חנוכה חלפה ועברה לה , ולי נשאר ממנה טעם טוב , לא של סופגניה אלה של מפגשים.
א.ת. לאבא היקר שביליתי כמעט 5 ימים בירושלים .
ניפגשתי עם חברים באופן פרטי , הייתי בקבוצה , והחיבור היה מדהים .
חזרתי הביתה למציאות האמיתית , מצב שכאן בצפון הרחוק קשה להיפגש עם חברים,
כמו בעיר הגדולה .
שם חווית ההחלמה שונה למי שעובד אותה ורוצה להחלים. אז תודה לאבא להזדמנות שניתנה לי , ותודה על ניקיון הולך וגודל.
אתמול בערב התאווה הגיע לביקור לאחר חודש וחצי שלא ניפגשנו.
המפגש היה מרגש , הרגשתי איך היא עוטפת אותי ועולה אליי מלמטה עד לראש .
הרגשתי תחושה של מחנק ורצון עז להיתבר איתה.
אמרתי לעצמי זה הזמן להישתעשע איתה , ולהתמזג איתה.
כל גופי בער הרגשתי איך חום גופי עולה ורצון אמיתי להישתמש.
ואז הגיע הרגע שהחלטתי לפנות לאבא היקר ולשתף אותו , לאחר מכן טלפון לחבר ועוד חבר.
א.ת. שלא פעלתי עליה , אבל זה היה ממש על הגבול. יצאתי מהבית לשיעור ואז התחלתי להרגע . נכנסתי לישון עם הרגשה שזה עדיין איתי אבל הרבה פחות.
מתפלל הבוקר ליום נקי ומחובר , עוד יום רק להיום .
אוהב וצריך אותכם .
