תמיד כשיש לי גירוי חזק ובא לי לאונן אני פשוט מתרכז ומעיין בדף וזה עושה לי סדר בראש.
ולהלן המכתב(מבוסס על כלים להתמודדות נגד אוננות):

תתנתק בבקשה רק לדקה ממחשבותיך ותתרכז ותקשיב!
אחרי העבירה חוזר לך השכל כדי להבין שטעיתה במה שעשיתה
ויש לך טענה איך לא יכלתה להתגבר על הנאה של בקושי 10 שניות?!
לכן צריך לרצות כבר מההתחלה לא לעשות את העבירה ואז תרגיש שמחה פנימית.
ובשעת הקושי תתחבר לשמחה הפנימית ואל תוותר ותשאף ותאמין שהכל אפשרי
ותיזכור ברגעי חרטה שבאים אח"כ.ותיזכר ברגעים שהתגברת איזה שמחה ואושר יש לך!
ואחרי שהתחברת לשמחה הפנימית תישאר בשמחה ובאמונה ואל תחשוב על כלום!!
ותיזכור שהקושי חולף כמו שהבוקר חולף ובא הלילה.
ואחרי שתתרגל ותילחם אז כבר יעלם הקושי בעזה"י.
וא"א להתמודד כשעצובים ולכן יש לשמוח ולהעריך את הזמנים הקשים כיון שרק על ידם האדם מתעלה ונהפך לאדם חזק ומחושל!!!
ותיזכור שזה קטן עליך רק יש לך פחד מה יקרה אם לא תאונן?
ועליך להגיב לפחד ולהגיד שלא יקרה שום דבר רע אם לא תעשה פעולה שההנאה ממנה בסה"כ בקושי 10 שניות!! אלא להיפף התווסף שמחה פנימית!!
                                                     
                                                          בעז"ה נעשה ונצליח!!!               

                                                                                              (לשנן ולקרוא שוב ושוב כיון שזה קצר וקולע)

שלום גולולולו חבר יקר,
יישר כוח על המכתב המחזק נגד אוננות. אני בטוח שהוא עזר פעמים רבות.

אולי כדי לסכם כאן מה שהבנתי מהרבה פוסטים דומים בעבר, וכדי שהדברים לא יתפזרו אצלי.

מי שלא מכור - שיתחזק מכל דבר אפשרי. כולל המכתב הנפלא הזה.
מי שמכור - שיתחזק מכל דבר אפשרי. כולל המכתב הזה. אלא אם כן הוא מרגיש שזה פועל אצלו הפוך. ובתנאי שלא יזניח את "דרך ההחלמה שלו" לטובת חיזוקים.

תודה רבה
אנא הישאר איתנו, ספר על עצמך ועל ההתמודדויות, נשתף בניסיון שלנו, ובעזרת ה' יחד נוכל לחיות חיי שלווה ומפוכחות. אולי גם נקיות?!...

אוהב
הושיעה

ראשית כל, יש לך אחלה ניק.

ולגופו של עניין, מכתב מתוק מעין זה, יכול לבוא לידי ביטוי כעזר ומרפא לאדם שכל עניינו בתאווה מסתכם ביצר הרע, ולא באובססיה מטורפת.

אני זוכר שהיו ימים, שהייתי נתקף בבולמוס של מין, ולא משנה מה הייתי עושה, בסוף פשוט הייתי נופל, אתן דוגמה, קיבלתי על עצמי (בזמנו, בתקופה שעוד יכולתי לדחות את התאווה בשעה.) שבכל התקף שלא יהיה, לפני שאני מאונן, אלמד שעה, אשחק כדורגל, ורק אז אחזור אל הבית, אתקלח ורק אז יהיה לי מותר לאונן..!

נו, ומה אתה חושב יקירי? שאחריי 'סריית' הדברים הללו התאווה שלי נעלמה? לא..

אז למדתי.. שיחקתי.. התקלחתי.. ואוננתי..

הכפייתיות הרבה יותר חזקה ממני ולא משנה מה אקרא כנגד זה, האפשרות היחידה שעזרה ועוזרת לי להישאר בחיים, זה מסירת החיים בשלמותם לבורא יתברך. שהוא ינהלם.

השליטה על חיי אבדה לי מזמן מזמן.

בהחלמה ותודה.

תודה רבה על התגובות החמות.
אשריכם.