הערת אזהרה:
(היה ראוי לצרף אותה כנספח בסוף, אך מפאת חשיבותה הובאה בהתחלה).
חשוב להדגיש, כי מדובר בסיפור פרי דמיוני, שנועד לפתוח כיוון חשיבה. הוא נכתב בעקבות שיחות עם חברים בעת האחרונה אודות רבנים המתנגדים לתכנית 12 הצעדים (ומוקדש להם באהבה).
הסיפור מבוסס על יסודות אמיתיים רבים, אך אין לראות בו ניסיון לשקף במדויק את מהלך דברי חז"ל בגמרא. באופן מיוחד, יש לציין, כי בשום אופן אין לראות בו ציטוט של דברי הרב יהושע שפירא והרב אברהם טווערסקי בכנס.
***
גוי אחד באשקלון
"איזו הגזמה! אביו ודאי היה שמח להתעורר למשך כמה דקות כדי להרוויח 60,000 זוז. וכי מילתא זוטרתא היא? אלו ערכים מעוותים קיימים בעולמו של אותו הגוי! איזו צביעות! איזה מוסר אנושי עקום! כך היא המידה, כאשר מתבססים על שכל אנושי, ולא על דעת תורה! לא קשה לדמיין איזו סדרת צעקות הוא בטח חטף מאבא שלו אחר כך..."
"שמעתי גם שאמא שלו באה וירקה בפניו, בזמן שישב לבוש סירקון זהב בין גדולי רומי. ולא זו בלבד, אלא גם החטף החטיפה לו כהוגן... והוא? דבר לא אמר לה! איזה מוסר נוצרי! הושטת הלחי השנייה! אפשר היה להעמידה על מקומה בצורה מכובדת, ולהסביר שזה לגמרי לא מתאים. אבל ככה לשתוק?".
משפטים אלה, ודומים להם, בקעו מפי חברי קבוצת אברכים יודעי ספר, שהתדיינה בלהט, בפינת רחובה של עיר, אודות השמועות האחרונות על כיבוד ההורים של דמא בן נתינה. הסיפורים עוררו התפעלות בקרב המון העם, וחלק מאנשי בית המדרש חששו מאוד מסחף רוחני שלילי לכיוון עבודת האלילים של דמא, שעשוי להתעורר בעקבות כך.
אברך הגיע לפתע במרוצה והודיע בקול רם, דבריו קטועים מחמת התנשפותו: "עולא, עולא הגיע למסור שיעור!". רחש של התפעלות עבר בקהל, וכולם מיהרו לתפוס את מקומם בבית המדרש.
עולא פתח עיוני בשיעור קצר, ואחריו הותיר זמן קצר לשאלות. "עד היכן כיבוד אב ואם?" שאל מיד אחד הנוכחים. אחדים בקהל חיככו ידיהם בהנאה. ההקשר האקטואלי היה ברור. הפתיל נדלק. הולך להיות מעניין...
"צאו וראו מה עשה גוי אחד באשקלון ודמא בן נתינה שמו", השיב עולא. פיות רבים נפערו בתדהמה, והם שבו ונפערו עוד יותר, כאשר החל עולא לתאר לפרטי פרטים את הסיפורים אודות דמא".
"אבל, רבנו! מדובר בגוי! וכי ממנו נלמד כיצד לכבד את הורינו?" הקשה אחד התלמידים, שהיה מעורב עמוקות בהוקעת מעשי דמא בן נתינה.
רבי חנינא ביקש את רשות הדיבור: "אכן כן! אם מי שאינו מצווה בכיבוד הורים נוהג כך, מי שמצווה בכיבוד הורים - על אחת כמה וכמה שעליו להדר במצווה זו ולנהוג כך! עצם העובדה שאדם הינו גוי אינה מלמדת כי התנהגותו הינה פסולה בהכרח. לעיתים ניתן ללמוד ממנה כיצד לעבוד את ה'".
***
גוי אחד באקרון
"איזו הגזמה! אלו ערכים מעוותים! איזו צביעות! איזה מוסר נוצרי עקום! כך היא המידה, כאשר מתבססים על שכל אנושי, ולא על דעת תורה!"
משפטים אלה, ודומים להם, בקעו מפי קבוצות אברכים יודעי ספר ורבניהם, שהתדיינו בלהט, אודות השמועות האחרונות על יהודים דתיים הצועדים בתוכנית שנים עשר הצעדים להחלמה מהתמכרות לתאווה, במסגרת ארגון הנקרא "שמור עיניך". הסיפורים אודות תקופות ניקיון ארוכות, לאחר שנים רבות כל כך של כישלון, סבל וייאוש, עוררו התפעלות בקרב המונים אשר סבלו מהתמכרות לתאווה, והציתו בהם ניצוץ חדש של תקווה. חלק מאנשי בית המדרש חששו מאוד מסחף רוחני שלילי לכיוון הדת הנוצרית של ביל ווילסון, מייסד תכנית 12 הצעדים, שעשוי להתעורר בעקבות כך.
שמועה פשטה לפתע במרוצה, כאש תאווה בשדה קוצי טינה: "הרב יהושע שפירא והרב אברהם טווערסקי ידברו בכנס השנתי של "שמור עיניך"! רחש של התפעלות עבר בקהל, אך מעטים יחסית מיהרו להירשם לכנס.
"צאו וראו מה עשה גוי אחד באקרון, וביל ווילסון שמו", פתח הרב טווערסקי, והאריך להסביר כיצד ביל ווילסון בעצם הביא ליישום מעשי מאוד את עקרונות התורה המסורים לנו מדורי דורות: בטחון בה', חשבון נפש, תפילה ועוד. משום מה, רובינו לא לוקחים עקרונות אלה ברצינות מספקת, כפי שהדבר נעשה בתוכנית. "אם ביל ווילסון היה בחיים", הוסיף הרב טווערסקי בהלצה, "הייתי תובע אותו על גניבת זכויות יוצרים של ספרי היהדות לדורותיה...".
"אבל! מדובר בגוי! וכי ממנו נלמד כיצד לעבוד את אלוקינו?" הקשה אחד המשתתפים בכנס.
הרב יהושע שפירא ביקש את רשות הדיבור: "אכן כן! עבודת ה' שלנו כיהודים מורכבת משתי קומות. הקומה הראשונה, קומת האדם, היא קומה שיש בה יסודות משותפים לכל בני אנוש שנבראו בצלם - "דרך ארץ שקדמה לתורה". הקומה השנייה, היא הקומה המיוחדת לעם ישראל בלבד. פעמים רבות נגרמים נזקים רוחניים מכך שאנשים מנסים לבנות את הקומה השנייה ללא הקומה הראשונה. אולם אצל מכורים לתאווה זוהי שאלה של חיים ומוות, ברוחניות ובגשמיות. הם אינם יכולים להפסיק להשתמש בתאווה מבלי לבנות בצורה טובה את הקומה הזו, ולכן הם נדרשים לעיתים להתמקד בה, בטרם יבנו כראוי את הקומה השנייה. עצם העובדה שאדם הינו גוי אינה מלמדת כי התנהגותו הינה פסולה בהכרח. לעיתים ניתן ללמוד ממנה כיצד לעבוד את ה'".
***
הסוף היה כתוב בצורה טובה הרבה יותר, אך איכשהו נמחק. "רצונך ייעשה ולא רצוני". ואם אתם ממש מתעקשים: "בטל רצונך מפני רצונו".