מכירים את "שר הטבעות"? פרודו באגינס? ככה אני מרגיש.

היה היה בחור צעיר ותמים חי לו את חייו עם הורים נהדרים ומחנכים נפלאים. הכל היה שליו ופסטורלי.
עד שהוא מצא 'טבעת' נחמדה, נראית נוצצת בהתחלה, מאד מושכת.
בתחילה הוא הרגיש נפלא, הטבעת שאבה אותו לעולם אחר, לא מוכר, מלא 'ממתקים'. אפילו גרמה לו להיות "בלתי ניראה" - הוא הרגיש כאילו יש לו צד שאף אחד לא יודע עליו, 'אני לא כזה תמים כמו שכולם חושבים' חשב לעצמו במין גאווה נסתרת .

אבל לאט לאט הוא הרגיש קצת רע. הוא הרגיש שה'טבעת' סובבת סביבו וכובלת אותו, מושכת אותו אליה. לאט לאט, כשהוא 'ענד' אותה יותר ויותר, הוא הרגיש רע יותר. יותר כועס, יותר עצבני, יותר בודד. ומעל לכל, אותה תחושה של"בלתי נראה" התחילה להציק לו. הוא חש שקרן. כאילו אף אחד לא יודע עליו הכל. הוא לא יכל להיישיר מבט לאף אחד, להיות שווה בין שווים.

אז הוא לקח איתו חבר למסע (קוראים לזה היום "חתונה"), להשמיד יחדיו את הטבעת. "יחד", הוא חשב, "איעזר בתמיכה שלו ובאהבה אליו להינצל מהשפעתה הרעה של הטבעת, ונשמיד אותה יחד".
אבל מבלי משים הוא המשיך 'לענוד' אותה שוב ושוב, ונעשה רע ל'חברו'. חברו לא הבין למה הוא כזה רע לעיתים, עצבני ולא מתחשב, כועס כל הזמן. חברו התענה.
בד בבד, כשבא 'להשמיד' את הטבעת שוב ושוב - היא השתלטה עליו וה'אני' האחר שלו צעק "הטבעת היא שלי ואני לא אוותר עליה"
עם כל נפילה הוא הרגיש כאילו העולם שחור יותר ויותר. כולם היו שחורים ולא רצויים.
אבל כשהתגבר קצת נוכח לראות את הטוב שבכולם ואת האור שהולך ומתפשט בעולם שלו

הייתי רוצה לעשות מעשה ולהשמיד את התאווה הזו אחת ולתמיד, אבל הדרך היחידה בשבילי היא חלקים חלקים.
הרגשתי כבול אבל לאט לאט מרגיש יותר ויותר משוחרר עם הכלים הנפלאים כאן.

למען אשתי הנפלאה ולמען כל אחד ואחד כאן -

בהצלחה לכולם!

תודה,
הייתי מתנסח אולי אחרת. לא הייתי משמיד את התאווה. היא לא הבעיה שלי. בהחלמה למדתי שבעיות באישיות שלי הם שהתלבשו בדמות התאווה ועשו בה שמות. התאווה הפכה לשבויה בידי רגשות בלתי מטופלים. ככל שהגעתי לשפיות והחלמה בכל שטחי החיים גם התאווה הפכה למשהו נורמלי שאינו מנהל אותי. בסך הכל מדובר בדבר רגיל ובצורך אנושי כמו שאר הצרכים, אכילה שתיה, שינה ועוד אם אלוקים ברא אותה אז יש לה שימוש סביר וחשוב.

להבדיל אלף הבדלות ....אבל ממש אהבתי את ההקבלה שעשית, אשריך ,כל כך מבין לליבך אנחנו נמצאים במלחמה פנימית אינסופית ,אני ממש רוצה עבורך עבורי ועבור כל עם ישראל שנתגבר כבר על הייצר הזה ,אני משתדל כל בוקר לספר לקב"ה כמה הילדים שלו אוהבים אותו ,וממש בוכים לא עבור כסף, ולא עבור כבוד ,אלא רק בשביל לשמור מצוותיו ,לא להוציא זרע לבטלה ,ולשמחו בזה ,אשרינו יהיה רצון שהשם יראה את צעקתנו וצעקת עם ישראל ,ויגאל אותנו גאולה אמיתית לצמיתות......
"

דב היקר

אותי לימדו שהתאווה לא מהווה בעיה שהורסת לי את החיים אלא פתרון. פתרון לבעיות אחרות שצצות מתחת לפני השטח אלא שבשלב כלשהו (אצלי מוקדם מאוד) הפתרון הפסיק לעזור ואני המשכתי להשתמש בו כפתרון, לא מבין למה זה לא עובד כמו פעם. אני לא מנסה להשמיד את התאווה שלי כי אז אני אשאר בלי פתרון והחיים שלי יהיו כ"כ נוראים עד שאשבר ואחזור לשם. אמרו לי כשהגעתי לתוכנית למצוא מה אני רוצה לפתור עם התאווה ולמצוא תחליף לתפקיד שהיא ממלאת.
אצלי היא באה כדי לעזור לי לברוח מהרגשות שלי, מדברים שאני כועס בגללם, מדברים שלא מסתדרים לי בחיים כמו שהייתי רוצה וממצב רוח עכור ושלילי. רק להיום, אני מנסה לקבל את הרגשות שלי, לקבל את החיים שלי כרצונו של אלוהים (צעד 3), וכך אני מצליח לחיות עם התאוה, להסתכל עליה ולומר: לא. היום אני לא צריך אותך. יש לי את הפתרון שלי. לי יש אלוהים.

תודה לכם על ההתייחסות
אני מבין מה שאתם אומרים, אני גם חושב שהתאווה במקורה היא אחד הכלים שה' טבע באדם כדי להימשך לאשתו למשל וכך יהיה קיום והמשכיות לעולם. ואהבתי גם את מה שאמרת 'שלומקה' - לי יש פתרונות אחרים - שבעצם כל הבעיה היא כשמשתמשים בה לדברים אחרים.
השתמשתי במילה להשמיד רק מתוך סחף אחר ההקבלה שעשיתי, בא נגיד שאם הייתי חושב יותר לעומק הייתי מתנסח אחרת...

תודה על הדברים. אהבתי מאוד. במיוחד את ההתחלה, שמציגה את הבעייה.
אתה מתכוון לספר "שר הטבעות"? לא קראתי אותו. הוא נקי?...

תודה

את הספר לא קראתי, אני מכיר את הסרט, עוד מילדות...
הסרט בכללית נקי יחסית לסרטים מודרניים, אם כי תמיד חייבים הרי להוסיף משהו... אבל שוב - נקי יחסית
כנראה שאם היית קורא/רואה היית מבין יותר...

וואי.
אני אתך לגמרי. בעניינים של שר הטבעות עוד מילדות, בדיוק כמו עם המחלה.
אתה יודע שהיו לא מעט פעמים בהם ראיתי את הסרט השלישי רק את החלק שהוא רוצה להשליך את הטבעת ולא עושה את זה וחושב שהפעם זה יעבוד לו, והייתי זועק בליבי - תשליך את זה כבר. נתן במתנה. תפסיק כבר עם השימוש.
אבל אם בהקבלות עסקינן, ויש לי חבר שיבין, אז אוסיף ואכתוב ברוח דבריך עוד כמה תובנות.
יש בסדרה הזו התעסקות מאוד מיוחדת עם הפיתוי.
הפיתוי, שתמיד נראה מושך למי שעומד בפניו, למרות שהוא הולך ודועך. הפיתוי, שהולך ונעשה כל הדיוקן של כל מה שאתה רואה ככל שאתה נושא אותו יותר (בסוף הוא רואה רק את 'העין' בכל המציאות)...הפיתוי, שגורם להתנתקות מהעולם, מהזכרונות של החיים...
והפיתוי, שמחבר בין שליטה לבין אובדן שליטה.
זה ממש הדפוס הבסיסי הזה של ההתמכרות. מחובר מאוד לעניין הזה.
במקביל, יש בסדרה הזו את החברות והתקווה. התקווה שיש אומץ, התקווה שאפשר להיעזר במישהו אחר, הכנות שפותחת, ובסופו של דבר, השימוש בחלקים העשויים 'ללא חת' שבתוכי לשם שינוי ושיפור (כך הרגשתי לעתים אל מול הקרבות הגדולים, האומץ להסתער...). כך גם יש את הקשר שבין האדם הקטן לבין המעשים הגדולים שנעשים בעולם ואכמ"ל.
עוד דבר שיש שם, אבל זה כבר חפירה למיטיבי לכת... זה הדרך העמוקה בה הפנימיות מקרינה על החיצוניות. אני תמיד הקבלתי בין גנדלף לשמואל הנביא (ויסלחו לי אלו שלא מסוגלים לשאת השוואות כאלה......הדרך בה האמונה מקרינה על העוצמה החיצונית באופן שאינו 'טכני' (שמואל אינו כמו אלישע, ש'עושה ניסים') אלא אישיותי ועמוק. עבורי, הדיוקן הזה היה תמיד מעין שיקוף של הדרך בה רציתי לחיות חיי אמונה. לא רק לעשות את הדברים. להיות עם כוחות רוחניים עמוקים שיאפשרו לדברים לקבל את העוצמה שלהם, להיות עם התקווה ועם הנכונות...ולהיות מסוגל להילחם...
כיום, בתוכנית, אני מרגיש במובנים רבים, בדרך מסוג זה.
יש הבדל אחד עמוק בין התוכנית לבין האופן בו הדרמה מוצגת בספרים האלה...
בספרים, הדרך לפתור את המצוקה נעשית באופן בו האדם אינו מסוגל להתמודד לבדו, ורק ה'גורל' מסייע לו, בהפסדו - הוא מנצח. בתוכנית, ההפסד לא נוצר במהלך קרב, זה מהלך פנימי שאני מביא על עצמי. רק שאני נכנע - הטבעת תישמד...

כיף שמישהו מכיר את הדברים האלה...יש עוד הרבה חפירות למומחים בלבד סביב קבלה עצמית וגרנדיוזיות ואכמ"ל...
נתן במתנה

ואתה, נתן במתנה, קראת את הספר?...
הנקי הוא לפי עולם המושגים הדוסי שלי?

אני קראתי וככל הזכור לי הוא נקי.
וההקבלות שאתם עושים פה זה ממש מדהים. תודה

הספר נקי לחלוטין.
שלושת הסרטים נקיים ב98%, כשר אבל לא למהדרין...(אשמח לפרט בפרטי:).

ממש יפה כמה אפשר לקחת את זה עד הסוף וגם ללמוד מזה כמו ש'נתן במתנה' כתב. בא נגיד שאני התעצלתי קצת מלעשות את זה...

ושוב, הסרט נקי. גם מבחינת העלילה. אם היינו מחלקים את זה לעשירונים - הוא בעליון. אבל לא כמו גרובייס... יותר כמו גלדיאטור אולי...

ורעיון אחרון רק בגלל שזה עלה:
הספר מבוסס על אנשים פשוטים שנעשים מעורבים בעלילות גדולות, אבל בסוף חוזרים לחיים הפשוטים שלהם, אבל אחרת...
כך, אני הולך ומפנים שזה לא כל כך חשוב העלילות הגדולות. החיים הממשיים שלי והחיבור שלי אליהם, הם הדרמה האמיתית.

אתכם
נתן במתנה

רק עכשיו נזדמן לי לעבור על תגובותיך ביתר רצינות ושמתי לב להמון המון דברים שהאירו את עיני וחיממו את ליבי.
תודה 'נתן במתנה'