אחרי שלוש נפילות, אני מרגיש שאין כבר קשר למסע הקודם. ואני מתחיל מסע חדש.

מנסה להיזכר מה עזר לי בתחילת הדרך ההיא. הגילוי. החידוש. התקווה. לעולם לא אצליח לשחזר את ההתלהבות. נותר לי רק להצטער שלא אחזתי בנקיות הראשונה בכל הכוח. שלא נאבקתי עליה בציפורניים. הייתי יהיר. חשבתי שאוכל לעשות זאת שוב והפעם יותר טוב יותר נקי. טעיתי.

טעיתי ותהיתי ותעיתי כשה אובד...

התאוריות התנפצו לי בפנים אחת אחרי השנייה. להחמיר את ההגדרות. לשחרר. לעלות בעבודת השם. להוסיף קשר עם חברים. הכל עוזר. ואז אני שוב נופל.

להתייאש אי אפשר. לא התייאשתי 17 שנה כשלא ראיתי שום מוצא. עכשיו בטח שלא אתייאש. 
גם אם הייתי רוצה להרים ידיים, הקב"ה לא נותן לי. מוריד אותי על הברכיים כל פעם מחדש. האויב הכי גדול של הרע זה היותר גרוע. ותמיד יש יותר גרוע.

אז מה שורש הבעיה הנוכחית לדעתי? פשוט עצלנות. אני יודע מה אני צריך לעשות כדי לא ליפול. זה לא קשה לי מדי. לא חסר לי ידע ולא שום אמצעי. רק כוח ומוטיבציה. פשוט אין לי כוח להיאבק. בימים הראשונים אחרי נפילה דווקא יש לי רוח לחימה ואז זה דועך. לאט אבל בטוח.

מי שלא עוזר לעצמו מי יעזור לו? 

היום אני חזק. היום אני חדור מוטיבציה. אני יכול לעשות טלפונים ולכתוב פה. אבל מה יחזיק אותי לאורך זמן?

צריך קביעות מסוימת. קבעתי עם חבר טלפון סטטוס יומי בשעה קבועה. נראה אם זה יעזור. אעדכן.

שלום לך חבר יקר.
ברשותך אפתח בציטוט של החבר "סוד הכניעה" - "התוכנית שלנו איננה תוכנית למושלמים".
יש באמרה הזאת כל כך הרבה. אנחנו לא חייבים לעשות הכל מושלם, לא בהחלמה, לא בחיים שלנו, ולא באיזה שלמות מדומיינת ולא מציאותית שאנחנו בונים לעצמנו.
מבין את הכאב שלך על הנפילה, אני הייתי בטוח שאחרי הפעם שהחלטתי להצטרף לשמור עיניך זה נגמר. וככה סחבתי לי בסבל עצום ובכאב ללא נשוא מספר יפה של ימי נקיות. אבל אז בהחלטה פזיזה של רגע התרסקתי.
חודש שלם נוהלתי על ידי התאווה. כמטורף כמכור כאדם לוט בערפל.
מגשש אחר עצמי אחר החיים מחפש טיפה שפיות באובדן השפיות שאבד לי עם החיבור לתאווה.
אבל אז ניצלתי את היאוש למנף את עצמי שוב למעלה. וככה אני עדיין פה. נפלתי עשרות אם לא מאות פעמים מאז שהתחלתי את התוכנית.
האם כדאי לי לעזוב ולהתייאש? וודאי שלא כי החיים האחרים זה חיי מוות וסבל.
פה יש אהבה אחווה שלמות רוחנית ופיזית.
מה שיכול להחזיק אותך בתוכנית זה רק שתזכור כל בוקר כשאתה קם מה עשה לך "העמלק ההוא" וככה ע"י כניעה כל בוקר לתאווה תוכל להסתכל על היום במבט יותר מפוכח.
אוהב אותך המון ןמאחל לך המון בהצלחה בהמשך הדרך.
אוהב ה'

תודה לך אוהב השם. חיזקת אותי.

שלום לאסיר יצרי
מצטרף לדברי קודמי
יש משפט אצלנו בתכנית "תמשיך לבוא - דברים טובים יקרו"
תן לאלוקים לסדר לך את החיים הרבה יותר טוב ממה שאתה יכול לעשות זאת בעצמך.
אני צריך לעשות את הפעולות שאלוקים רוצה ממני - ולהישאר בתכנית - רק להיום
ואלוקים יעשה את שלו, בזמן שלו

אוהבים אותך

שלום חבר,

תשאל את עצמך:
האם סבלתי מספיק?
האם אני מוכן להמשיך לסבול?
האם אני מודע לכך שהמשך סבל זותומרת עלייה ברמת הסבל?
האם אתה מוכן לעשות "הכל" כדי להחלים?

אוהב אותך מאוד,
ומאחל גם לי וגם לך המון הצלחה בהמשך הדרך.
מושי

כואב בשבילך,
נהיה בקשר, העיקר אל תתייאש אנחנו איתך.

אסיר, 
תודה על הכנות, תודה על הקימה, 

איזה כיף לקרוא את דברי החיזוק שלכם. איזה כיף שיש בכלל מי שמקשיב לי. תודה מקרב לב. 

ימים טובים עוברים עליי. אני שמח מאוד בנקיות הקצרה שלי. כל יום נקי זה נפלא. לא מזלזל בימים ספורים. אני יודע מי אני, ובשבילי זה הרבה. 
לא מחפש את סוף המסע. לא לחוץ לראות שינוי. הפעם אני יותר צנוע. מקווה לשרוד בנקיות ולהעביר את ימיי בתשובה ובמאמץ. התהליך עצמו חשוב לא פחות מהמטרה. 

מתפלל לעוד יום נקי בעולמו של הקב"ה. 

אוהבים.

תחושת הביטחון המדומה התחלפה לה בהרגשת חוסר האונים הישן והטוב. לפחות הפעם הייתי מספיק חכם כדי לא להשלות את עצמי.

ככה זה כשהברקסים מקולקלים. בעלייה הכל מרגיש נהדר. אבל אחרי עלייה באה ירידה ושם המצב האמיתי מתגלה. ולא זה ולא זה תלוי בי. אני כרגע רק יכול לבקש עזרה.

הערב טומן לי אתגרים באירוע משפחתי. אלי, אל תעזבני. תן לי להרגיש את ידך מנחה אותי. תן לי את הכוח להסיט את המבט. יהי לבי תמים בחוקיך. חנני וענני.

בהצלחה רבה!
מומלץ לבקש עזרה מאלוקים או כוח עליון אחר שאתה מאמין בו.
אוהבים המון

אוהב אותך מחזיק לך אצבעות
הלוואי שאני ארגיש את השמחה על כל יום של נקיות
תשמור על זה חזק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מאחל לך שלעולם לא תדעך לך רוח הלחימה
ותמיד אבל תמיד תזכור לעשות את הפעולות
חיבוק
אבי

תודה יקרים. עברתי את זה בשלום, ברוך השם. 
מסמן עוד יום נקי. ואני תפילתי לך ה' עת רצון. 

מחר אני חוזר לסבלותיי. מתחיל שנה חדשה במקום שאני כל כך לא רוצה להגיע אליו. מקום שמזמן לי בעיקר סבל וגם נסיונות. מנסה להימנע מרחמים עצמיים, או אשמה. זה מה שהקב"ה נתן לי וזהו. לא מתיימר לדעת את תוכניותיו. לא אכפת לי. זה מה יש וגם זה יעבור.

נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו.

בהצלחה רבה חבר יקר!
אולי תנסה לקבץ מעט מספרי טלפון או דרכי התקשרות נוספת עם חברים?
זה יכול מאוד להועיל לך בהחלמה.
כוחנו הוא כוח החברותא!
אוהבים המון
אוהב ה'

כמה מחזק אותי לקרוא את השרשור, 
כמה גבורה, עוז, חדווה, ועמל, 

תודה רבה