בס"ד                                                 
טינופת, גועל נפש. עזות מצח, בושה וחרפה, ממש צלם בהיכל. טפו. טומאֶה. חייבים לסלק את הזוועה הזו מכאן ויפה שעה אחת קודם. מגוון שלם של ביטויים שהצד השווה של כולם הוא שזה פשוט לא מתאים, יש אנשים ששיקול הדעת שלהם במקרה הטוב מוטעה, כל בר דעת, אדם שיש לו השפעה על הנעשה צריך למנוע זאת, אחרת כולם ישלמו את המחיר... האחריות מחייבת...

אם בתחילה זו היתה ההחלטה השערורייתית של האנשים להביא כתרומה למשכן 'חגורת צניעות' מזהב (כומ"ז – כאן מקום זימה) עכשיו באו הנשים  והביאו את ה... איכס. אין גבול.

רגע לפני שמשה מסלק את 'המראות הצובאות' מנחושת, מפני 'שעשויים ליצר הרע', מבחינתו סמל להפקרות התאוונית במצריים, אומר לו הקב"ה קבל. ולא רק קבל, אלא  - "אלו חביבין עלי מן הכל". לא, זו לא טעות המראות הללו הן הדבר החביב שנתרם למעני במשכן. לא אבני השוהם ואף לא המילואים. לא כפורת ולא כרובים, לא מזבח ולא שולחן. גם המנורה כבודה במקומה מונח. המראות. הן הדבר הכי הכי חביב עלי.

חלילה לך מלסלקן, לא סמל של טומאה הן. המראות הללו הן דוגמא אות ומופת לגבורתה של האם היהודיה. לשריון הפלדה הנחוש שנוצק באמצעות האמונה. מהן תלמדנה האמהות היהודיות לדורות. כיור תעשה מהן, סמל לשלום בית. לא די שמסרו את נפשן בשיעבוד הנוקשה הן לא הרפו מהאמונה שזה לא סופי. שיש המשך. שצריך לדאוג לו. ומי שדואג להמשך, נזכר איתו. לנצח.

- - - - -

מרגשת אותי המחשבה שכשתתגלה מלכותו עלינו במהרה, כשנדחק בינות למקבלי פני משיח צדקנו ויהיו מי שירצו לתפוס אותנו בציציות ראשנו 'ולגלגלינו מכל המדרגות', כי אנו מאוסים 'העשויים ליצר הרע', יבוא אבינו וירעים בקולו למעננו "קבלו מהם, הם החביבים עלי ביותר". מקדשי שמי הם. ממשועבדי מצריים. ובתוך שיעבודם הנורא האמינו שזה לא סופי... שיש המשך... במסירות נפשם העמידו צבאות רבות...

למרות הקושי הגובר שלהם, נטלו את 'המראה האישית', הלכו מאיש לרעהו וסיפרו על גדולתי, שמו נוחותם האישית בעדיפות משנית והיו עסוקים בהשכנת שלום ביני לבין ילדי... מהם ילמדו... סמל ל...

חושבים שהגזמתי? יתכן. מה לדעתכם חשבו משה בצלאל ואהליאב?

אתה לא כתבת מספיק חזק את המסר, רחוק מלהגזים

חזק מאוד ! נשמע כלקוח מאחד מספרי החסידות !

תודה.

מאוד התרגשתי. נתתי לדמעות לרדת.

ובכל זאת... שמך לא שכחנו. נא, אל תשכחנו.

אוהב
בנך הקטן

חזק חזק
מזדהה לגמרי
תמיד אמרתי שאם היו נותנים לקיצונים לברוא עולם ע"פ שיטתם הוא לא היה מתקרב למה שיש לנו כאן
ויוצר הכל השם הגדול והנכבד חכם יותר מכולנו, וברא לנו עולם כזה, ורצונו שנעבוד אותו פה בגשמיות הזו

תודה אסירותודה!
מפחיד כמה שזה אמיתי.
(קצת קשה לעיכול).

מטלטל, מרגש, החיבור של העבר והעתיד מאוד חיבר אותי נותן לי הרבה כוח רק להיום.

חזק מאוד.

תורה אסירות על הפרספקטיבה המדהימה.

שבת שלום
שבת נקייה שפוייה מחוברת מפוכחת ונעימה לכולנו

עוד אלמנט, חברים, ברשותכם:
רבות נכתב כאן על המעשה המפורסם "נורא בי עמרם"
מתברר, שכל העניין היה קונספירציה, שמטרתה הרחקת הנשים מביתו של הרב (זה מה שהיו אומרים היום חסידיו של מנהיג דתי, אילו היה מתרחש סיפור כזה. כי הרי הרב שלנו טהור וצדיק, אוחז בספירות עליונות ובעולמות של קדושה, מה לו ולטינופת הזו)
ואז שמתי לב כמה הדגשה יש בתנ"ך (סליחה שאני מערב שוב ושוב את המקורות העתיקים הללו) על המעידות של האדם, והדרך שבה הוא מטפס חזרה עד שהוא אהוב למעלה כמו מקודם ואף יותר.
העצמה והאדרה של גדולי האומה כמעט לא תמצאו שם. רק בפי חסידיהם ותלמידיהם.

היום חשבתי שיש מצב שאנחנו בעצם סוג של מראות צובאות מעוד כיוון. מצד נשותינו. גם הן חביבות עליו מכולן. מופת של גיבורות, של מלאכיות. כמה עמל ויגיעה הן השקיעו בחיים המשותפים לשכמותינו. בלהכיל אותנו. בלעמוד לצידנו. ואז, כשיבוא מלך המשיח, ידחקו עימנו למשמע ההכרזה: חביבי וחביתותי, קבלו את... שלכם = שלהן. תודה אבא עליהן.

תודה אסירות,

מסר עוצמתי ומרומם מאוד !!
אני חושב שהוא מובא רבות בספרים הק',
אבל חידדת את הנקודה כל כך חזק,,,,,

ד"א,
מתי הולך לצאת הספר הלבן של האתר שלנו ???

טוב זה ישן וזה... אבל אני משלים פערים.
רק אומר שהתרגשתי מהאפשרות שבסוף הדרך עוד אהיה מאושר, אין לי מושג איפה, מתי, ואם בכלל יהיה סוף לדרך הזאת, אבל מתישהו, ובלי לחשוב על זה יותר מידי, אוכל להיות חביב... ועוד יותר מכל השאר???    ותצחק שרה בקרבה.. רק הוא שם למעלה יכול להבין איך... אני עצמי לא מבין...

 שבוע שלם חיכיתי שאסירות היקר [והמתוק,,] יעלה לנו את הפוסט המתומצת והנפלא הזה, וכנראה שהוא עסוק מדי בהעמדת עוד ועוד צבאות ובהעברת המראה האישית והעוצמתית שלו הלאה,,,

אוהב.

תודה רבה 'הוי' הקפצה מבורכת מאד בשבילי,

ותודה כמובן שוב לכותב הנכבד.
ממש ממש אהבתי.

אני מזכיר לעצמי שכדי להפוך ל'מראה' כמו שצריך,
עלי למלאת את עצמי פנימה במתכת אצילה ויקרה - 'כסף' (רוחני כמובן..)
ולנקות חזק חזק את הזכוכית שלי מכל הזוהמה.

שאזכה. אמן.