שלום חברים,
גם הבוקר למרות שעליתי לקבוצה הטלפונית השתמשתי. אני רוצה להודות שאני חסר אונים מול התאווה, אני אדם חולה ולמרות ששונא להודות בזאת, זה מי שאני באמת. אני כלוא עמוק עמוק באפילה במרתפי התאווה, במובנים רבים כבר התרגלתי לחיות ככה ואיני מאמין באמת שאני יכול להחלים. אחד הדברים שמנהל אותי מאוד במחלה הזאת זה הסמארטפון והמחשב הנייד, יש לי אובססיה קשה מאוד בנוגע אליהם, אין לי נכונות להשליך אותם לעזאזל וגם כשאני מצליח לעשות את זה, לא עובר זמן רב ואני חוזר אליהם בכל מיני תירוצים. על מנת להחלים באמת, עלי לוותר על כל "הבקבוקים שהשארתי למקרה חירום". אינטרנט חופשי למכור זה כמו הרואין לנרקומן. קשה לי מאוד לקבל את העובדה שאיני אדם רגיל ולעולם גם לא אהיה ככה. אני אדם חולה, מלא בהרס עצמי והלקאה עצמית, אני רוצה מאוד להחלים ולחוות אושר ושחרור אמיתיים, אך בשביל שזה יקרה עלי לשחרר את השליטה לאלוהים, עלי לוותר על הרצון האובססיבי -- לשלוט בהכל.
אני חסר כח מול ההתמכרות ההרסנית ואיני יכול לבדי, הגעתי לאמונה אמיתית שרק אלוהים יכול לשחרר אותי מכבליי, מהעבדות בה אני נמצא הרבה מאוד שנים. כניעה היא דבר חשוב מאוד בהחלמה ולי קשה להכנע,אני מלא באגו, איני באמת חולה(הכחשה) ואני מסתדר לבדי. רק להיום מבקש למצוא באלוהים את מה שאני מחפש בתאווה. אלוהים אני מוסר את חיי ורצונותיי כולם בידיך, אנא ממך תעשה בי כרצונך, איני יכול להמשיך לחיות ככה בשימושים.
מתפלל לשלווה יותר מהכל.