יומני היקר,
פסיכי שאני לא מצליח להרדם היום ומנגד אני מבין גם למה זה קורה.
נכון שעזרת לי הרבה פעמים, אבל היום אני רוצה לנסות עקרון שונה. מקוה עוד להסביר לך או ללאור יום, אבל גם ככה כל מילה שאני כותב עכשיו (כולל מילים אלו ממש!) היא מיותרת, אז אני רק אגיד: רציתי לנסות להרדם היום ללא עזרתך, אפילו אם יקח יומיים, אבל נראה לי שזו החלטה מידי מהפכנית ולכן התפשרתי על כתיבה קצרה יחסית.

לאור יום היקר, אני כותב לך כאילו בבבילות. חייב לתפוס את הניצוץ של רגש חיובי שפתאום צץ לי הבוקר (לא צהריים כבר?!).
בתנומת הבוקר שנמנמתי היום שום חלמתי חלום לא טוב. מעידות מעידות מעידות. החלום הסתיים על ידי משהו חיצוני (חיצוני בחלום לא במציאות) שמנע ממני ליפול ולא על ידי החלטה של עצמי, אבל עכשיו לרגע מצאתי בזה איזשהי נחמה כאילו מצבי לא כל כך גרוע.
פיווו - הספקתי לכתוב.
אז קצת באריכות. אני כל אתמול באיזו עצבות למרות שאני עושה דברים כיפיים. הבוקר דוקא בזבזתי את הזמן וניסיתי לברוח מהעולם.
למרות שבתקופה האחרונה היה לי קל למצוא מוזיקות להנות מהם, לא מצאתי הבוקר. איכשהו אולי כן מצאתי משהו שאולי נתן לי את ההשראה.
המחשבות התגלגלו וזה אחרי שכל הבוקר ממש לא רציתי לכתוב לך.
מה אני עושה כדי לשפר את המצב?
קודם כל חייב לזכור שאסור להאמין למצבי רוח זמניים. גם אם הם יארכו שבועיים. שום מצב רוח לא החזיק אצלי אף פעם יותר משבועיים.
הכנתי כמה דברים לשבת.
עשיתי סוג של עזרה בסתר שאף אחד לא יודע עליה אולי.
הולך להיות טוב!
נראה לי אני אלך לעשות עכשיו כמה פעולות, אז אני אגיד לך שלום עכשיו.
שלום עכשיו