חברים אני זקוק יותר מתמיד לעזרתכם,
אני כבר מעל 40 יום נקי כבר בחצי הדרך לאתגר ה90 יום (רק להיום)
ובשבוע האחרון היה לי נוראי.. עדיין נוראי לי.. קשה לי כל כך והיום חציתי קו אדום שלא חציתי מאז שהתחלתי,
מעדתי, הלכתי ליד בור התאווה ממש קפצתי על רגל אחת בעיניים עצמות על שפת הבור רק כדי לקוות שאיכשהו אסחף ואוכל להאשים את כולם חוץ ממני, אבל בחסדי ה' זה לא קרה, ברחתי היום מעצמי כמה פעמים רק כדי לא ליפול, ואני הרגשתי משומש, משומש לגמרי למרות שאפילו לא נגעתי בעצמי, פשוט בחיפוש האובססיבי שלי לפירצות ומעידות ולחפש איפה ללגום לגימות קטנות שאני אוכל להגיד הינה לא ראיתי כלום בכל זה הרגשתי נורא,
הרגשתי נורא שאני לא מצליח להתמודד ולא יודע מה הפעולות שאני צריך לעשות
והרגשתי שאני נורא רוצה להשתמש ולשקועעעע...
ובתוך התסכול הזה הרגשתי לבד.. לא ידעתי למי לפנות נכנסתי לפורום כל פעם כשמעדתי ולא הצלחתי לעשות כלום,
ואחרי הקבוצה הפנמתי את מה שהבנתי אבל התעלמתי בגלל הגאוה שלי,
אני בודד כי אני בוחר להיות בודד,
אני בודד כי אני גאוותן
אני בודד כי אני לא נכנע באמת ולא מבין שזה גדול עליי ומצפה שאצליח לבד,
כשרק כתבתי בפורום זה כל כך שיחרר אותי, שחשבתי שהינה זהו, זה הפתרון בלבד
כשרק הקשבתי לקבוצה - אותה תחושה וחשבתי שזה מה שיעזור לי.. וגם זה כהה עם הזמן.
וכשעליתי בקבוצה ושיתפתי הרגשתי בעננים הינה זה עוזר אז מצאתי את הפתרון ביום שקשה לי אני אעלה לקבוצה, אבל הינה היום פשוט עד לשניה לפני הקבוצה המשכתי לחפש איך למעוד, וללא שהייתי בורח לקבוצה הייתי נופל לאורך כל זמן הקבוצה.
ואז בקבוצה הפנמתי, אני לא יכול לבד, אני בר תיקון לא מסוגל לבד בכלל.
כלום.. לא פירור ולא קמצוץ של ספק תאווה, כל אחד מהם בשניה מכריע אותי,
אז אני זקוק לכם,
אני רוצה לשבור את בדידות (והגאווה) הזאת,
אני אקדים ואומר שיש לי מערכת חיים עמוסה, גם לימודים וגם עבודה וחיי משפחה, אבל אין לי ברירה ואני אצטרך להפך עולם למצוא זמן כי לבד אני מת...
מי שיכול (ורוצה כמובן) אשמח לדעת, אני לא סגור על איך ליצור קשר אז מי שיכול אז אשמח לקבל מייל שנוכל לתאם,
זקוק לכם כל כך..כדי להמשיך במסע הזה, כדי לחיות...
