שלום לכולם, היום אני בדיוק שנה באתר וחשבתי לסכם את השנה שלי (בעיקר לעצמי, אך אם זה יהיה לתועלת של מישהו אז זו זכות בשבילי).
קוראים לי must_giveup_now והצטרפתי ב17/12/17 לאתר אחרי מצב קיצוני מאוד של התמכרות לפורנו. זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת חשפתי מישהו למחלה, והבנתי שלמחלה אמיתית צריך טיפול מקצועי.
הייתי סקפטי ומיואש נורא... אבל ידעתי שאין לי שום דרך אחרת... במצב הנוכחי שהיה, הבנתי שאני תמיד אמשיך לצפות בפורנו (אצלי זה היה גם בתדירות גבוהה, אחרי שנים רבות של ניסיונות להפסיק...).
ואז לאחר כמה שעות מההרשמה - התקשר אלי אחד מהאחראים באתר ודיבר איתי (זו הייתה הפעם הראשונה - אחרי 15 שנה של התמכרות - שדיברתי עם מישהו בכלל על הדבר הזה...זו הייתה שיחה טובה - אני זוכר ששאלתי אותו "תגיד, מה המטרה שלי?" אז הוא ענה "שתהיה לך אפשרות בחירה").
ו...התחלתי בכל הכוח. ראיתי את כל פורטיפיי, שלחתי כל יום מייל - לאדם יקר מהאתר, כדי לדווח לו על מספר הימים הנקיים. הפנמתי את צעד 1 וצעד 3 מאוד. החלטתי שאני לא נלחם יותר. ה' נלחם בשבילי. בשביל ההשתדלות - החלפתי את הסמארטפון לטלפון פשוט בלי אינטרנט - וגרמתי לזה שלא יהיה לי גישה למחשב ביום יום. ופעם בשבוע שיש לי גישה, החלטתי לשמור ייחוד מהמחשב. וכל פעם שהייתי מול מחשב וכו' ביקשתי מה' "ה' תילחם בשבילי מול הדבר הזה כי לי אין כוח".
וזה עבד - למשך 124 ימים. הייתי נקי תקופה ארוכה מאוד. חגגתי את זה. זה נהיה קל משמעותית עם הזמן - וסך הכל הרגשתי טוב. בחיים לא הייתי קרוב אפילו, לסדר גודל כזה של ימים.
אבל... פגמי האופי שלי היכו בי ללא רחם לעיתים - ולא היה לי לאן לברוח. אחרי 90 יום בערך, חזרתי לסמרטפון והמשכתי להיות נקי עוד חודש ומשהו.
ואז יום בהיר אחד, בעקבות סיפור מסוים שהוציא ממני חלק מפגמי האופי האלו. אני זוכר שממש החלטתי בהחלטה מודעת ליפול - כי הייתי חייב דחוף מקום לברוח - למרות שחשבתי שאני מודע להשלכות.
ואז... התחלתי ליפול...ובאיזשהו שלב להתרסק לגמרי. ושם דבר כבר לא עזר לי. בגלל כל מיני מצבים בחיים - הייתי מאוד לא רגוע. נורא נורא מוטרד. ובאיזשהו שלב מלא ברגשות אשם. וההתמכרות חגגה. ניסיתי לחזור כל הזמן ולעלות על דרך אבל לא הצלחתי. נפלתי במשך חצי שנה.
היו לי הרבה ימים רצופים שנפלתי (מהבוקר על הלילה), אבל בד"כ זה היה כל 1-3 ימים. היו לי 3 פעמים של 10-12 ימים נקיים. אך בשיא של החושך היה לי חודש שלם שבו נפלתי רצוף כל יום - ולפעמים כל היום.
חשוב לציין שלאחר כחודשיים בנפילות - הצטרפתי לקבוצה חיה. המשכתי ליפול - אבל השתדלתי מאוד לבוא לקבוצה החיה.
אני חושב שאחת מהסיבות שלא הצלחתי לחזור היא - שבפעם הראשונה כשהתחלתי - הייתי מיואש לגמרי - חוויתי על בשרי את צעד 1. אבל בפעם השנייה - המוח שלי לא האמין שאני חסר שליטה - חשבתי "היי, רק הרגע היית נקי 124 ימים, הכל טוב איתך אתה יכול". לא הפנמתי עד הסוף שבהתמכרות שלי - אני באמת לא יכול כלום. רק הקב"ה יכול ואני מתפלל ומבקש שהוא ימשיך להילחם בשבילי.
התקופה הייתה מאוד מאוד שחורה. באיזשהו שלב כבר בכלל לא נהנתי מהפורנו - גם לפני הצפייה. פשוט לא הכרתי משהו אחר. לא הכרתי דרך אחרת לפתור את הטרדות, החוסר חיבור ובאיזשהו שלב את הרגשות אשם.
באיזשהו שלב, ביקשתי ממישהו נהדר באתר שיהיה הספונסר שלי - אך זה לא עלה יפה לצערי. אמנם דיברנו מדי פעם כמה דקות. אבל היה חסר לי מאוד הפרקטיות וההבנה של מה אני אמור לעשות בפועל. מה גם שהוא היה מאוד עמוס (ובלי קשר היה לו עוד ספונסיים שמצבם היה חמור משמעותית, נראה לי) ובאיזשהו שלב נותק הקשר.
לפני בערך 3 חודשים, שמתי לב בקבוצה - שיש אנשים שהם הרבה זמן יחסית בקבוצה והם עדין לא עלו על דרך. ויש כאלו שפחות זמן - והם יחסית עלו. וניסיתי לראות מה ההבדל ביניהם. ושמתי לב, שאנשים שהשקיעו בצעדים ועשו אותם והתקדמו בהם עלו על דרך לאחר כמה זמן. ואלו שנשארו תקופה מאוד ארוכה על צעדים 1-3 המשיכו עם הנפילות יחסית (על פי רוב).
אז החלטתי להתמיד בצעדים. חיפשתי ספונסר תקופה ארוכה ולא מצאתי. לא ידעתי מה זה בדיוק אומר לעשות את הצעדים. למשל, לא הבנתי פרקטית, מה זה אומר לעשות את צעד 2 וכו'... ובטח שלא הבנתי את הצעדים האחרים המתקדמים יותר.
לפני קצת יותר מחודשיים, לאחר תקופה של חיפושים שהיו מלווים בנפילות ארוכות, דיברתי עם אדם מאוד מאוד מיוחד ומקסים מהאתר - שכבר וותיק בתחום של ההחלמה (ושכבר אמר לי בעבר שלצערו אין לו זמן) והצעתי לו דיל (לא משתלם אמנם - אבל באמת שלא היה לי מה להציע מעבר - כי הבנתי שאסור לשלם לספונסר). הצעתי לו שהוא יעזור לי להיגמל, ואני בתמורה אנסה לכתוב ולנסות לדייק את הכלים שעבדו (ודברים בסגנון - אני לא רוצה לפרט מפאת חסיון - אולי הוא לא רוצה שאני אספר).
הוא הסכים. ובמשך כמה שבועות הוא התקשר אלי כל יום וממש נתן לי יד שעזרה לי לעבור את השבועות הראשונים הקשים מאוד שבהם עברנו את צעדים 1-3. אבל אני לא הייתי רציני. כמעט שלא התקשרתי. ובאיזשהו שלב הוא הפסיק להתקשר. הוא פסק שאם אני צריך אותו - אני צריך להתקשר - אני הסכמתי איתו ב100% ובכל זאת לא התמדתי.
הגענו לצעד 4 ביחד - ידעתי שדחיינות ובריחה אלו חלק מפגמי האופי שלי - הרגשתי שבשביל לעשות את צעד 4, צריך לא לדחות ולא להתעצל - אבל אני סובל מדחיינות וכו'...
ידעתי שאני חייב לעשות את צעד 4, אני יודע שבלי הצעד הזה - פגמי האופי שלי ימשיכו לטלטל את הספינה שוב ושוב - ושבסופו של דבר אני אחזור לאיפה שהייתי - וגרוע מכך.
התחלתי את צעד 4. אני לא מתמיד בו בכלל כרגע, אבל אני עדין בתוכו.
לא דיברתי עם הספונסר שלי במשך כ3 שבועות (חלק בגלל מילואים ארוכים וחלק בגלל עצלות, דחיינות והרבה טמטום). אתמול התקשרתי אליו, והוא אמר לי שהוא מצטער אבל כרגע הוא מאוד עסוק ואין לו זמן שנמשיך ביחד.
הודיתי לו ממש על הצעדים הראשונים ועל החודש ומשהו הראשונים שבהם ממש הלכנו יד ביד (מתוך ה61 ימים שאני נקי כרגע...). אין לי איך להודות לו!, הייתי בשפל מאוד מאוד מאוד רציני וברוך ה' המצב שלי עכשיו יותר טוב ויותר רגוע ואפשר להגיד שהרבה מאוד מאוד זה בזכותו!.
אבל אני יודע שהכל יכול להתהפך מאוד מהר. בייחוד עכשיו שאין לי ספונסר.
על אף שלא הייתי בקשר רצוף עם הספונסר, עצם זה שהיה לי ספונסר עזר להיות בהחלמה. עצם זה שמישהו אחר יודע איפה אני בצעדים. איך מתקדמים. מה אני אמור לעשות וכו' עזר לי מאוד.
כרגע אני משתדל להיכנס כל יום לאתר. ולדבר עם כמה חברים. וקצת לכתוב. אבל אני יודע שזה לא מספיק טוב. מתפלל לה' שיכווין אותי לדרך הטובה.
וזהו. הגענו להיום. אני מתפלל לה' שהסיכום שנה של השנה הבאה יהיה טוב יותר. הלוואי והוא יהיה שליו, רגוע ונעים.
