אפשר לתת עצה ?
אני לא יודע אם זה מתאים, או אם זה נכון, אבל אכתוב...
תנסה להתעסק בנקודות אחרות, לבנות יסוד חזק לאמונה, ''והשבות אל לבבך'' להסיר ספקות כלשהם שקיימים, לאמת בליבך את מציאות ה', את טובו, את רצונו, ואת המטרה פה בעולם...
תוכיח לעצמך חד וחלק, כן או לא, ככה או ככה, את האמת ואת המטרה...
זה הנקודה שצריך להתחיל, כדי אם זה לא ברור, וזה לא יושב חזק על הלב... חסר לך בסיס, אתה מתחיל לבנות בניין מהקומה האחרונה... וכל רוח הכי קלה תערער לך את כל הבניין, את כל הרצונות, ואת כל השאיפות... כמו שאומר דוד המלך על האדם ''כי רוח עברה בו ואיננו, ולא יכירנו עוד מקומו''...
אתה מרוויח שני דברים, גם חיים יותר ברורים, שיכולים להוביל אותך לאמת כלשהי... וגם אתה לא מתעסק כל הזמן באיך להתגבר, אתה לא מתעסק בכלל בתאווה, אתה מעסיק את המוח בעבודה אחרת...
אתה בונה אישיות אחרת, אתה עובד על לימוד זכות, על גאווה, על ענווה.... יש אין סוף דברים לעבוד עליהם ולהשתפר בהם, לכתוב עליהם, להתעמק בהם, להבין אותם, להפוך את זה למעשים...
זה לא מה שיישנה את הפנימיות, וישנה את כל השקר שנכנס כבר לראש, אבל זה בסיס חובה בשביל כל הנפילות שבדרך...
יש הרבה דרכים להילחם בייצר ובדמיון של העולם הזה, וזה מלחמה מאתגרת, זה כוח עצום לדעת לא להתייאש...
ולאט לאט ככל שתמשיך ותתקדם, אתה גם תגלה את השורש לכל התאווה הזאת..
אבל זה ה'בסיס, שתמיד צריך לחזור ולחזק אותו... כמו שאומר הרמח''ל במסילת ישרים בהקדמה ''כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חידושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו אלא מעט... אבל התועלת יצא מן 'החזרה' עליו וההתמדה, כי יזכרו לו הדברים האלה 'הנשכחים' מבני האדם 'בטבע' וישים אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה..''
וואי, כמה אני מתגעגע לימים שבהם הייתי עובד על עצמי באמת... יהי רצון שבזכות זה שאני מנסה לחזק אחרים אני יחזור לעבודת הנפש, לתכלית החיים...
תודה רבה על הבמה...
תת לחץ (-:
