ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך פירשו הראשונים זו תשובה,
ועמדו על זה שבמקומות רבים רומזת המלה ועתה על התשובה,
למשל באדם הראשון ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים, שיעשה תשובה.
באבימלך, ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא, ויחזיר את שרה לאברהם, ועוד ועוד.
רגילים לפרש בדרך פשוטה, שניתן לחזור בתשובה ברגע אחד ואפילו בהרהור,
כידוע מהדין במי שקידש אשה על מנת שהוא צדיק גמור, ספק מקודשת ואפילו המקדש רשע גמור,
שמא הרהר תשובה בליבו.

ברצוני להציע גישה רחבה יותר ורובד נוסף לנושא:
כולם מסכימים שיש שכר על מעשים טובים, ועונש על מעשים רעים כמו שקוראים למשל בקריאת שמע,
והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי - ונתתי... וסרתם ועבדתם אלהים אחרים - וחרה...

הגישה הילדותית היא לעשות מעשים טובים כדי לקבל שכר, ולהימנע מהרע כדי לא לקבל עונש.

הגישה הבוגרת היא שהעונשים מכוונים אותי חזרה לאבא, ואין מה לדאוג כי אבא בסך הכל נותן מכה חלשה יחסית לרע שהוא מונע ממני.
ולכן, כשמקבלים פאץ' מאבא לא שוקעים בטינות, וגם המכה עצמה לא אמורה לכאוב כל כך!
צריך רק לשמוח שאבא עדיין משגיח עלי ושומר עלי מכל רע. ולכן, התגובה המיידית למכה היא לסור מהרע ולהידבק באבא. זהו ועתה.

מוגש בברכה לרגל 49 יום שהתאפסו לדאבון כל לב, ומיד עכשיו מתחיל המסע החדש.

אוהבים

אוהבים אותך חבר יקר

תמשיך לבוא