כבר זמן רב שאני חושב להביא ציטוטים שונים משיעוריה של הרבנית ימימה מזרחי.
אז הנה ציטוט אחד מהשיעור האחרון שמאוד נגע בי:
"שמעו סיפור אמיתי על ראש ישיבה גדול שהיה לו תלמיד מדהים. והוא עזב הכל, נהיה מנהל חברת הייטק בתל אביב, מה זה אנטי דתי, מפרסם מאמרים מלאים בביקורת על העולם ממנו בא.
פסח מגיע ומביאים לראש הישיבה פנקס שהשאיר אחריו אחד התלמידים. מי? הבחור הזה. איזה פנקס – חשבון נפש יומיומי: "היום לא נתתי צדקה", "היום לא למדתי מספיק", "היום דיברתי לשון הרע". איזה צדיק, כמה הוא מקפיד עם עצמו! ואיך דווקא הוא עזב הכל בזעם?
ראש הישיבה הולך לחפש את התלמיד הזה, כאילו בשביל להשיב את האבדה. הוא מוצא אותו, נותן בידיו את הפנקס ואומר לו "תגיד, איך קרה?"
"אני לא יכולתי כבר עם אלוקים הזה. לא יכולתי! כל דבר 'אתה לא בסדר, אתה לא בסדר'. אני שונא אותו!"
אמר לו ראש הישיבה: "את האלוהים הזה גם אני שונא. זה 'אֱלֹהִים אֲחֵרִים' זה אלוקים של ילד שמרגיש 'אחר' וה' לא שופט אותך ככה, במילימטרים ובסנטימטרים. ה' אומר: 'אתה בן שלי. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום – אף על פי כן קרויים 'בנים'"."
עד כאן לשון קודשה.