אברהם אבינו, אברהם העברי, הוא הראשון בעולם שמגלה את אלוקים!
אמנם כל העולם עובד אז לכוחות עליונים שונים. אל המים אל האש, אל היופי אל הטופי, כל מקצוע קיבל אל. אבל הראשון שמדבר על אלוקים אין סופי שהוא בעל כל הכוחות כולם, אלוקי האלוקים ואדוני האדונים מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. אותו אבא אהוב שאין לנו בו שום השגה. את זה השיג אברהם אבינו.
כשאלוקים כורת עימו ברית, ברית בין הבתרים, הוא מקבל הבטחה. הבטחה הכי מוזרה שאי פעם אהוב הבטיח לאהובו.
"ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינום... ואחרי כן יצאו ברכוש גדול..."
סליחה אלוקים! לא מדובשך ולא מעוקצך. עזוב אותי. תן לי את השלווה... לא רוצה גלות ולא רוצה רכוש גדול בסוף... לא רוצה ליפול ולא רוצה שכר... תעזוב אותנו במנוחה...
האם יש מישהו שהשאלה הזו לא קשה לו גם היום? קשה עד כאב. קשה עד זוב דם.
תהיתי, גם אם נניח ואלוקים מחליט שזה טוב עבורנו. מסיבה נעלמת שרק הוא יודע. האם אין עיתוי יותר טוב לבשר את זה לאברהם יותר מזמן ברית בין הבתרים?
האם החתן בזמן שמציע נישואין לארוסתו היקרה, יתחיל למתוח אותה עם כל מיני רעיונות נעלמים, שעבורה נראים כמו גהינום? ולמרות שהוא מבין שזה טוב עבורה. אתמהה.
אני חייב להניח, שהנושא של גלות טמון בתוך הברית הזו. אלו הם חלק מתנאי השידוך, חלק מהחוזה. חלק מהאהבה.
אלוקים! בורא העולם! ברא את העולם כדי שיתגדל ויתקדש שמיה רבה!
רצונו הוא שהאור האלוקי (כפי שאנו מבינים אותו - או כפי שאיננו מבינים אותו) יתגלה גם במקומות החשוכים. המקומות האפלים. המבואות המטונפים.
בשביל זה המציאו את החושך. כדי שהאור האלוקי ינצח אותו. זה לא חכמה להיות הכי חזק כשאין מתנגדים. ולכן נבראו המתנגדים, כדי שיתגלה שהאור האלוקי הוא אבסולוטי - מוחלט.
מה זה אור אלוקי? מה זה חושך?
כל דבר שהוא מוגבל, אם על ידי זמן מקום, או גבולות והגדרות, או חשיבות וערך, או תפיסה והכלה, או מוגבל על ידי איזשהו דבר בעולם, זה יקרא הסתרה של האור האלוקי.
כי האלוקים כפי שאני מבין אותו, הוא בלתי ניתן להגדרה, בלי שום מגבלה, אין לו גוף או דמות הגוף, ואין שום מחשבה שיכולה לתפוס בו. הרי הוא ברא גם את המחשבות הללו.
וזה הוא היחס שלנו אל אלוקים. אנחנו מבינים שהתפיסה בו מתחילה היכן שההבנה שלנו נגמרת. תכלית הידיעה שלא נדע.
וזה מה שאברהם אבינו גילה לעולם. לכן הוא נקרא ראשון למאמינים. כי רק האמונה יכולה להכיל את ההשגה הזו שיש אחד ולו מלא הכח. הכל יכול.
כל העולם המתנגדים לאברהם, הגדירו את כוחו של כל אל. אחד אחראי על המים. יש לו רשימה של סמכויות וכוחות. אבל הרשימה הזו עצמה הגבילה אותו. ברגע שאל המים היה נראה שהוא הולך להשתלט על העולם, מיד המציאו את אל האש, הגדירו לו תפקידים ומשימות. זוהי עבודת האלילים. זהו מצב שבו האנושות מציירת ומגדירה את האלוהים התורן.
בא אברהם וכפר בכל זה. ניפץ את כל הפסילים. אמר שיש אחד! ה' אחד! יחיד ומיוחד! ולו מלא הכח.
המשמעות הפשוטה ביותר היא, שהאלוקים לא חייב לעמוד במבחנים שלנו. הוא לא חייב לשחק במגרש שלנו לפי הכללים שאנחנו המצאנו. הוא כל יכול...
כשאלוקים מתגלה אל אברהם, וכורת איתו את הברית, המשמעות היא מהיום אברהם הוא אבי אומה שתפקידה, וזכותה וכבודה, וקיומה, יהיה תלוי בגילוי המסר הזה הלאה.
אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו... בשביל זה קיבלנו תורה. בשביל זה אנחנו יהודים בניו של אבא אוהב. בזה אנחנו עמו.
האהבה, הקשר, האירוסין, הברית עם אברהם היא על הנקודה הזו, האם היהודי יהיה מוכן לסבול כדי לגלות את רצון ה' האור האלוקי בבריאה ובחושך?
התשובה של אברהם אבינו, עבור כל ילדיו עד עולם, היתה, כן אבא אוהב. אנחנו איתך באש ובמים. בשאול ובשמיים. לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה...
ואז נכרתה ברית עולמים בין בורא העולם ובין העם הנבחר, העם שנבחר לבחור בו. אנחנו בחרנו בה'. בחרנו להאמין שהוא צייר אותנו ולא שאנחנו ציירנו אותו.
אז זכינו להבטחה נוספת. כיון שאנו מאמינים באלוקים אינסופי. שאין לו שום גבול. לא חלים בו חוקי הטבע ושאר ההגבלות...
הוא הבטיח לנו, שישראל אף על פי שחטא, ישראל הוא. ועמך כולם צדיקים. כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא...
כי איזה חטא יגביל את אלוקים מלאהוב אותנו? עד איפה צריך להתרחק מאלוקים כדי שלא תהיה לו קליטה? באיזה חושך אין מקום לאורו? הרי הוא אין סוף!
והדבר מיד בא לידי ביטוי מעשי.
תדע לך אברהם בני, גר יהיה זרעך בארץ לא להם... הם ירדו לגלות קשה. כל כך קשה עד שיראה שאין סיכוי. כל כך קשה עד שלא יהיה להם שום זכר. כמו זרע שנרקב באדמה. כך עם ישראל היו משוקעים במצריים. שקועים במ"ט שערי טומאה. (לא יודע בדיוק מה זה, ואולי בעצם כן) הללו עובדי עבודה זרה. אברהם בני, תדע שיבוא יום של ועבדום ועינום 400 שנה... בעינוי הזה לא יהיה להם רגע של כח. הכל יהיה נגדם. התפילות לא ישמעו בשמיים. בכל פרמטר מוכר ביקום זה יראה שהתגרשנו. ששכחתי אותכם. שאין אלוקים ח"ו.
ואז, תדע לך אברהם, ידוע תדע! דרככם, דרך העם הזה, הרדוף והשסוע, אני יתגלה. אני יופיע במלוא הדרי. אני יחולל ניסים. מכות. אני אראה מה זו השגחה פרטית, אגלה מי ברא אלה, איך מים נהפכים ליבשה, איך מן יורד מהשמים, אפתח לכם את שבעת הרקיעים... אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים! אין עוד מלבדו!
ואחרי כן יצאו ברכוש גדול... זה הרכוש גדול. היכולת לגלות שהיכן שאפסה התקווה, יש חיים. הזרע שנרקב באדמה הצמיח שתיל צעיר ורענן. ברוך מחיה המתים.
ואברהם בני היקר, אגלה לך סוד נוסף. זהו סוד כמוס. אף אחד מהמלאכים והשרפים לא יכול להכיל אותו. אבל אתה וזרעך חייבים לדעת הכל. הכל על האבא שלהם.
כל זמן, שאתם מסתובבים בעולם כשליחים שלי, כנציגים שלי, כנציגי העם שנבחר לגלות אותי בבריאה, אתם תחיו על חשבוני. הכל עלי. כל האחריות כולה.
גם האוכל (מן) גם השתיה (באר), גם עמוד הענן גם עמוד האש. אבל יותר מזה, גם מה שנראה כמו עבירות, כמו התרחקות ממני, אם רק תזכרו שאני המנהיג, גם את זה אקח עלי.
האם יש באיזשהו מקום בכל התורה כולה איזכור על חטאים שנעשו במצריים? מסתבר שמ"ט שערי טומאה זו רשימה משמעותית של חטאים. האם מישהו אי פעם נענש עליהם?
כל מי שרצה לצאת ממצריים, והאמין בה' שיוציא אותו, יצא. ויצא נקי וחלק. אלוקים לקח הכל על חשבונו. רק תהיה עובד חברה. הכל יהיה על חשבון החברה.
כשיצאנו ממצריים, זכינו לאור, האור האלוקי, האור שהאיר את כל הפינות החשוכות של העולם. כולנו ראינו "זה קלי ואנווהו"... הצבענו...
כימי צאתך מארץ מצריים אראנו נפלאות... בימים ההם בזמן הזה.
כל שנה, בכל פסח ופסח, אנחנו יוצאים שוב ממצריים. חשוב שנדע למה נכנסנו לשם, חשוב שנדע שאלוקים שם אותנו שם, זה חלק מהתוכנית שלו. זה לכתחילה להיות שם. צריך להיכנע לרצון ה', לא להילחם בו. להשתדל לזכור שאנו עובדים לאלוקי אברהם. לא אנחנו ציירנו אותו, הוא צייר אותנו. הוא יחליט מה טוב עבורנו. ולא אנחנו נכתיב לו איך להוכיח לנו את עצמו.
הוא אין סופי. אנחנו מאמינים שלו מלא הכח. הוא המציא את החוקים והכללים. ברצונו החפשי הוא יכול תמיד לעשות הפוך. אין בו שום השגה כלל. חשוב שנדע, שכל אחד מאיתנו נכנס למצריים הפרטיים שלו, למ"ט שערי טומאה הפרטיים שלו, להללו עובדי עבודה זרה הפרטי שלו, והכל זה רצון ה'. זו הסיבה שנכנסנו לשם. כדי שנדע שאנחנו שם ברצון ה'. לא חייבים להבין מה בדיוק הסיבה ואיך זה מגלה את רצון ה', אבל חייבים להאמין שזה לא במקרה. זוהי הברית בין הקב"ה לבין אברהם אבינו. רק מי שמאמין בזה, זוכה גם ליציאת מצריים, זוכה לצאת משערי הטומאה, זוכה לנקיון ושלווה, אור אלוקי, אחדות מלאה.
והאמת, עצם העובדה שאני מאמין בה', תלוי בו, נכנע אליו, מתבטל אליו, זה עצמו הגאולה הפרטית. מי שחי כמו תינוק מחכה לישועתו של אבא אוהב... יקבל את החיבוק הזה.
מאחל לכולנו, ממש כולנו, כל מי שהוא בן אברהם יצחק ויעקב. לא משנה אם הרחקנו עד... או שקענו עד... עלינו להזכיר לעצמנו כל פעם מחדש, אין מקום שהוא מדי רחוק לאבא.
אם אסק שמים שם אתה, ואציע שאול הנך. עוד לא נבראה המחיצה שתפריד בינינו לבין האבא הכל יכול.
האהבה הזו היא בסיס הקשר שלנו עם אלוקים. היא האמון. היא האמונה, האמונה שלא משנה מה אבא יעולל לי, לא משנה כמה הוא יכאיב לי, גם אם הוא מסתתר מאחורי קיר שחור ואטום. אני תמיד מאמין בו. מאמין באהבתו.
ואותו הדבר בצד השני, לא משנה כמה בגדתי בו, כמה שכחתי אותו, כמה הכעסתי לפני, כמה נפלתי, הוא מאמין בי ואוהב אותי, אהבה שאינה תלויה בדבר.
זוהי הברית שנכרתה בינינו.
ועכשיו אבא יקר, עכשיו שקיימת את החלק הראשון של ההבטחה, ועבדום ועינום... עכשיו הזמן לקיים את החלק השני, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול...
שנזכה כולנו לפסח כשר ושמח, וליציאת מצריים אמיתית. כימים ההם, כן בזמן הזה. אמן.
