הי שבי. 
מאחל לך המון המון טוב. תודה על השירות שאתה נותן פה ובכלל.

אוהב.

בוקר טוב חברים יקרים, 
שבי מכור .. 
אמש חויתי מבט ולגימה אם תיזכורת לא נעימה. 
הייתי בתפילה ואז היסתכלתי על מישהו שסיים והתיישב,  לא יודע למה הבטתי בו בסקרנות. 
ואז הרגשתי איך אני מתחיל ללגום אותו לפרטים. 
אני יודע שהגזמתי עם המבט ואז הוא נגע לעצמו בצורה מוגזמת לדעתי. 
ואותי זה העיף ממש .
והדלת לתאווה ניפתחה בשניה , אני הייתי בשוק מעצמי .
היה מבט ובזה זה יכל להסתיים .
ואז לגמתי פעם ועוד עד לשתיה. 
רוצה למסור כאן חוסר אונים מול המבט והלגימה שאני ממש חלש במקום הזה .
ולזכור שאני מכור ואסור לי להגיע למצבים האלה. 
מתפלל לשפיות והמשך יום נקי .
אוהב וצריך אותכם. 

אוהבים. מזדהה עם החוסר אונים. גם אני מוסר אותו לאלוקים גם היום.

המחשבה מזעזעת אותי כל פעם מחדש,  איך שאישתי 
 תפסה אותי משתמש במכשיר בצט' חי .
זה היה מפחיד זה הרגיש רעידת אדמה ללא הפסקה .
אך האדמה לא פתחה את פיה .
למה כותב זאת היום ?
אמש היה לי חלום/סיוט .
שאני יושב בחדרי ושוב מצוטט בשיחה חיה עם מצלמה .
ואז אישתי נכנסת לחדר ואני תמיד בהיכון עם האצבע לסגור את הצט' .
אני מנסה לכבות ולא מצליח לוחץ בלי סוף וכלום עדין עובד .
ואני מרגיש כאילו השמיים נופלים ומיד מתעורר .
נדמתי לרווחה בשניה הראשונה , אך הייתי מזועזע. 
אסירות תודה בלי סוף לאבא יקר ואוהב , שרק להיום אני לא שם במקום ההוא .
זה היה מפחיד. 
אוהב וצריך אותכם 

אוהבים שבי היקר !

ללא ספק אחת הסיטואציות הכי מפחידות שיש....

אני אסיר תודה לאלוקים שזיכה אותי שאישתי לא תתפוס אותי על חם בשימוש אפילו שהייתי מאונן במיטה לידה...

נזכר בחוסר אונים איך תמיד הייתי מנסה לברר אם היא רוצה לשכב היום לפני שהייתי נכנס למקלחת.. כדי לדעת אם אני יכול לאונן או לא....

ובפעמים שזה לא היה הכי ברור הייתי דוחה את האוננות לאחרי המקלחת, הייתי נכנס למיטה ואם הייתי רואה ששום דבר לא מתפתח פשוט הייתי מאונן..

פעם אחת אחרי חצי שעה המתנה לא קרה כלום אז אוננתי ואחרי עשר דקות פתאום היא החליטה לעשות מהלך והתחילה לגשש ואני כולי פחדתי פחד אימים שהיא לא תיגע ותראה שהכל רטוב....

התביישתי.. מאוד.. 
העפתי לה את הידיים ממני והסתובבתי לצד שני אמרתי לה שאני גמור מעייפות...

סיטואציה שקרתה לא פעם.. שגרמה לזה שאישתי אמרה לי יום אחד שאני הורדתי לה את הביטחון בקטע הזה ושהיא מרגישה שאני לא רוצה אותה ולא נמשך אליה ולכן לא נעים לה יותר ליזום מין... ואכן היא כמעט הפסיקה לחלוטין ליזום...


כמה נזק אנחנו יכולים לגרום במחלה שלנו..

אסירות תודה שאפשר גם לתקן.
היום אחרי שסיפרתי לאישתי על המחלה שלי ועל הדברים האלה אני מרגיש יותר פתוח.

אמרתי לה שתדע שהיום היא יכולה תמיד ליזום אני כמעט תמיד ארצה.. פשוט לא רציתי בעבר כי הייתי משומש..

זה עדיין לא קורה אני מאמין שזה ייקח זמן לתקן את הנזק הזה.. אבל ברוך השם שיש צעד 9.. 

מתפלל לאלוקים שאצליח לתקן את כל הנזק שגרמתי במחלה שלי, לה ולעצמי.

תודה שהזכרת לי מהיכן הגעתי ולאן אינני רוצה לחזור!

אוהבים

מתרפא ושבי יקרים
מוריד בפניכם את הכובע על האומץ להיות כ"כ כנה ולספר על דברים מאד מאד אישיים.
אצלי היה בדיוק אותו הדבר. כנראה שלמחלה יש סממנים זהים אצל כולנו.
היום אני חי בחרדה שלא אצליח לתקן את היחסים עם בת זוגתי כי אני מתבגר, ואחרי 38 שנים של שימושים ייקח זמן להחלים.
מצד שני, איזו ברירה יש? אם נמשיך להשתמש נאבד את חיינו, פשוטו כמשמעו.
המחלה הזו הורגת.
שוב תודה רבה על השיתוף, עזר לי מאד וקצת הקל עלי.

תודה לתגובות. 
למדתי בהחלמה שכנות וחשיפה של התאווה , מביאה להחלמה. 
אוהב אותכם.. 
יום טוב ונקי לכולנו. 

רק מזכיר לכולנו שגם אחרי תקופת החלמה משמעותית, יכול פתאום להגיע גל שמעיף אותנו.
אוהבים

שבת בפתח , ואני ממש בזמן התארגנות. 
אבל בא לי להיתחבר ולהזכיר לעצמי,  כאן במקום הזה… 
קוראים לי שבי ואני מכור , מכור לתאווה למין ועל כל סגננותיה .
מתפלל לשבת נקיה ומפוכחת,  ולהיות בנתינה למשפחה ולאישתי. 
ולזכור שכל מה שקורה איתי לא מכוחי בלבד. 
הכל מאבא היקר והאהוב שלי. 
אוהב אותכם וצריך אותכם איתי בדרך. 
שבת שלום

מדהים!
אסירות תודה על דרך. אסירות תודה שאפשר לפעול אחרת. 

תודה על השיתופים.

המסע שלי עדיין נימשך. 
חשבתי לתומי שאני נותן מכה לעצמי , מחזק כמה ברגים ויאלה חזרה לשיגרה. 
חחח מסתבר שהמסע ארוך , ארוך אבל שווה. 
למרות התדר החזק שתמוע בי וכל התכסיסים שלי , שזה הפך להיות ממש חלק מהאופי שלי. 
חיפוס וריגוש אפילו קל שבקלים
זה היה נידלק ומביא למחשבה שזהו סיימתי. 
אבל  נקודת המסע שלי עדיין צריכה כוח,  ואת הכוח אני מקבל מאבא יקר.  ועל זה אני עובד  וצריך לעבוד. 
כוח לויתור כוח להמשיך במסע כי אני ממש לא יכול לבד .
אוהב וצריך אותכם. 

אוהבים. 
כולנו צריכים כוח. חוסר הכוח זוהי הדילמה שלנו...

מאחל לנו. עוד יום 1 שפוי ונקי. 

 אמש ערב ניפלא היו אורחים והיה ממש שמח. 
הבוקר הגעתי למקום עבודתי עם מצב רוח טוב וכוונה מראש ולסיים את ההתקשרות ע

היה לי אמש ערב ניפלא היה אורחים והיה ממש שמח. 
הבוקר הגעתי למקום עבודתי עם מצב רוח טוב וכוונה מראש ולסיים את ההתקשרות  מקום זה , כמובן משהו שכבר ניסגר .
ואז בסיום מבקש לחבק את הבחור ולהיפרד כידידים. 
ועל הדלת ממש בפתח זרק רפש. 
אני הייתי בשוק ובהלם , ובאופן אישי קשה לי שזורקים עלי דברים ללא ללא הכנה דיבור או ליבון. 
נכנסתי לעצב וסוג של לא בא לי לדבר עם אף אחד,  והיתחלתי להיתכנס בתוכי ולהיכנס לאומללות. 
כמובן שחייב לשתף חברים ואפילו ספונסר , וגם לעשות צעד 4.
קיבלתי בלק אאוט ולא עשיתי כלום.  בעבר כל דבר קטן הביא אותי לבריחה ושימוש. 
ואני לא יודע אם אמשיך להיתחפר גם הכדור שלג ימשיך להיתהוות וליגדול. 
 אמרתי לעצמי שזה הזמן לשחרר ולכתוב ,
אז שיחררתי כאן איתכם.
המשך יום טוב ומשוחרר. 

טוב מאוד ששיתפת. גם לי הגיעה כעת תחושה של רצון לפורקן (אשתי בדיוק יצאה, תחושה של שעמום) אז החלטתי להיכנס לפה. אז פגשנו אחד את השני כנראה לא במקרה. המון בהצלחה!