מושיקו, בא נחשוב רגע על סוג אדם אחר, כדי שאולי נוכל אחר כך להבין את המצב שלנו יותר טוב.

קח אדם שמכור לחתוך את הורידים של הידיים שלו. אולי נשמע לך מוזר אבל זה דבר נפוץ מאוד למרבה הצער. מה הבעיה המרכזית שלו, האם האיסור לפגוע בעצמו (תזכיר לי איזה לאו בדיוק הוא עובר?) או שהבעיה המרכזית שלו זה שהוא יכול פשוט למות? האם הוא צריך ללכת לטיפול כדי לזכות בשכר הגדול שהוא יקבל בשמיים על זה שהוא לא עבר את העבירה להשחית את הגוף שלו, או שהסיבה שהוא צריך ללכת לטיפול זה כדי לחיות?

עכשיו נניח שהבעיה של אותו אדם היא שכל פעם שהוא חושב על העבר שלו, זה גורם לו לרוץ שוב לחתוך את הורידים. האם יהיה פסיכולוג שפוי שינסה להזכיר לו כמה רע הוא הרגיש בפעם הקודמת, במטרה שלא יחזור לשם, למרות שהוא יודע שזה יגרום בדיוק את הפעולה ההפוכה?

זה בדיוק המצב שלנו, ואלוקים הוא המטפל שלנו. נכון, מה שעשינו זה אסור. נקודה. אבל כעת אנחנו צריכים להפסיק לעשות את זה, והסיבה היא לא כדי לקבל שכר אלא כדי שנוכל לחיות חיים נורמליים. אלוקים רוצה עבורנו את אותו דבר, ואם המצב שלך דומה למצב של רובנו, אז איומים בגהינום לא יגרמו לך להפסיק ליפול אלא בדיוק את ההיפך - זה יגרום לך לחזור לשם. אלוקים עשה שכר ועונש כדי לעזור לנו לעשות את הדבר הנכון. 

כעת הדבר הנכון עבורי הוא לא להתעסק בזה בכלל. לא בשכר ולא בעונש. אני לא נשאר נקי כדי לקבל שכר, ולא חושש לקבל עונש על העבר שלי. שניהם לא רלוונטיים עבורי כעת. מה שרלוונטי עבורי זה דבר אחד בלבד: להפסיק לחתוך לעצמי את הוורידים (סליחה, להפסיק לאונן ולצפות בפורנו).

תודה רבה לך סוד על ההמחשה וההסבר.
אני חושב שאני מתחיל להבין 

מסכים עם פנימה וסוד שההתעסקות בעונשים במהלך ההחלמה מביאה יותר נזק מתועלת.
עם זאת, תיקון אמיתי כולל גם לקיחת אחריות. תשובה מורכבת גם מוידוי.
כמובן, קודם סור מרע, ואח"כ עשה טוב.
וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.

אסיר יצרי כתב on 05 מרץ 2017 08:53:

אבל כיון שאנו מתמקדים ברק להיום לא צריך לחשוב על זה עכשיו...

והנה שוב הדיון הבלתי נגמר על חוטא - חולה.
אין לי הרבה מה להוסיף, אולי משהו קטן.

פעם דיברתי עם אחד מגדולי הדור, (מקובל על כל שכבות הציבור...) על המחלה שלי, כמובן שאז עוד לא ידעתי שזה התמכרות, והוא אמר לי שנכון שזו עבירה מאוד חמורה אבל אני לא יקבל עונש על כל הפעמים שבהם נפלתי כי אני אנוס כיום, אולי על הפעמים הראשונות אני יענש, אבל עשיתי עליהם כבר תשובה, וזה שנפלתי שוב זה לא בגלל שאני לא עשיתי תשובה מספיק חזקה אלא בגלל שאני אנוס.
כמובן שאני צריך לעשות מה שביכולתי כדי לצאת מזה, וזו התביעה שיש כלפיי, אבל לא על עצם הנפילות כל זמן שאני עושה מה שביכולתי.

כיום אני יודע כמה זה נכון, כמה אין שום קשר בין מה שעשיתי לעבירה, זה ממש לא היה יצר הרע, אלא רק מחלה.

חברים תודה רבה על השיחה המעמיקה.
מבין כי ההיגיון אומר כי את תהליך הטהרה נידרש לעשות בשלבים ולכן מתבקש כי "רק להיום" אשמור.
בכל זאת שאלה תמימה , האם ישנם אנשים שהצליחו להגיע ל 5 שנים ומעלה? האם זה אומר כי אצטרך להיערך להצמדות לכלים השונים  באתר במטרה להיגמל עוד שנים ארוכות? 

אורי5 כתב on 06 מרץ 2017 15:51:

היה לפני חודש + כנס מ 700 חברים מכל הארץ, והמון חברים שנקיים עשרות שנים, ואנשים שבעבר לא הצליחו להביא יום נקי,
התכנית עובדת למי שעובד אותו ב 100 %

זה היה עוד דיון מוזר.... כל כך הרבה דברים שמזכירים נצרות תחת מעטה ההחלמה.

יש דין ויש דיין. והם לא אנחנו... חשבונות שמיים לשמיים, נשאיר את זה לה' ית' ואם כל זה חשוב לומר את האמת, יש דין ויש דיין.... על מה ידונו? כמה ידונו? יתחשבו בנסיבות? לא יודע, לא ענייני. לא רלוונטי לי לחיים. זה כמו שלא רלוונטית לי השאלה למה אני לא עף מכדור הארץ אם הוא מסתובב כל כך מהר... לא רלוונטי לי לחיים לדעת איך ידונו ועל מה וכמה.... מה שרלוונטי לי זה איך אני מבריא את עצמי ( מחלים, נגמל....) עיסוק בעוון בעמדת עונש... הוא פשוט "דמיון של עבודת ה'" זה לא רלוונטי לעבודת ה' שלך איך הוא יעניש וכמה ומתי ולעל מה.... רלוונטי רק איך אני באמת עובד, עושה פעולות כדי להשתפר ולשפר את המצב הנוכחי...

ועוד נק' הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים, אין מציאות שה' ברא אותי מכור.... זה שקר.... תזה הנוצרית " לא צריך להתאמץ בשביל קרבת אלוהים, הרי גם ככה כל העולם נברא מושחת" 

ה' אולי שם אותנו במצבים וסביבה שגרמו לנו להתמכר... (ושוב חשבונות שמיים, לא ענייני למה? לא רלוונטי לי לחיים) אבל לא ברא אותנו כאלה. 
אני מנסה להתמקד במה שרלוונטי לי.... במה שישנה את צורת החיים שלי, את תפיסות החיים שלי, 
ווואלה.... איזה גהינום אני יחטוף... ממש לא רלוונטי לי בנושא....
בו נאמר אני יחטוף גיהנום במדור ארבע ב1500 מעלות צלזיוס.... מה עכשיו? זה שינה לי צורת חיים? שינה לי תפיסה? לא.... זה רק נתן לי נתון שאני לא יכול לעכל/לדמיין/ לחוות... במילים אחרות הוסיף לי נתון לא רלוונטי לי לחיים שנותן לי תחושה כאילו החיים שלי מעכשיו יהיו יותר טובים.... אבל בפועל....

חברים יקרים
התחברתי מאד לדברי סוד ופשוט שמח
אוסיף משהו קטן
לדעתי, ההתעקשות שאלוקים ברא אותי כך קשה לעיכול למי שגדל בהשקפה יהודית, ומשום כך אם נכריח את עצמינו לקבל את זה התכנית לא תתבסס ב100% כי "בלענו" גלולה.
לי אישית לא איכפת לדעת כי יתכן בהחלט שמעשיי בעבר הכניסו אותי יותר עמוק לתאווה עד שהתמכרתי, אבל זה לא רלוונטי לעתיד

וכן בנוגע לעונשים
המחיר שאותו אני מוכן לשלם בעבור ההחלמה כולל גם הוויתור על ההתעסקות בעבר
אם הנסיון לתקן ולהלקות את עצמי על העבר יביא אותי אפילו לנפילה בודדת נוספת, זה לא שווה לי.
המחיר על הנקיון מהיום ולהיום יכול להיות שיעשו ממני סטייק בגיהנם למלאכי החבלה, ובכל זאת. (כמובן שזה לא יקרה, כי אם האדם מוסר את עצמו מסירות נפש - את כל העולם הבא שלו- בעבור הנקיון, כמובן שהמלך מוחל וסולח מרחם עליו)
בעצם זה משנה מפורשת - יפה שעה אחת של תורה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא - עדיף להיות נקי יום אחד מאשר לזכות לטהר את העבר

אכן כן. אלוקים נתן לנו משהו להתמודד איתו. 
והוא נתן לנו מחלה. לא יצר רגיל אלא מחלה.
ולמחלה אז יש דרכי טיפול שונים כללים שונים צורת חיים שונים. 
כי אנחנו חולים. חולים לא חוטאים.
ואבא אוהב יעשה את שלו אם אנחנו נעשה את שלנו. רק להיום.
אוהבים.

ג'יימיס ברור שאני מבין שאנחנו כבר חולים וממילא דרך התנהלות שלנו היא שונה, 
ואם כל זה אני טוען שאני בחרתי להיכנס למקום מפוצץ ברדיואקטיביות שגרם לי להיות מעוות..... ה' לא ברא אותי מראש מעוות.... הרי אם אתה אומר שכך בראו אותי.... 
ואתה יודע מה, גם עם הוא ברא אותי עם כוחות חזקים להשפיע בעולם ואני בטיפשותי ניצלתי את זה לתאווה... כשאני חושב על זה תוך כדי תגובה אני מבין שכמו שיהודי אמר, גם זה לא רלוונטי, שהרי מצפים ממני להתמודד... מה זה משנה מי גרם לי להגיע להתמודדות כל כך חזקה, אם זה אני או ה'.... 
אם כי ההסבר שה' ברא אותי עם כוחות חיים חזקים שהם אלה שגרמו לי להתמכר דווקא לתאווה הזאת.... מתיישבת על דעתי וליבי....

מה שעושה אותך רגוע .
אני חשוב לי להבין דבר ראשון שהתפקיד שלי עכשיו הוא להחלים. ושהמחשבות על החטאים מזיקים לי. 
ודבר שני אני אישית מכור מגיל 3 לתאווה. 
אני לא בחרתי את זה. 
וגם אם זה התחיל לך מגיל 30 אתה לא החלטת להתמכר לזה. זה פשוט קורה לנו. 
ואלוקים עדיין אוהב אותנו ורק רוצה שנעשה את מה שביכולתינו. 
ורק להיום. 
אוהבים.

גיימס כתב on 07 מרץ 2017 22:57:

אשמח אם תסביר למה כוונתך "זה פשוט קורה לנו" ?

כוונתי היא שלא עשינו משהו מיוחד כדי להתמכר. 
לא בהכרח עשינו דברים יותר הזויים משאר האנשים בסביבה שלנו. (ואם עשינו זה כי כבר היינו מכורים ) לא הלכנו לקורס ולא למדנו ״כיצד מתמכרין״... פשוט יום אחד גילינו שזה גדול מאיתנו. 
אז גם אם אנחנו חושבים שכן גרמנו לזה כי אנחנו אוננו-צפינו בפורנוגרפיה-לגמנו הרבה זה לא נכון כי עצם זה שעשינו את זה הרבה (במידה ובאמת עשינו. לא כל מכור משתמש בהתחלה בכל אופן יותר משאר האנשים. ההבדל הוא מה זה עושה לו. לאדם רגיל לא הרבה והוא עובר הלאה, לנו זה עושה הכל בכל מכל כל...) זה אומר שכבר היה לנו דחף חזק יותר. ואנחנו לא בחרנו להיוולד עם הדחף החזק הזה. 
בילבתי?

אורי5 כתב on 06 מרץ 2017 15:51:

כן, בוודאי! יש המון כאלו!!! יש איזה שהו שלב שמרגישים שכל עניין התאווה הפסיק לדבר אליך - כי הוא פשוט "מת". (כביכול).
אבל בכל זאת יש צורך לשמור את עצמינו במידת מה, אחרת, תוכל להיות מופתע ולא תהיה חסין ותגלגל למצבך הראשון. ההפתעות מצויות וקיימות ואי אפשר להקל ראש בהם.

השמירה הנצרכת היא בעיקר "תזכורת" - לזכור שאנו חלשים בנושא הזה יותר משאר האוכלוסיה שלא נפגעה מכך. ולשם כך עלינו לעשות את הפעולות הנדרשות לנו תמיד.

אך אל דאגה זה לא קשה כלל וכלל, וגם לא מורכב, כי בסוף זה נעשה חלק מהחיים שלך. 
מה שצריך הוא לחזור אל עצמך האמיתי, אתה לא צריך להיות מישהו אחר ו"לשנות את עצמך" אתה פשוט צריך לחזור לעצמך ממש. הכלים - אלו הם שעושים לך את זה. החיים - משכחים לך אותם. לכן אין לנו ברירה אלא להתמיד בהם - בשביל החיים שלנו!