ג'יימס תודה על הפירוט. 
לא בילבלת, דווקא עוררת נקודות למחשבה, 

דגל אנגליה התנוסס לו בגאווה... ניסיתי לשמור על עיניי אך התלבושת הצמודה והלא הצנועה הפילה אותי....אוףף  עוד פעם פורים.

חברים,

כל פעם שמגיע פורים אני יודע שזהו זמן לפורענות. בשכונתי מסיבת הפורים מראה את אותותיה וכמובן שהתלבושות הלא צנועות מגיעות לרחוב. מאות בחורות צעירות מתייפייפות בבגדים צמודים ולא צנועים. מרגיש כאילו שזהו זמן לפריקת עול.
איך אפשר לעבור את הזמן הזה בשמחה אמיתית? 

אשריך שאכפת לך !. מבין אותך, אתמול היה לי כמה פעמים כאלה, הדבר שלי עבד -זה להיזכר באתר שלנו ליזכור שה' אוהב אותנו ולדעת שאם 'זה' מה שמפריע לנו אנחנו כבר בהחלמה
 ה' יעזור לכולנו שנזכה להכלה של המחלה שלנו ולהחלמה מהירה
אמן

אתמול הסעתי את אשתי לקריאת מגילה מאוחרת ( כמובן לנשים בלבד). 
הרחוב היה מלא בפריצות. אני זוכר את עצמי מלמלם ( בעוד אשתי צופה בי בחשדנות) : "בורא עולם תעזור לי לשמור על העיניים. אין לי ספק כי נפילה תרחיק אותי לזמן ארוך"...

 כל הכבוד לך אחי! באמת זה יום לא פשוט. גם אני נתקלתי בדיוק בסיום קריאה לנשים, והייתי צריך להמתין עד שכולן יחצו את הכביש. תקעתי את העיניים באיזו נקודה וחיכיתי שיגמר...
תוך כדי חשבתי לעצמי, איזה יופי! אני אקבל שכר על כל אחת ואחת שלא הסתכלתי עליה
ממש רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם נשים חשופות...

אורי, אתה כבר 60 יום נקי עכשיו. תבין שאתה בסיירת מטכ"ל הרוחנית של עם ישראל. תצפה למשימות מאתגרות, ולהתקלויות. חזק ואמץ אל תערוץ ואל תיחת כי עמך ה' אלוהיך בכל אשר תלך!

אוהבים אותך אורי!
באמת פורים היה קשה... איך כתב אסיר? -הרבה נשים חשופות...
אבל אל תתמקד בקושי ובחוסר הצלחה, תתמקד במה אתה כן יכול לעשות. אילו פעולות יעזרו לך. 
אתה תעשה את שלך ואלוקים יעשה את שלו. 

מרגיש כמו ברווז במטווח..
הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם.. יצר הרע לא מוותר ולוחם על מנת שאפול.
חוסר יציבות עופף אותי.

היום ביקרתי במרפאה ולצערי הגיחה אחות מאוד לא צנועה. התבוננתי לא מעט.
"עיינה וליבה תרי סרסורי"..

אך בורא עולם .. תן לי כוח להמשיך במסע. 

אורי עכשיו מישהו יגיד זה לא יצר הרע זה המחלה

מושיקו1 כתב on 15 מרץ 2017 14:04:

זה לא יצר הרע, זו המחלה
אבל רק כי ביקשת...

טוב אז הקושי נהייה מעיק...
מרגיש כי הנפילה קרובה לבוא.
התחלתי עם השוטטות באינטרנט. 

לא מזמן צפיתי בפרק בנשיונלג'וגרפיק. הנחש הערמומי ממתין לעכבר ללא תזוזה. ברגע מבליח אחד שיניו חודרות את עורו של העכבר והארס מוזרק פנימה.  הוא אינו ממהר לרדוף ולצוד את העכבר. פשוט עוקב אחריו לפי הריח, עד שגופו של העבר מוטל לפניו. מזוהם מארס....

כך גם אני. יצר הרע (תאווה, אדרופינים, דון קישוט או מה שבא לכם ) כבר הצליח לזהם אותי ממראה אסור. כל מה שנותר לו זה להמתין עד לנפילה. והשאר כבר לבד יבוא...

לוחמה פסיכולוגית קלאסית של היצר הרע. כביכול אם הגיע גל, וקל וחומר אם שיתפת איתו קצת פעולה, אתה חייב להיכנע לו במוקדם ומאוחר. אבל האמת הפוכה. תחזיק מעמד, תתפלל, תרים טלפון לחבר, אתה תראה שזה יחלוף לבד. והגל הבא יהיה קטן יותר...

וואו, איך כתבת בכנות את המחשבות שלי, לא, לא מהיום אלא מהעבר.
היום מצאתי את הכניעה, לא להילחם עם המחשבות האלו שזה לא נכון וזה תכסיסים של היצר, אלא פשוט להודות שאני לא יכול להתמודד עם זה לבד ופשוט להתקשר לחבר לבקש עזרה, לחשוף באזניו את כל מה שעובר לי בראש ולבקש עזרה.
רק להיום זה פשוט עובד לי.

אורי אני מבין אותך ואוהב אותך אחי!!!

בורח לאתר כמו ילד קטן...
אם יהיה לי את הכוח בפסח הקרוב אחגוג את ה 90 יום. 
כמה אירוני שבחג החירות אני מבקש לחגוג את חירותי הנפשית והאישית, ללא התמכרויות וללא פעולות בלתי רצוניות.

מתחולל בתוכי מאבק אימים. 
מרגיש כמו אדם ההולך על חבל בגובה רב. כל צעד קטן מקרב אותי למטרה. אך צעד שגוי מוריד אותי למטה חזק!

צריך עצות? איך לנהל את המאבק באופן שקול? 

אחי, זה גל. אם תעבור אותו תהיה יותר חזק. אם תיכנע תחזור לנקודת ההתחלה.

להמשיך לשתף באתר זה מצוין! בנוסף אני מציע לך לקרוע את השמיים בתפילה. קח תהילים, קח מחזור של יום כיפור, קח מה שעושה לך את זה. תתפלל רק על היום, רק על הגל הזה.

ולא משנה מה, אם אתה מרגיש שאתה עומד ליפול תתקשר אליי בכל שעה, אני משאיר את הטלפון לידי. כמו שאתה היית שם בשבילי...

לילה טוב ונקי!