תודה על השיתוף
יש פה אנשים שאני אומר לעצמי איך הייתי עובר את ההחלמה בלעדיהם.

אוהבים.

התעוררתי עכשיו מחלום נורא, שכולם מגלים את הנפילות וההתמכרות שלי. שכולם יודעים מה אני מחפש באינטרנט, מקיעים אותי וחושבים שאני חלאת אדם..
ממש מלחיץ ומבייש ברמה של למות.
התעוררתי וראיתי שזה רק סיוט של חלום, ועדיין זה מפחיד. בעיקר כי זה יכל להיות אמיתי.
אני מניח שזה צריך להיות חלק מחוסר האונים שלי. אמנם כשהייתי משומש הדחקתי, אבל ידעתי שזה יכול לקרות, וזה לא עזר לי להפסיק.
אסירות תודה לאבא אוהב שלא העמיד אותי בניסיון נורא כזה.
אסירות תודה שמצאתי את הרכבת ועליתי עליה לפני שהיה לי מאוחר.
תודה אלוקים אוהב! 

אוהבים, תודה על השיתוף.
גם אני חולם הרבה מאוד דברים. אני לא יודע למה, אני לא יכול להסביר את זה.
הספונסר שלי לימד אותי שלא צריך להתייחס לזה, הוא לא עושה מזה עסק.

בכל מקרה תודה על התובנה.

עבר שבוע עמוס. 
סידורים למעבר דירה: בדקנו דירות ואף אחת לא מתאימה בדיוק, אז בודקים עוד או שמתפשרים. 
שליחת קו"ח. להזכיר למי ששלחתי לו. זה קצת להידחף, וזה קשה לי באופי. 
לקבל "בינתיים לא, אולי עוד חודש", "בודקים", "אולי שליש משרה". קצת קשה. חשבתי שאחטף, מסתבר שבלי ניסיון סטנדרטי לשנת סטאז' זה לא מציאה כ"כ מבחינת מנהלים... צריך לקבל את זה, העיקר למצוא משרה. 
שוב בלאגן במוסד החינוכי שאנחנו מתגוררים בו. יש איום מהגיחון על ההנהלה בניתוק מים ועיקול, על רקע כספי שמאחוריו מאבקי אגו בין גורמים שונים במוסדות כאן, על גב האברכים והתושבים. שנה שעברה היה משבר דומה וכמה ימים לא היה מים. לא יודע מה יהיה עכשיו. מה שבטוח - לא רוצה להיכנס לכעסים ולסכסוכים כמו שהיה לי שנה שעברה, זה ממש הרעיל אותי. יהיה מה שיהיה, הכול מאיתו, אפשר להסתדר. שמח שכבר עם רגל אחת בחוץ (בין השאר בגלל כל המתיחות כאן. שמח שזה לא החלטת כעס כמו בשנה שעבר, אלא מתוך רצון להתקדם ולקחת אחריות). 

לא הספקתי לדבר השבוע עם הספונסר, וכמעט לא בקבוצה הטלפונית ועם החברים. כבידות לעשות צעדים. 

הלכתי היום לקבוצה ושמעתי מסר מאסירות תודה! מדהים! יושב פשוט, בתחושה אמיתית שלומד את הצעדים איתנו ונכנע. לא מרגישים בכלל שיש כאן אישיות לדוגמה, מהדמויות שאני שם לנגד עיני כשאני מאמין שיש תקווה גדולה, מהמנצחים שאני רוצה להיצמד אליהם. 
בסוף היה זמן לשאלות. 
ניצלתי את ההזדמנות לשאול לגבי הכניעה על הכול. מה עושים כשמגיע הרצון רק קצת להירגע בשקט במוכר והטוב, אם לא תאווה, לפחות בטינה, או בהתמסכנות וברחמים העצמיים. מאיפה הכוח להיות כל הזמן במודעות ובפעולות. אני יודע שאני סובל שם, אבל מה אני אומר לעצמי ברגעים האלה. 

קיבלתי תשובה מדהימה בפשטותה. אני מציג מה שהבנתי ולקחתי לעצמי בסגנון שלי: 
תשחרר! לעשות צעדים לא אמור להיות קשה, זה פשוט לתת לאלוקים, להכניס אותו. 
הקשיתי: האם זה לא קשה להתקשר, לכתוב צעד? 
לא, זה לא העניין. העניין הוא לשחרר ולתת לא-ל, וזה קל. ואז הצעד הוא נעים. 

אני קולט שבאמת אני צריך להתמקד בצעד 2!
התמקדתי בצד הטכני של הצעדים, ואז זה באמת לא קל ולא כיף. מי רוצה ברגעי קושי למצוא פגמי אופי ולנתח אותם? מי רוצה להתקשר? מי רוצה לקחת אחריות? זה באמת לא קל. 
אבל כשמכניסים את אלוקים לתמונה, זוכרים שהוא פה איתי, הכניס אותי בדיוק למצב שטוב לי, והוא יכול לעזור לי אם אתן לו, אני לא לבד. אני רוצה למצוא את פגמי האופי, בהבנה שאלוקים ברא אותי ככה, ואוהב אותי איתם, ואני יכול במודעות אליהם להתפלל שישחרר אותי! 
מדהים! 
באמת מצאתי את עצמי ששכחתי את אלוקים האוהב בכל הסיפור. וכמה מדהים היה בהתחלה כשצעדתי איתו, זכרתי אותו ונתתי לנוכחות הנעימה שלו ללוות אותי. 

אסירות תודה על התובנה והתזכורת! הפכת לי את הצעדים! 

ו... אסירות תודה על הדבר המדהים שגיליתי, שיש אופציה בלי מין. בכלל. כמעט חמישה חודשים. זה ברמה שאני לא מאמין. לא נראה לי שקרה לי אי פעם מאז גיל חמש בערך... נס! 

אוהבים.

תודה רבה
מאד חשוב ויסודי....

תודה חברים!

בינתיים, במוצ"ש דיברנו על להרחיב את מעגל חיפוש העבודה. אשתי נזכרה בחברה שבעלה מלמד במוסד טוב ויכול להעביר בשבילי קו"ח, והתקשרה לחברה. בדיוק בעלה היה בשיחה עם המנהל, ומסתבר שהם צריכים מורה להכשרה שלי! 
כבר בבוקר התקשר המנהל ונשמע ממש מתאים. הם רוצים מורה, צעיר, דתי, ומוכנים לתת שעות. נשאר לבוא לשיעור מבחן ביום שלישי (מתאגר, כי זה יום אחרון ללימודים.. אבל יהיה בסדר). הם רוצים מישהו שמעוניין להמשיך. מתאים לי הבטחת משרה... 

אסירות תודה! 

ובכן, האדם מתכנן ואלוקים צוחק... תכננתי לך מצויין.. 

ביום רביעי התקבלתי במוסד קצת יותר רחוק, בס"ד גדולה, לשליש משרה. ונשמע שמאוד רוצים אותי, הבטיחו ללוות ולעזור. שמחתי מאוד. 

היום התקשרו מהמוסד שליד הבית שכבר בלב, ויתרתי עליו, ויתנו חצי משרה... 

עכשיו צריך להחליט. לקחת 2 מוסדות בשנה ראשונה נשמע קשה מדי.. 
השכל אומר לקחת את החצי משרה, ולהשלים בעבודה קטנה אחרת. 
הרגש מתקשה לומר לא למוסד השני. גם כי כבר הייתי בראש של רק להסכים לכל מה שיתנו, ופתאום לסרב למשרה?! 
ובעיקר כי שם קיבלתי טפיחת אגו, שרוצים אותי ומשקיעים בי... 

ב"ה שאני ב"צרות של עשירים". 
ו... סגרנו בע"פ על דירה, צריך רק לחתום חוזה בשבוע הבא. 
ו... הקבוצה שארגנתי היתה מועילה והצליחה. 

ב"ה, דברים טובים קורים כשצועדים. 
אסירות תודה! 

"השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך"
הלואי שלא נחכה לראות כשזה קורה אלא נאמין לפני 

תודה רבה על השיתוף הנפלא....
מאחל שתמיד תראה ותחיה אך טוב וחסד....

צרות של עשירים הם גם צרות. 
הצעדים לימדו אותי להתמודד גם עם הצלחות שלא ידעתי להתמודד איתם.

אוהב

אתמול היתה ברית לגיסי. כיוון שזה היה ביום צום, עשו מנחה ואחריה ברית כדי לעשות את הסעודה מיד אחרי ערבית.

יצאנו כולנו ברכב, וכמובן שבשלב מסוים התינוק התחיל לבכות, והיינו צריכים לעצור להביא לו בקבוק. בינתיים הוויז מוסיף הודעות על פקקים ועוד מתעכבים, שכבר נלחצתי לאחר למנחה. היתה אוירה מתוחה באוטו, במיוחד שהאוטו עמוס וצפוף בהרכב מלא, ואני בצום. 

המוח החולה כבר חיפש איך להאשים את אשתי. לא יודע למה. לא יכולתי להתמודד עם התסכול והלחץ, וזה היה חייב לצאת על משהו. אז איזה רבע שעה שאני נוהג וחושב מה לא בסדר במה שאשתי עשתה, במה אפשר להאשים אותה... ואין, היא היתה בסדר גמור. 

אסירות תודה שקיבלתי את זה, שקלטתי שאני בתוך מצב רוח ומחשבה מסריחה. שיניתי ראש נתתי לאלוקים להיכנס לתמונה. רק שיתפתי ברוח טובה בתסכול ובקושי לתכנן וליסוע עם תינוק. בינתיים הילדים נרדמו ונהיה רגוע. אסירות תודה! 

דברים פשוטים, התנהגות בסיסית, התמודדות מתבקשת. לי זה חידוש. אצלי זה נס. אסירות תודה. מכוחו, לא מכוחי. 

אהבתי..
תודה על השיתוף.