הלכתי משם והייתי מבולבל , כבר לא שיתפתי מה שרציתי , אלה קצת מהתאווה שניסתה לחדור אליי.
מבין שאני חסר אונים מול המצבים האלה , ורוצה לזכור שאני מכור ואסור לי להמשיך ללגום מכל סוג של התאווה.
א.ת. שלא חזרתי לאותו מקום להמשיך להיסתכל.
זה הקטע האחרון שכתבתי..
ההמשך הוא מפחיד וניהל אותי מאוד.
הערתי הערה לאישתי לפני יומיים, והיא ממש כעסה והתפרצה עליי , ואז היא הטיחה בי והזכירה לי את הבר מצווה שהיינו .
היא מספרת לי שהיא הרגישה שאני נעדר זמן ממושך מהתפילה , ואז היא ירדה לבדוק היכן אני.
היא אומרת שהיא רואה אותי משוחח בטלפון ואז סוגר ורץ בבהלה חזרה לתפילה .
היא טוענת שהריצה הייתה כאילו ברחתי מתאווה כאילו ראיתי משהו לא בסדר…
אני ניבהלתי מאוד איך היא יכולה לתרץ ולראות את הריצה חזרה בתאור שהיא מתארת.
נכון שראיתי מה שראיתי אבל הריצה חזרה הייתה בגלל אי נעימות על ההעדרות שלי ולא בגלל מה שראיתי.
בקיצור אוהב אותה ודואג לה שהיא עדיין סובלת .
מתפלל עליה שהיא תשתחרר מהעצב שהיא שרוייה בו ושתחזור למסלול חיים נורמאלי וטבעי .
מתפלל לשפיות והמשך יום נקי .
אוהב וצריך אותכם ❤.