אחד הדברים שהיום ברורים לי מאוד זה שכל הענין של התאווה הוא בריחה. כמובן שעצם המשיכה לתאווה הוא דבר בריא, אבל המקום בו זה הופך להיות כפייתי הוא כאשר אנחנו בורחים אל התאווה מפני הקשיים של החיים. לחץ, בדידות, דחיה, טינות או מה שזה לא יהיה, גורמים לנו לברוח אל המקום שבו אנחנו מרגישים שיתן לנו מפלט מושלם - התאווה. בדיוק כפי שאלו שלא מצליחים להפסיק לעשן זה לא בגלל שיש להם "משיכה חזקה לעשן הסיגריות", כך גם אנחנו שלא מצליחים להפסיק עם התאווה זה לא בגלל שיש לנו "חשק מיני מוגבר". יש משהו הרבה יותר בסיסי שעומד מאחרי זה.
בשבת, כשקראו בתורה על נוח, חשבתי שזה המקור הראשון בהיסטוריה של העולם שבו מתואר בדיוק התהליך שאנחנו עוברים. נוח עובר חוויה מאוד לא פשוטה בזמן המבול. הוא אמנם נמצא מוגן בתיבה ביחד עם בני משפחתו, אבל כל היקום נמחה בסופה הגדולה והאימתנית. גם כאשר הגשם פוסק לוקח עוד זמן רב עד שהוא יכול סוף סוף לצאת מהתיבה ולנסות להתחיל לחזור לחיים.
אז מה נוח עושה כשהוא יוצא החוצה? "ויחל נח איש האדמה ויטע כרם וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אוהלו". תכל'ס - אני לגמרי מבין אותו. כל החברים שהיו לו אי פעם מתו, כל קרובי המשפחה מעבר למעגל המשפחתי המצומצם טבעו, הערים והרחובות שהוא הכיר נהרסו ללא הכר, והוא בודד, אחרי טראומה שכזאת מחפש מקום לברוח אליו, והוא מוצא את זה בדמות הסם העתיק בהיסטוריה - אלכוהול. הוא שותה ושוכח הכל, נהנה מכמה שעות של ערפול חושים גמור, וממש לא מעניין אותו התוצאות, או כמו שנאמר "אחריי המבול...".
מה שמעניין זה שגם כמה פרשות קדימה אנחנו נתקלים בסיפור דומה להפליא. לוט בורח מסדום ועמורה עם משפחתו המצומצמת, והוא נמצא באופן כללי באותו מצב שבו נוח היה כמה מאות שנה קודם לכן. העולם כולו נחרב (לפחות כך הוא בטוח), כולם מתו, והוא נשאר לבד. מה הוא עושה? פונה למקום היחיד שהוא יודע שיצליח להשכיח ממנו הכל, ולהפיג את הבדידות והקושי שאיתו הוא מתמודד - אל האלכוהול.
הבריחה אל כל פיתרון זמני היא טבעית, אבל כפי שאנו יודעים היטב - היא לא באמת פותרת שום דבר, אלא רק גורמת למצב להיות מסובך יותר. נוח מתעורר מהיין כשהוא מסורס, ואילו לוט מתעורר כשהוא בדרך להיות אבא של הנכד שלו...
גם לנו התאווה לא פותרת שום דבר אלא רק מסבכת את המצב, כי אחרי הנפילה אנחנו מתמודדים עם הרגשות של האשמה, הבושה ופיצול האישיות, אבל שום דבר טוב לא יוצא מכך. בשביל זה אנחנו צריכים ללמוד להפסיק לברוח ובמקום זה להתמודד נכון עם הקשיים האלו. בשביל זה יש לנו חברים לשתף אותם, ובשביל זה יש לנו אלוקים לסמוך עליו.
