שלום
כתבתי כאן בעבר מספר פעמים בודדות.
מעולם לא הצלחתי לשמור על ניקיון ארוך של יותר מחודש וחצי למעט פעם אחת במשך חצי שנה
אני נשוי כבר 4 שנים +ילדה.
התאווה אינה נגמרת, אני אמנם לא נופל כמו בעבר בתדירות יום יומית 5-6 פעמים ביום, היום אני נופל בערך מידי שבוע כ-4 פעמים באותו יום לעתים גם פעם בשבועיים.
אך כל נפילה היא בכמות גדולה עם תאווה מאוד גדולה הרבה סרטונים.
החלטתי כמו מליון פעם לנסות להפסיק במשך תקופה, אך ככל שעובר הזמן אני מבין שזה משהו שורשי מאוד ועמוק שקשור לעולם המדיה שאני כבול בו. אני מבלה את רוב יומי מול מספר סרט סדרה פייסבוק. אני יכול לשבת בעבודה ולראות סרט עד כדי כך המצב חמור.
החלטתי לצאת למסע של הפחתה כמעט מוחלטת של צפייה במדיה. אחת המטרות בשלב הזה היא להגיע תוך חודש ל10 שעות של עירנות ללא בדיקה של מייל פייסבוק סרט/סדרה/כתבת וידאו.
היום הגעתי לגיל שאני מבין שהחיים עוברים מהר מאיפה זה בא? אני פשוט מסתכל אני רואה דברים היום מסביבי והזיכרון בתור ילד/נער טרי,ובראש יש לי מחשבה של ילד ואמונה שיום אחד אני אתקן את זה. אז זהו שהיום הזה מתקרב ועוד יום עובר ועוד יום ואני כבר בן 32 לעזאזל 32, עד מתי אני אקח איתי כל מיני מעכבים שנתונים נטו לשליטה שלי, עד מתי אבלבל לעצמי במוח שהשינוי יגיע.
יש תחושה של ריקנות שמלווה אותי כבר קרוב ל8 שנים כמעט מהרגע שעזבתי את ישיבת ההסדר תחושה של פספוס כאחד שהיה מסוגל ליותר אבל בפועל לא יצא ממנו כלום. בזמן הישיבה הייתי תלמיד טוב למדן אחד מעודי התווך לפחות כך אמרו עלי, היתה תקופה שבא רציתי לעזוב אך לבסוף הרבנים עשו איזה משהו לא יפה שגרם לי להישאר, ועד היום אני מסתובב עם תחושה של פספוס (אני מבקש בלי הערות נו מה הבעיה תשנה את זה עכשיו לך לישיבה, אני ממש לא במקום הזה, לא הטכני הרוחני).
תחושת הריקנות שמשהו חסר אמנם תמיד מזכירה לי שמשהו לא בסדר וסוג של אזעקה שהיא טובה בסך הכל אבל מתישה, לפעמים אני מקנא באנשים האלה ששום דבר לא מפריע להם ואל תגידו לי אתה לא יודע יש לי כמה חברים שאני עושה אתם שיחת עומק והם לא מבינים על מה אני מדבר על התחושה הזו.
בקיצור התחושה הכללית שאני לא מצליח להתמיד בשום דבר. שהחיים מאוד מובילים אותי, נכון עשיתי דברים למדתי מה שאני רוצה אני עובד במקום שאני רוצה התחתנתי הבאתי ילד לעולם, אך המטרות שדורשות עמל אימתי והתכננות ולהתייאש ולחזור את המטרות האלה לא הצלחתי לממש, למה זה קשור כי אני מאמין שהבריחה שלי מהדבר המעיק הזה היא למדיה והמדיה לנפילות שמובילות לריקנות ממש כמו מעגל קסמים עד כדי כך שכבר לא ברור מה הוביל למה.
הדפסתי את הטבלת ה90 יום הכמה עותקים והחלטתי שאני קובע 5 מטרות מאוד פשוטות וקלות והלך להתמיד בהם. רובם ישמעו בנאליות אבל אני מאמין שההתמדה בונה משהו אצלנו.
1.שמירה על נקיון.
2.תיעוד של שעות ללא מדיה מינימום 8 שעות ביום..
3 .7 דקות אימון מיינדפולנס (תקראו על זה).
4. 10 דקות לימוד תורה.
4. צחצוח שניים מדי לילה ויהי מה.
קבעתי לעצמי עשרות פעמים מטרות בחיים, אך הפעם יש לי תחושה שמשהו יהיה אחרת. ביום הולדת האחרון לפני שנה כתבתי לעצמי ברכה עם איחולים ספציפיים. הייתי צריך כבר לפתוח את המעטפה אך אני פוחד בגלל שאני יודע שעברה שנה ולא התקדמתי מילימטר, שלא השגתי או עמלתי על שום מטרה.
מכווה שהפעם הדברים יהיו שונים.
מקווה להתמיד לכתוב כאן על התהליך שאני עובר.