שלום חברים,

כשהספונסר שלי דבר איתי על צעד 2 הוא סיפר לי על הבת של הרב שלו שרצתה סוכריה או משהו דומה.
הוא ענה לה:"בעזרת השם", והיא ענתה: "לא בעזרת השם, באמת !!!"

אתמול זה קרה לי עם בתי בת ה- 5.5.
היא בקשה משחק או ממתק ועניתי לה "בעזרת השם".
ואז היא שאלה: "למה בעזרת השם?"

אז חשבתי לעצמי:
מאיפה היא קלטה את זה ש"בעזרת השם" זה לא באמת "בעזרת השם"?
ייתכן שזה הגיע ממני.
ייתכן שלא מספיק שידרתי לה שכל מה שקורה לי הוא בעזרת השם.

שרצונו ייעשה בחיי.
בהחלמה.

יש קטע דומה, ואני סבלתי מזה, שבגל פעם שמשהו מתפקשש אומרים 'הכול משמים',
לא כן כאשר קורה משהו טוב, או סתם כשאין צרות.
אז ילדים (אני, כילד) קולטים שמי שעושה את הצרות זה ה', אבל מי עושה שלא יהיו יותר צרות, מי נותן חיים פשוטים בכל רגע? מי נותן כסף לקניות רגילות ומובנות מאליהם? לא יודע...

לוקח לי זמן לשנות את זה בראש שלי.

שמואל יקר, חשבתי קצת על מה שכתבת... אכתוב איך זה אצלי - כשאני אומר לילדים שלי משהו מהסוג הזה - 'בעזרת השם', אני יודע שהם לא חושבים על מה שעולה מהדברים שלך. פשוט דברנו על זה, הסברתי להם. שזה ביטוי שנועד להזכיר את ה' כל הזמן. הם יודעים שאני מתכוון לקיים את דברי רק שאני לא תוחם אותו בזמן. זו אמירה מחייבת לדבר. ולא לתיארוך שלו, ולכן הם תוהים מתי...

לרוב הילדים (אני ילד לא מפותח...) יש בעיה עם איפוק, רובם זקוקים לסיפוק מיידי, זו מהות הרצון הילדותי. כאן ועכשיו. וזה בסדר, בגיל הזה. לקח לי זמן להבין שהעולם הפנימי של הילדים שלי בדרך כלל חלק יותר, אני עם התסבוכים שלי משבש אותו. וגם כשהם שואלים אותי שאלות כאלו, זה רק כדי 'לבטח' את עצמם. שרצונם אכן יעשה. שההבטחות להם יקויימו.

למדתי לומר להם את האמת, להסביר להם. לא רק בגלל שאני חוווה את 'הבעזרת השם' אחרת מהם, או בגלל שאני לא בטוח בעזרתו ונזכר בו רק בעתות מצוקה, והלוואי ולי תמיד היו אומרים 'בעזרת השם', ומקיימים... אלא בעיקר בגלל שילדים זקוקים להסברים פשוטים. אין להם (בעזרת השם) את ההיסטוריה שלי...

אני מתפלל שלא אפספס את ההזדמנות לשיחה טובה, שאמשיך לראות בשאלות הללו את האפשרות להסביר.

בהחלמה.

תודה אסירות.

אני אכן בזמן האחרון משתדל להיות יותר מחובר בבית לאשתי ולילדים.
חלק מזה זה פשוט לשבת ולדבר.

הילדים היותר גדולים כבר מזמן "קלטו" את האבא ה"חדש".
הרבה פעמים הם אומרים משהו כמו: "ידעתי שכך אבא יאמר..."
אני אכן צריך לדבר אתם יותר ב"שפה" ובראש שלהם.

יש לי עוד דרך ארוכה، אך אני לא ממהר לשום מקום.
לא נהייתי מכור ביום אחד.

בהחלמה.

שמואל ואינאונימי יקרים
גם אני הרגשתי כך תמיד שה' שונא אותי ורק מחפש איך להעניש אותי ותמיד כשהיה קורה לי משהו רע היו מנחמים אותי תסתכל על ההוא יש לו צרות יותר גדולות תשמח שלך אין את הצרות שלו עד שהגעתי למסקנא שה' תמיד עושה צרות השאלה באיזה סדר גודל לאחד הוא עושה צרות גדולים ולשני צרות יותר קטנים אז למדתי להבין שכדאי לשמוח בצרות הקטנות שלי כי אם תפתח את הפה הוא גם יודע לתת צרות גדולות....
עד שהגעתי לתכנית והבנתי שה' הוא אבא אוהב והוא אף פעם לא עושה צרות ח"ו ולא מעניש ולא מתנקם אני מרגיש שנולדתי מחדש....
לצערי מה ששלושים שנה לא למדו אותי בישיבה ובכולל למדה אותי התכנית
טוב מאוחר מאשר אף פעם לא....

שמואל, המחשבה הזאת קיימת בלב שלי מאז היותי קטן, ועד היום לא סיפקתי לעצמי תשובה ברורה.
היראת שמיים ירדה לשפלים מזעזעים. אני לא חושב שזה בעיה שלך. זה הדור.
לפחות נותרה לנו האמונה בקב"ה. גם אם לפעמים אנו לא כל כך חושבים עליה...