כתבתי ממש ארוך ומושקע ונמחק לי בגלל מגבלת זמן התחברות :-\
אז אני אכתוב עכשיו ממש בקיצור (בשלבי עריכה עדיין...):
ראשית, אני מתנצל מראש על הכתיבה הלא מסודרת, אני מרגיש דחף לכתוב.
גילוי נאות: אני נופל מדי פעם באתרים אסורים באינטרנט.

אני אתחיל עם ציטוט משו"ת באתר ישיבת ההסדר פ"ת:

השאלה
שלום רב

רציתי לשאול בנוגע למאמר חז"ל "לעתיד לבוא מצוות בטלות".
זהו מאמר מאוד בעייתי מכמה סיבות:
1. זה סותר אחד מעיקרי האמונה "זאת התורה לא תהיה מוחלפת"
2. גם לשיטת אלה שאומרים ש"גם את ביטול המצוות - קיבל משה מסיני" - זה בעייתי מאוד, כיוון שלמעשה ביטול זה של המצוות הוא כמעשה הנוצרים. גם הם טענו כי התורה כבר לא רלוונטית ואותו האיש ביטל אותה ועשה להם "ברית חדשה"
3. הרי ידוע שאחד מסימני הבדיקה של נביא שקר זה שהוא מתנבא נגד התורה. וכשחושבים על הסיטואציה - שיבוא איש (משיח?) ויבוא לבטל משהו מן התורה - ממילא הוא יוחזק כנביא שקר וחייב מיתה.

איך מיישבים את זה?
תודה

התשובה
שלום וברכה

במקום תשובה, אני שולח חלק ממכתבו של הרב קוק זצ"ל על הנושא הזה, ומה שתבקש עוד לדעת על כך – אנא שוב:




אגרות הראיה / כרך א / קמ

כבודו מרים על נס את ביטול המצות של לע"ל, ומשמע מדבריו שאני חולק על יסוד זה, משום שהנני יותר נוטה למ"ד אין מצות בטלות לע"ל. לא כן ידידי, בזה כמו בכל המחלוקות יצדק מאד "אלו ואלו דברי א"ח". הננו כולנו מבחינים, שאותו המרחב של לע"ל הוא כ"כ בלתי-מוגבל, כ"כ רחב ומקיף, עד שאין המקום צר להכניס בו שתי הדעות זו אחר זו. יש לע"ל שאין מצות בטלות בו, ויש לע"ל שמצות בטלות בו, ועל החפצים להיות מעיינים בתלמודה של האמונה, בכל טהרה, גבהה והרחבתה, החובה מוטלת רק להגביל יפה את התנאים, הסימנים והגדרים, המגבילים את שני מיני "לעתיד-לבא" אלו, ולהבין בשכל מפותח ומיושב איך הדברים מתאימים לכל אחד לפי ערכו. והנני סובר, שעל זה אין ראוי שיפול חילוק בין הוגי דעות. עיקר הדבר, מה שהנני מוצא חיוב להבליט במכתבי לכבודו, הוא על מה שנראין דבריו לפעמים, כאילו הוא דוחק את הקץ של אותו לע"ל הרחוק שמצות בטלות בו, ולהעמידו דוקא בתקופה שלנו, המלאה שברון והתמוטטות, שהיא צריכה בנין ממשי ואימוץ מעשי דוקא. ע"ז אני חולק, וראוי לדעתי שכל ישר-לב יסור מסברא זו, שדוגמתה ראינו כבר בתקופות שונות. להחליט, שכבר עלה העולם במוסרו, עד שאיננו צריך עוד לשום צירוף, לשום הדרכה של אמונה, ושל חיוב של מסורת והסכמה, מאיזה צד שיהיה, בין ממקורות עליונים, נבואיים רוחניים, בין ממקומות לאומיים, חברותיים מעשיים, בשעה שאין לנו ע"ז שום אות ומופת, והננו רואים ממש ההפך, זאת היא פשוט טעות בחשבון של תקופות רבות מאד.

והטעות הזו, לחשוב את העולם מתוקן בשעה שהוא עדיין מלא סיגים, הצריכים לצירוף, וצירוף אחר צירוף, עלה לנו בשכר-לימוד הרבה. בכמה תקופות כבר אירע הדבר, שיחידי סגולה, שהיו באמת בעלי מוסר נעלים, דנו מעצמם על כל העולם, או מנקודה מאירה אחת, באיזה זמן של התרוממות באומה, על המצב התמידי, ורצו בשביל כך להחיש את הקץ, לבטל את החיובים הקבועים במעשה ובמסרת, במדה ובמשקל לפי הערד הנקצב של מצעדי עולם. אבל תמיד נגלתה הטעות ע"י מכאובים רבים, והעולם שב לסובב על מעגלו, והתולדה המעשית והרוחנית שבה למהלכה הרגיל, לקבץ על יד חסן ויקר, ע"י שמירת מנהגים ומסרת, אמונה ומצות, לעלות דוקא ע"י מהלך אטי זה אל נקודת-פיתוח יותר גבוהה.




כל טוב

התשובה התקבלה מהרב יובל שרלו בתאריך ד אב תשע"ב

קצת קשה לי עם התבטאויות שאני רואה באתר כמו : "איזה טמא אני! איזה מניאק אני! אני חלאת המין האנושי!!! אני לא מסוגל להסתכל על עצמי במראה ולראות את הגועל נפש שמשתקף לי בעיניים! אני אפס! אני פסיכי לגמרי!"

לעניות דעתי, לא נראה לי מנותק מההגיון (כמובן שאני לא בא לפסוק כאן הלכה) שמצוות של קידושין ומה שהיום קרוי נאמנות (במתכונת הנוכחית) לעתיד לבוא יתבטלו, וה"לעתיד לבוא" הזה יבוא כאשר אנחנו נתקן את עצמנו ואת העולם ולא יהיה ביננו קנאה, שנאה, לשון הרע, מחלוקת וכו' , כעת במצב הנוכחי ביטול המוסד המשפחתי יביא ליותר נזק מאשר תועלת, אבל לעתיד לבוא , יתכן שהאידיאל של ההיפים של שנות ה60 של "אהבה חופשית" יוכל להתקיים כמו שצריך.

ולכן, לדעתי יש להתייחס בפרופורציה ליצר המין ולהבין שיש מצבים כמו למשל דיכאון/שיעמום ועוד שהמוח שלנו, באופן טבעי מנתב אותנו למקומות הבעייתיים האלה של צפייה בתכנים אסורים (לפחות לעת עתה) ואל לנו להלקות את עצמנו יתר על המידה מכיון שזוהי נטיה שלא הגיע זמנה(ואולי גם בעוד 200 שנה עוד לא יגיע זמנה) לבוא לידי ביטוי , ולכן עלינו לדאוג לכך שכמה שפחות נכנס לעצבות/דיכאון/שיעמום ונמלא את חיינו בתוכן , תורה ועשייה וכמו כן נגדור את עצמנו בגדרות.

אשמח לתגובות (באופן מכובד)

היי חבר יקר ואהוב,

א. דבר ראשון אאחל לך שולעם עלייכם לבית מקדש מעט זה. המקרב את בניו של האלוקים אל אביהם שבשמים.
מקווה שתמצא כאן את האור שאני מצאתי. אני צועד לפי תוכנית 12 ההצעדים ובינתיים לא רק שאני רואה התקדמות ונקיות בתחום התאווה, אלא שינוי לטובה בכל המערכת.
פגמי אופי לאט מתתקנים, עקמימויות מתפשטות, והחיים שלי בכללי הפכו לחיים שלוים יותר.
אשמח לספר לך מה עבד לי אם תרצה.

ב. דבר שני, העלית בכותרת שאלה מעניינת אם יצר המין הוא טוב או רע, זו שאלה שיש לי הרבה מה להתבונן בה, אך לא מצאתי בגוף הפוסט התייחסות לכותרת. כך שטיפה התבלבלתי ואינני מבין מה בדיוק הנושא על הפרק.

ג. דבר שלישי, אני חסיד גדול של הרב קוק. לדעתי הוא מענקי הרוח הגדולים ביותר שהאנושות הכירה. וכמו שהוא כתב כן הוא, יכל להכיל הכל ממש הכל. זה לא יאומן. (למי שיש פתיחות).
אך שוב אינני מבין מה עניין מצוות בטילות לעתיד לבוא לנושאים של התמכרות לתאווה.

ד. כואב לי על המחיקה שקרתה לך. זה קרה לי כמה פעמים וזה מעצבן רצח!!! כדאי לך להגיד על זה את תפילת השלווה.

ה. באופן כללי, יש מדור מיוחד למאמרים ציטוטים ורעיונות. אנו משתדלים להשאיר את המדורים האחרים מרוכזים בנסיון ההחלמה של החברים, כאן כל אחד מספר מה עבד לו, ולא רק מה כתוב בספרים הקדושים. במדור של הציטוטים יש יותר הכלה למאמרי חז"ל וכיו"ב.

ו. גם לי קשה עם ההתבטאויות השליליות שבה לפעמים המכור מלקה את עצמו. כשאני קורא לעצמי רשע מושחת נתעב וכו וכו וכו', זה לא מחזק אותי אלא מחליש אותי.
אשריך ששמת לב לדקות הזו כבר בהתחלה. ודע לך שלפי תוכנית הצעדים אין לאדם לקחת על עצמו טונות של רגשות אשמה ובושה. כי הם אלו ששולחים אותו שוב להשתמש בתאווה.

ולסיום,
אינני יודע בדיוק מה העבר שלך, מה הסיפור הכואב שלך, ומה הביא אותך לרצות את ההחלמה של כאן,
אבל מה שזה לא יהיה, זיהיה לך בהצלחה. ושתמצא את אשר חיפשת.

אלוקים יברך אותך
אוהב
הושיעה

שלום "הושיעה נא" דבר ראשון תודה על העידוד והתמיכה

לגבי סעיף ב' באמת כתבתי קצת בסערת רגשות, ולכן יצא מבולגן, אני אנסה לעשות קצת סדר (גם בראש שלי...) , בגדול מה שהכותרת רצתה להעלות זה שלענ"ד לא כדאי לעשות מיצר המין יותר ממה שהוא. כלומר, יצר המין עשוי להיות בהקשרים מסויימים בעייתי מאוד והרסני מאוד, אבל יש לשים אותו בפרופורציה הנכונה.
בנוסף, אני תוהה אם לעתיד לבוא גם יבוא לידי ביטוי הטוב שביצר הזה גם במעשים שהיום הם אסורים, דוגמה אחת שחשבתי עליה היא שירת נשים (אני משתדל שלא להאזין, ובעיקר לא במופע חי) אבל יש לעניות דעתי כח רוחני חיובי רב בשירת נשים שיכול לרומם את האדם, שכיום רב הנזק מן התועלת (כמו שהרב אבינר אומר שאסור לאכול תבשיל אם יש בו פירורי חזיר) אבל לעתיד לבוא כשהמצוות יתבטלו אולי תהיה אפשרות למצות את הטוב שבנטיה הזאת גם מדברים שהיום הם אסורים.

ג. גם אני (הקטן) מאוד מעריך ומעריץ את הרב קוק ככל שאני קורא יותר קטעים שלו (ובכללם גם הקטע הזה).



ד. אכן באמת התעצבנתי מאוד

ה. לא שמתי לב לזה, אין לי בעיה להעביר את הפוסט לשם, למרות שבמידה מסויימת זה משהו שהיה לי על הלב והייתי צריך לפרוק...(אז זה כן נכנס באיזשהו מקום לקטגוריה של הפורום הזה... )

בן אדם היקר,

יצר המין הוא טבעי, הוא בילד אין, והנה טוב מאוד... טוב זה יצר טוב, מאוד זה יצר רע. רק שזה לא כ"כ קשור למי שהוא מכור. כמו שהיצר לאכול אינו קשור למי שאכלן כפייתי.

מה זה משנה לך מה יהיה לעתיד לבוא? דיון פילוסופי? מהנסיון של חברים ה"תובנות" הללו לא עוזרות לנו להחלים.

זה שאלוקים מסתתר בתוך הבריאה זה דבר מוסכם. אין עוד מלבדו אפילו כשפים... גם שם אלוקים מסתתר. כן, גם במה שנראה סותר.

אוהבים אותך!

כל טוב
הושיעה

הסיפור, לפחות שלי, לא נוגע כרגע בתזה על יצר המין. מבחינתי הוא הרסני, לא בגלל שהוא יצר, ולא בגלל שהוא מין, מסבה פשוטה ושונה: אני מכור לו, באותה מידה מילק שייק פירות היה יכול להיות הרסני, למרות שיכול להיות שאצל אחרים אותו שיק, יהיה בשבילם החיבור לאלוקים. אכן, לא דומה, אבל הרעיון הוא אותו עניין. יכול להיות, ואני מגלה אצלי כל מיני תחושות כאלה, שיצר המין, בעצמו, כיצר מין, אם להשתמש במילה קצת גדולה על זה: התעוות אצלי, שאני רואה פה גורם שלילי ומתועב, אבל זה רק סימפטום של משהו הרבה יותר גדול שאני קולט, (למרות שאני מתכחש מדי בוקר לקיומו), שכל יצר המין שלי מתועל לשימוש כדי לברוח מהחיים הממשיים שלי, שאני לא יודע להתמודד עם דברים ממש פשוטים, שכל קונפליקט נפשי מפרק לי את הצורה, שאני נע סביב עצמי במעגלים ומסרב לצאת משם.

(כל זה בסוגריים. הרגשתי צורך להגיד)

(הפוסט עדיין בעריכה)
אני אתחיל מהשורה התחתונה:
כן, אני חושב שזה יכול לעזור לאנשים מסויימים אם מתייחסים לנושא בזהירות הראויה וגם כשזה עוזר זה ממש לא תרופת פלא אלא עוד נדבך בתפישה המחשבתית של העניין שביחד עם עוד הרבה דברים (אולי גם שיטת 12 השלבים) עוזר להתמודד עם העניין. ועכשיו באופן יותר מפורט:

אני מבין שיש סכנה בהעלאת הנושא של מה יהיה לעתיד לבוא אם לא מתייחסים לנושא הזה בעדינות ובזהירות, יכול להיות שעיסוק בנושא הזה לא מתאים לכל אחד. מצד שני, אני מוצא את עצמי פעמים רבות מבולבל, כאשר יש בי לעיתים רצון למין חופשי  ומה שנקרא (כנראה שלא בצדק) "אהבה חופשית", כי בכל זאת יש כאן לענ"ד פן מסויים של אהבה לכולם כשאני יכול להסתכל ולראות מה הצרכים והקשיים של הזולת (במקרה שלנו הזולת הוא בעיקר ממין נקבה) ולהיות לצידו. אבל אז אני חושב, רגע, אתה מוכן שזה יהיה ככה שגם בת הזוג שלך תשתעשע עם אחרים? ואז אני אומר: וואלה כנראה שאני עוד לא מוכן לזה (מוכן כמו prepared או ready) ואולי גם בעוד 50 שנה לא אהיה מוכן לזה.
ואז אני אומר לעצמי: אוקיי, יש כאן שני ערכים שנכון להיום לא יכולים להיות ממומשים ביחד, ולכן כיום (בימים שלפני ה"לעתיד לבוא") אנחנו בוחרים את הערך החשוב יותר והבסיסי יותר אבל לעתיד לבוא נוכל לקיים את שניהם.

המחשבה, שלעתיד לבוא העניין יהיה אולי יותר על "מי מנוחות" ויותר נחיה איתו בשלום , ממש לא מספיקה לכשעצמה בשביל להתמודד עם היצר אבל היא חשובה כדי שיהיה לנו בראש את "התוכנית הגדולה" , התוכנית האסטרטגית, וככה נוכל להגיד: אוקיי, אנחנו (כאנושות) עכשיו נמצאים עכשיו בשלב ג' (סתם שרירותי) יש לנו עוד 2 שלבים כאשר שלב ה' הוא ביאת המשיח (שוב, שרירותי לחלוטין) ואז העולם יהיה מקום טוב יותר. ככה, נוכל להיות יותר רגועים ולא להבהל ולהתבלבל מכל נפילה (באינטרנט, ברחוב או בכל מקום)

אור יקרות, מי אמר לך שהדברים שאתה מנסה להתמודד איתם הם  "דברים ממש פשוטים", האמת שגם לי הייתה את התחושה הזאת (והיא עדיין קיימת במובן מסויים) שזה דברים ממש פשוטים אבל אני מנסה להפנים שזה לא כזה פשוט ומובן מאליו להתגבר על היצר, זה יצר הכי בסיסי כמעט שנחוץ לקיומנו והוא שתול חזק חזק בתוך המוח שלנו
בכל מקרה שיהיה בהצלחה (לשנינו ולכולם)

בן אדם יקר,

אני מבין היטב את הקו שלך. אלו הם התורות החיזוקים והרעיונות שאחזתי בהם לפני שבאתי לתכנית. זה מה שקיויתי שישמור אותי נקי, קרוב לה', שייך.
ניכר מדבריך כי אדם עמוק אתה. (גם מחמאה אמיתית עבורך. וגם כי אני נרקומן אגו. ואני רוצה שיראו איך אחזתי את העומק שלך )
חשבתי רבות על זה ששורש המשיכה של הגבר לאשה נעוץ בכלל דרך העולם אדם מחזר אחר אבידתו... כל אישה היא צלע אבודה של אדם הראשון. וכו'...
המשיכה אינה כלום ואפס וטעות, אלא היא מבטאת קשר אמיתי, שאולי אינו במקום אך בכל זאת הינו במהות קשור.
כתבתי על זה פוסט באזור חג שבועות - www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=3346.msg35203#msg35203

אבל תכלס, עבורי הרעיונות הנעלים היו יותר אורות מכלים. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת... לדעתי זה מהדברים שגרמו לי ליפול!
היתה בי המון גאווה על הידע העמוק והמקיף עולם, הרגשתי שאני ממיוחדי הדור שיכולים לתפוס את המציאות בצורה אבסטרקטית, ונפלתי.
פגמי האופי שלי הם מרכיב אמיתי וחזק בזעזועים הנפשיים שגורמים לי לברוח לתאווה. ולא עזר לי להתעטף ברעיונות עילאיים.
למדתי שהכמיהה הרוחנית היא מרכיב חזק בהתמכרות, אך לא היחיד יש גם את המימד הריגשי והמימד הפיזי. www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=3501.msg36519#msg36519
ורק הצעידה, הפעולות של התכנית הם אלה שתכלס שמרו אותי נקי ושפוי בשנה האחרונה.

אמליץ לך לקרוא במדור קולות של החלמה. שם מרוכזים פוסטים שמלמדים אותנו על התכנית.
שאל, כתוב, הגב, תתחבר... נשמח לצעוד איתך ולהחלים יחד.

בהחלמה
אוהב
הושיעה

אני שמח לשמוע שאני לא היחיד שחש וחושב את הרעיונות האלה. עזרת לי לברר אותם עוד קצת , ואני נוטה להסכים שזה שאני אחשוב עליהם יותר לעומק ואהגה בהם  יותר זה לא יפתור את כל הבעיות. מצד שני אני חושב שיש תועלת, במקביל לתפילות, 12 צעדים וכו',  לחשוב ולהגות (בזהירות רבה) ברעיונות האלה.

לפחות משתי סיבות:

1) אני רוצה להבין באמת ולעומק מה הבעייתיות הגדולה שיש במיניות לא בלעדית (כלומר מיניות מעבר לקשר בין בני זוג). כלומר, כמובן שיש נורמות חברתיות, ולצפות בפורנוגרפיה מבלי ידיעת בת הזוג זה לא המעשה הכי מוסרי והוגן שיש, אבל בהנחה שמגיעים לאיזושהי הסכמה של "קשר פתוח"/ אהבה חופשית/ חילופי זוגות , מה הבעיה המהותית בכך?
כל עוד אין לי הבנה עמוקה למה ראוי שבני אדם יחיו במונוגמיה, יהיה לי קשה ליישם את זה ולהלחם בתאוות שלי.

2) (למען האמת והכנות, אני לא בטוח שאני זוכר מה רציתי לכתוב בסיבה השניה כי התחלתי לכתוב את הפוסט הזה אתמול מהטלפון הנייד... אבל אני אכתוב בכל זאת סיבה שעולה לי לראש) אם אני לומד את הנושא (שוב, בזהירות) של הטוב שיש ביצר הזה, אני חושב שאני אקבל תמונה כוללת יותר של המציאות , וכך אני אוכל להתמודד באופן טוב יותר, אמיתי יותר ונכון יותר עם התאווה. לדוגמה: אם מישהו לומד לעומק את הלכות לשון הרע, לימוד זכות, רכילות וכו' וכן לומד לעומק את הרקע הרעיוני והמחשבתי שעומד בבסיס ההלכות הנ"ל (פסוקי התורה, משניות, מדרשי חז"ל, בעלי המוסר, קבלה, חסידות וכו') וכמו כן דברי חיזוק ועידוד בנושא , אז בזכות הלימוד הרעיוני ההלכות לא יראו לא טרחניות, קטנוניות ומגזימות (קשור לסעיף 1) ) ובנוסף, הוא מקבל תמונה כוללת יותר ופנימית יותר של המציאות החיצונית לו וגם של המציאות הפנימית שלו (הנפש שלו) , כך שהוא יוכל להגיד לעצמו: "כוונתך הייתה טובה אך מעשיך לא טובים, לא נורא, תעשה תשובה ויכופר לך".
דוגמה נוספת: אם האחיין שלי, בן ארבע, רוצה לעזור לי לצבוע את החדר שלי, אז הוא לוקח יוזמה ובדיוק כשאני יוצא להפסקה של 10 דקות הוא תופס את המברשת/רולר וצובע באופן גס, מגושם ולא אחיד (דוגמה קצת מפורטת, לא חשבתי על משהו פשוט יותר...) , דבר שיקח לי שעות לתקן, אני חוזר לחדר וחשכו עיני למראה הקירות. כעת יש לי שתי אפשרויות:
  א. לנזוף בזאטוט קל הדעת, ולהבהיר לו בפנים זעופות ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים את הנזק הרב שהוא עשה וכדאי שהוא יתחפף מכאן מיד.

  ב. לקחת נשימה, להבין שהוא עשה את זה מתוך כוונה טובה, ולכן לומר לו בעדינות: "חמוד, איזה נחמד מצידך שהתנדבת מרצונך הטוב לעזור במלאכת הצביעה, רק פעם הבאה תשאל אותי מה ואיך לעשות כדי שיצא אפילו יותר יפה, טוב?"

במקרה הראשון האחיין יפגע עד עמקי נשמתו וירגיש רע עם עצמו, וירגיש שהוא "ילד רע"
במקרה השני האחיין "יעשה חושבים" מה עשה לא נכון, אבל התחושה הכללית שלו תהיה שהוא "ילד טוב".

הנמשל הוא כמובן הילד->אני, צביעת הקיר באופן יפה -> שימוש ביצר המין באופן הנכון, צביעת הקיר באופן לא יפה -> שימוש לא נכון ביצר המין, אני(הדוד)-> הצד שבי ששופט את עצמי ומבקר את עצמי.

חבר יקר, קראתי בעיון את דבריך. את הוגה ברעיונותיו של הרב (קוק) מזה שנים לא מעטות.
הרשה לי להתייחס בדרכי שלי:
דבריך, שנכתבו בסערת רגשות, פורטים על מיתרים סמויים בליבי.
פעם גם אני הייתי שם, מפוחד, לא מעיז לדבר, סותם ולא מפרש, רומז אבל שומר את הכאב עמוק בלב.
מכך שנכנסת לפורום שלנו, סביר להניח שאינך כיעקב אבינו, שהייתה מיטתו שלמה, אבקש ממך בקשה אישית: ספר לנו מה עובר עליך. היכן קשה לך, מה אתה מרגיש, מול עצמך, מול אלוקים, אני גיליתי שהחשיפה הזו מוציאה את המימד הנסתר שמאחורי המקלדת,  ומאפשרת לי לומר את מה שאני מרגיש בלא הסוואות.

ברוח זו, אני אתייחס בקצרה: מה שאני שומע מבין דבריך, זה את המסר הבא: אני חווה את המאבק שלי עם פורנו?/יצר המין כדבר נורא, כדבר קשה מאוד, אבל השכל שלי אומר לי שאם אצליח להפנים שיש ביצר דברים טובים, אם לא אלחם בו כל כך, אזי אצליח 'להתגבר' עליו. זו הדרך, לחבר אותו אל הטוב. המאבק- לא עובד בשבילי.
בהנחה, שזה אכן מה שאתה מתלבט בו, אני יכול לענות שתי תשובות, אם אתה תחת הקטגוריה 'מכור' או קרוב לה, יש תשובה אחת. אם לא, תשובה אחרת, אשמח שתעזור לי ולשאר החברים לעזור לך...

מעריך, ומקווה שתישאר פה איתנו
נתן במתנה
נ.ב.: כדי להיות בבחינת 'נאה דורש ונאה מקיים' , מצורף הקישור לסיפור האישי שלי.
www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=3730.0

האם אני מכור? שאלה טובה. אני רוצה להאמין שלא, מצד שני בזמן האחרון אני כן מוצא את עצמי נגרר לגלישה לאתרי פורנו באופן לא כל כך רצוני...
אני לא כל הזמן חושב על מין ופורנוגרפיה ואיך לגלוש לכאן ולשם, יש שעות ארוכות/ימים/שבועות שאני מוצא לעצמי עיסוקים אחרים, אבל מצד שני , לא נדיר למצוא שעות ביום שבהם אני נתפס למחשבות מיניות (ברחוב,באוטובוס, בבית וכו') ומתפתה להסתכל ברחוב/ לגלוש לאתרי פורנו עד כדי כך שזה מעסיק אותי כמה שעות לפני, שאני מתכנן את הפעולה (כדי שלא אתגלה).
לא יודע אם להגדיר את זה כמכור או אולי בן אדם עם אפשרות לנטיה לכפייתיות או משהו אחר...

הנה מסר קצר וקולע בנושא. כיוון שאין כאן קליניקאים אין כאן מישהו חיצוני שיאבחן אותך. תצטרך להיות כנה עם עצמך.

אוקיי, אני אחשוב על זה. קשה לי לתת עכשיו תשובה חד משמעית. ואני לא יודע אם אפשר לענות תשובה של כן או לא על השאלה הזאת כי לדוגמה, 99.9% (אם לא 100%) מהאנשים (סטרייטים ומיניים) , אם יגיעו למצב שעומדים מול אישה כביום היוולדה שמעוניינת לחטוא איתם , ובנוסף גם תעשה דברים בשביל לפתות אותם - יפלו. והנה- הם לא הצלחלחו לא לעשות את מה שהם לא רצו לעשות... האם זה אומר שהם מכורים? זה מקרה קיצוני ביותר, אבל תסכים איתי שיש כאן ספקטרום רחב של גירויים כאלה ואחרים.  לדעתי לא דומה מישהו שמסתובב באינטרנט ופתאום קופץ לו סרטון פרסומת לא צנוע למי שסתם נמצא ליד המחשב ובאופן יזום מחפש אתרי פורנוגרפיה וכו'. וכן יש עוד הרבה גורמים שמשפיעים על התשוקה,השליטה וכו'.

ערב טוב, בשל השעה אקצר מעט.
מחשבות מיניות זה נורמאלי
פנטסיות מיניות זה נורמאלי
אפילו אוננות זה נורמאלי
השאלה המרכזית היא סביב הכפייתיות - האם אני רוצה בכל יכולתי לא לעשות משהו, ומוצא את עצמי עושה אותו. האם אני פורץ את הגבולות של עצמי, ובהחלט מחפש באופן מאוד יזום, האם אני מבלה שעות, הרבה יותר מהמתוכנן? כדאי לעיין ב20 השאלות שמופיעות בלשונית לחברים חדשים.

לילה טוב

נתן במתנה: חשבתי בזמן האחרון לא מעט על כל הנושאים והרעיונות שהועלו בשרשור הזה. ואני חושב שאולי אפשר לסכם את מצבי כך:
אני חושב שאני לא מכור. אני כן מתמודד עם היצר בשיניים ואני מרגיש שאני אולי לא כל כך רחוק מלהישאב לזה ולהיות מכור. אבל בסופו של דבר אני ב"ה לא מוצא את עצמי בד"כ במצב של כפייתיות.

אמרת כך:



וחשבתי על זה שזה אולי הגדרה קצת נוזלית וגמישה כי מה הם בכלל הגבולות של עצמי? מה אני בכלל רוצה לעשות? מה אני בכלל לא רוצה לעשות?
האם לצורך העניין זה שאני רוצה להיות נורמלי (בקנה מידה של החברה הדתית/בקנה מידה של החברה הכללית/ בקנה מידה של מדינות מתפתחות שאונס נחשב שם לגיטימי) זהו הרצון האמיתי שלי? זה אולי נוח יותר להיות נורמלי בהשוואה לחברה שאתה נמצא בה. אבל מי אמר שזה מה שאני רוצה?

האם אני רוצה להיות מוסרי? מי אמר שלצפות בפורנו זה לא מוסרי?

קצת הקצנתי את השאלות כדי להמחיש עד כמה ההגדרה הזאת עלולה להיות נוזלית.

ואולי דווקא בגלל שאני לא ממש יודע מה אני רוצה מעצמי - דווקא בגלל זה אני צריך לברר למה צריך/כדאי לחיות בדרך החיים שהדת היהודית האורתודוקסית (כיום) מציעה (מונוגמיה מוחלטת, מין חופשי (לשני הצדדים-גבר ואישה) לא בא בחשבון).
כי כרגע אני קצת מבולבל בקשר ליתרונות של הדרך הזאת.