חיב לומר לכם בכנות שאני קצת מאוכזב.
לראות אדם עם רצף של מאות ימים נקיים, כותב ממש כמו מישהו שנמצא בתחילת הדרך, שמשתף וקורא לעזרה כדי לא ליפול 'רק היום',
(אני כמובן חלילה לא מדבר לגופו של איש, אותו אני אוהב ומעריך מאוד מאוד!)
מה זה עושה לאיש כמוני שצועד את צעדיו הראשונים בתכנית, שבקושי מציין 5 ימים נקיים.
מה, אין איזה שלב שזה עובר?
שזה נחלש?
תמיד תמיד עכשיו לכל החיים נצטרך להיות מחוברים למשהו כמקור עזרה כמו חולה שמחובר לאינפוזיה?
אם מישהו מהמנוסים יכול קצת להאיר את עיניי איך נראה בשלבים מתקדמים יותר של תהליך ההחלמה, ואולי לעורר יותר מוטיבציה שכן יש אור בקצה המנהרה...