שלום חברים,
שמעתי דבר תורה שאותי מאוד חיזק סמוך לכניסת שבת.
אמר האדמו"ר מקוצק: טוב לאדם שיהיו לו שני כיסים. בכיס אחד יהיה פתק ובו כתוב: נבראתי בצלם אלוקים, ובכיס השני יהיה פתק ובו כתוב: ואנכי עפר ואפר.
אם באים אלינו בבקשה להקים קבוצה, לארגן כנס, לפתוח שיעור תורה אנחנו צריכים לזכור שנבראנו בצלם אלוקים ולכן יש בנו כוחות "לברוא דברים טובים וחיוביים שיכולים לעזור לנו לזולת ואל לנו להרגיש אפסים ללא יכולת. וכאשר פוגעים בנו עלינו לקבל זאת בהבנה שהכול מאת ה' ואנחנו בסך הכל עפר ואפר.
ממשיך האדמו"ר מקוצק ואומר: הבעיה היא שכיום אנשים מחליפים בין הפתקים - כאשר מבקשים ממני לעשות משהו מועיל לתת שירות אני ישר נכנס לרחמים עצמיים ואומר אני ? מי אני בכלל? מי יקשיב לי? אני עפר ואפר! וכאשר אשתי פוגעת בי ודורכת עלי אני יוצא מהכלים ונכנס להתקף זעם. איך היא לא מתביישת היא יודעת על מי היא דרכה על אלוקים לא פחות.
עבורי זו הייתה חזרה טובה והפנמה של צעד 3.
מקווה שהועלתי
