היום חוויתי חוויה מאוד מיוחדת ורציתי לספר לכם אותה-
למדתי את ספר בראשית, ממש בהתחלה שלו, כאשר אדם מקבל את הציווי הראשון שלו מה',
אתם זוכרים מה הציווי הראשון?---- לא זה לא פרו ורבו.
זה "ויצו ה' על האדם לאמר- מכל עץ הגן אכול תאכל" ה' אומר לאדם מותר לך הכול!! תאכל, תשבע.
הכול ניתן לך. תסתכל באור חיובי. רק אחר כך מגיע "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל" עץ אחד קטן ומסכן.
הנחש מנסה את מזלו ולוחש אל האישה את הצד השלילי "לא תאכלו מכל עץ הגן" האישה לא מתפתה בקלות והיא עונה לו "מפרי עץ הגן נאכל"
אבל כאן היא מתחילה למעוד ולהוסיף את האיסור בנגיעה, למה? כי היא רצתה להחמיר, היא חשבה להגדיל את האיסור בגלל החשש שקינן בליבה.
אדם וחווה כבר ברגע שקיבלו את הציווי של אסור לאכול, ידעו שהם הולכים לחטוא, השאלה מתי? רק היא עפה בחלל האוויר, לכן הם החליטו להחמיר עוד יותר, אסור לגעת, אסור להתקרב, אם נתקרב נחטא.
הנחש עלה על הגל של הפחד והחשש מחוסר יכולת העמידה שלהם.
ובאמת ההמשך אנו יודעים....נפילה... ואז ה' פותח בדו שיח שלכאורה לא היה צריך להיות, הרי הוא אמר שמי שיאכל מהעץ ימות! ה' היה צריך להרוג אותם!
לא, ה' נכנס עימו בדברים, ושואל "איכה?"

היכן הפוטנציאל האדיר שנתתי בך? היה בך כוחות היכן הם? למה נתנכרת לעצמיותך? למה לא האמנת בעצמך שאתה יכול לעמוד בניסיון הזה?
הרי אין ציווי שה' נותן ואדם לא יכול לעמוד בו! כל תרי"ג מצוות ניתנו לנו לומר לנו כמה פוטנציאל אדיר טמון בנו!
אח שלי אתה עצום! אחד מהצעדים של התוכנית היא התבוננות מה הערך העצמי שאתה נותן לעצמך! אז מה? איך אתה מעריך את עצמך? באמת...אל תעבוד על עצמך, תאמין!!!
הרבה אנשים חושבים שהם כלום, אך הדבר לא כך, כל אחד הוא עצום צריך רק להאמין בכוחות שלנו.
אני חושב שבעקבות שיעור ששמעתי הגעתי לתובנה נוספת-
יש בי ובכל אחד כוחות אדירים, בעמ"י יש כוחות אדירים, אך הבעיה היא אחרת- אנחנו מפחדים, מפחדים מעצמנו, להוציא לפועל את הכוחות האלו.
לא יודעים איך להוציא אותם, חושבים שהם לא נמצאים בכלל.
בשביל זה אולי ה' נתן לנו חברה- להצליח להוציא אותם החוצה, האדם לבד לא מצליח להוציא את הכוחות, אני רואה שאני כל הזמן נכשל, נופל.
הבנתי שאני צריך עזרה, אני צריך שמשהו יעזור לי להסתכל יותר טוב על עצמי, להביט פנימה ולראות את הגדלות האדירה שנמצאת שם!
לבד אני כבר הבנתי, זה לא ילך, ניסיתי, כנראה זה לא מספיק, זה החזיק יום יומיים שבועיים ואולי אף יותר(חודשים), אבל בסוף לא יודע זה פשוט הלך, נעלם, נפל לפח.
תמיד כנראה צריך משהו שכשאתה מרגיש לבד הוא יהיה שם אתך, ביחד, לא תצעד בחושך לבד יותר.
יש בנו כוחות אדירים- אנחנו יכולים עם אנחנו באמת רוצים, אבל כנראה שלבד לא נצליח.
אוהב.

חבל שאין כפתור לייק וזהו..

רעיון מדהים, נהנתי לקרוא .

תודה לכם.
בהחלמה.
ובהצלחה לכולנו בהמשך דרכנו.