יש הרבה מאד בחורים שמפריעה להם המראה בהתחלה, אבל לאחר כמה פגישות זה כבר לא מפריע להם.
הרבה פעמים יש בעיה שההורים או חברים אומרים לבחור שהמראה לא בסדר, ולכן קשה לבחור להחליט האם המראה מפריע לו או לא.
וכמו כן יש בחורים שקשה להם להחליט באופן כללי שהם רוצים לסגור, ולכן הם נתלים במראה וכיוצ"ב בשביל להסביר לעצמם למה הם לא סוגרים.
בקיצור, יש מקרים כאלה ומקרים כאלה, ומומלץ לנסות להתייעץ עם אנשי מקצוע שמתעסקים בזה, ולפעמים צריך לתת לזה זמן.
לאחרונה הייתי מעורב בסיפור כזה, שהבחור לקח פסק זמן של שבועיים - שלש ואז הוא חזר לשידוך, וב"ה סגרו בשעטומ"צ במזל טוב.

בהצלחה רבה רבה

מדויק!

שלום חברים,
אז אחרי אתמול שהערתי את הדוב שמסתבר שישן כמעט שבועיים, היום הוא קם עצבני.
הייתי צריך כל היום לעשות טלפונים ושיתופים מפורטים עם חברים כדי לא להיכנע לדחף שעלה מידי פעם שוב לברוח ושוב לחפש תאווה או משהו.
אסירות תודה שבנתיים הצלחתי להחזיק ולהילחם על ידי טלפונים לחברים ותפילות.

גם דיברתי עם הספונסר והוא אמר לי שבעקבות מה שעשיתי אתמול כדאי לאפס.

עכשיו מאוד מבולבל וכבר לא יודע איפה אני עומד ביחס להחלמה אני כן יודע שאני מעל שנה נקי מצריכת פורנ' מפורשת, מעל חודש וחצי נקי מהוצאת שז"ל ונקי בלחץ יום מפעולות על תאווה.
אז אולי אפשר להגיד שאני נקי ומפוקח יום אחד אבל גם זה לא מרגיש ככה עם כל המלחמות היום..

ספונסי שלי מפעם יצר קשר ורצה שאחזור להדריך כי בעבר זה עזר לו מאוד, אבל מה אני יכול לעשות כשאני לא במצב המפוקח והנקי בשביל זה..

בקיצור מחר בבוקר יש לי ראיון עבודה ואני מתפלל להשתחרר מהפחדעם ולהצליח בעזרת אלוקים אוהב להתמודד ולחיות עם המציאות וגם עם הפיתויים והרגעים הקשים בשלווה ובדרך בריאה ונכונה לפי רצונו.

רצונו יעשה והמון הצלחה ומפוקחות לכולנו.

אתמול הייתי בקבוצה חיה, גם דיברתי עם הספונסר.
לראשונה הרגשתי בסוף הקבוצה מין תחושה לא נעימה של ניתוק ואולי חוסר שייכות(לחברה של בני אדם כנראה) אבל אחר כך באו חברים דיברנו קצת וזה עזר.

דיי קשה בימים האחרונים, עשיתי מלא פעולות טלפונים ושיתופים כדי להתמודד עם הרצון העז לברוח וללכת לקצת תאווה, אלוקים לא מקפח ונתן לי מתנה מאוד גדולה ואני אסיר תודה שהוא עזר לי להוציא מעצמי יותר ממה שהאמנתי בעצמי והראיון הלך בצורה מאוד נחמדה.

עדיין מרגיש מנותק, ולא יודע למה, תכלס החיים שלי תותים ואני מקבל מתנות והזדמנויות ועדיין מרגיש לא יציב ורוצה לברוח.

בשיחה עם הספונסר התבהר לי שאני עדיין מתקשה להשתחרר מתאווה, מהרצון להוציא אותה באמת מחיי. אחד הדברים שזה בא לידי ביטוי במשך תקופה ענקית הוא שגם בתקופה שהייתי ב"מפוקחות" עדיין היו ימים שפשוט הייתי מייחל שיבוא לי בלילה איזה חלום רטוב כזה של תאווה שאני אוכל להתפרק שם ואז הכל בסדר כי מבחינתי לא עשיתי כלום.
אבל בשיחה עם הספונסר התבהר לי שהרצון שלי צריך להיות להוציא לגמרי את התאווה מהחיים בכל המובנים גם בהקיץ וגם בחלום גם במציאות וגם בדמיון גם בהווה וגם בעתיד ומסתבר שאני כל הזמן הזה הייתי רחוק משם ועדיין אני אוחז ביד אחת בתאווה ומתקשה לשחרר.

הוא החזיר אותי לצעד ראשון וכנראה שבקרוב אפתח יומן או שפשוט אתחיל לכתוב לעצמי צעד ראשון מחודש.

יש לי כמה הצעות שידוכים שאני צריך לבחון וראיון נוסף בדרך ואני מתפלל רק לעשות את רצונו ומוסר לו שכל מטרתי בחיים בהשגים בעבודה ובנישואים הם בשביל לעשות רצונו בשביל החלמה וחיבור בריא.

מתפלל שאלוקים יהיה איתנו ואנחנו איתו תמיד, אוהבים.

אוהבים אותך גידי, 
גם אני בתקופה האחרונה חווה כמוך בענין התאווה, אני רק רוצה שיהיה לי חלום רטוב, או רק תעבור לי תאווה מול העינים, או רק במקרה יעלו לי זכרונות של תאווה מהעבר הרחוק, ועוד כהנה וכהנה, שאני בעצם רוצה לפעול בצורה כזו או אחרת על התאווה, בלי שאצטרך לאפס.
ואני גם מצטרף לתפילות שלך שאלוקים יתן לנו עוד יום אחד נקי ושפוי, ולזכור שאני צריך לוותר על התאווה כולה ורק אז אוכל להישאר נקי ומפוכח, ולחיות חיים מאושרים ודרך רוחנית תקינה ומעולה.

אז הימים עוברים וברוך ה שנתן לנו שיכחה, עבר כמעט שבוע מאז הכנסתי את אותו רעל לראש אבל עם כל יום הזיכרון ממנו דועך והיום כבר פחות מנקר.
מרגיש יותר טוב ויחד עם ההפנמה לוותר על תאווה בכל תחומי החיים- שתכלס מרגיש שלא עשיתי יותר מידי איתה ורק הבנתי אותה, כבר יצר סוג של הקלה ומפוקחות בריאה יותר.

אלוקים שולח לי מלא מתנות, אני בתהליך ראיונות עם חברה שהייתי מאוד לחוץ וכרגע הדברים עברו בשלווה, עשיתי את החלק שלי, יש עוד מועמדים מתחרים אבל עשיתי את שלי ואת התוצאות אני מוסר לאלוקים כדי שיכוון אותי בדרך הטובה שרק הוא מכיר ויודע לקראת חיים של מפוקחות ומטרה רוחנית לעשות את רצונו ולהיות בתועלת.

במקביל ממשיך במסע השידוכים ויחד עם ההחלמה מקווה להגיע למקום בריא יותר ומחובר לאלוקים.

מנסה לוותר על האובססיה שצצה מידי פעם להכניס קצת רעל של תאווה לחיים כדי שיהיו יותר מעניינים, ניסיתי את זה מספיק פעמים, זה רק יגרום לי לסבל.

מתפלל שנצא מהחושך ונגיע לאור, לעבר היעד המיוחל לחיות את החיים לפי רצונו להיות לתועלת בעולמו ולחיות חיים בהחלמה וללא תאווה (אסורה למי שמתעקש) אוהבים.

היי גידי 

קראתי קצת מהחוויות שלך וזה כיף לקרוא. אני מקנא בך. גמאני הייתי כותב המון וזה עשה לי פלאוץ. כמה חבל לי שאני לא כותב יומן.

אשתף שאני מרגיש את התאווה בתקופה האחרונה. חסרים לי הקבוצות. חסר לי את האש של ההחלמה של ההתחלה. כן ראיתי שהספונסר שלך הציע לך לחזור לצעד ראשון אני חושב שזה רעיון טוב עבורי גם. 

מאחל לך עוד יום נקי ותודה שאתה משתף 

אוהבים! תודה רבה על הברכות העידוד והתגובות חברים יקרים!
אכן מצב הקורונה והקבוצות פוגע בלא מעט חברים, אני אישית בתקופה האחרונה התחלתי לחזור לקבוצות פיזיות אבל המצב עדיין לא ברור והסכנה עדיין מרחפת.. יש קבוצות שעדיין מתקיימות בזהירות מסויימת ויש חברים שהעדיפו לקחת את הסיכון בתחום הבריאותי שלא יבוא על חשבון ההחלמה.

אמן, מתפלל שנזכה להחלמה בכל התחומים ולימים מפוקחים ונקיים ומחוברים לאלוקים.

אמן !
מאחל לך הרבה בהצלחה שהשם יתן לך את הכוחות!

אני גם רווק ומזדהה עם התחושות שלך מאוד בכל המישורים.

מעדכן- הזמן עובר ואסירות תודה המצב מתייצב ואני נקי ומפוקח עוד יום.

אני אסיר תודה על הרבה מתנות בחיים. מקבל הצעות לעבודה שידוכים ומה חסר?
אני שמח שאני מצליח לעשות ויתורים קטנים על מבטים במהלך היום, לא תמיד מצליח אבל לפעמים שכן אני קולט מושא תאווה בזווית העין ומצליח לוותר לגמרי על המבט- לא הראשון ולא השני אז אני יוצא בתחושה מאוד טובה ומרוממת.

קצת לשפוך את הזבל:
קצת עברתי השבוע כאבים שלא הרגשתי טובה.

יש לי קצת כעסים על ההורים שלי שמתערבים ומציקים יותר מידי על עניין השידוכים ולפעמים גם עוקצים ופשוט נמאס לי לשמוע את זה, כמה אפשר?? זה יותר מידי חוזר על עצמו ונמאס! לפעמים סתם עולה לי מחשבה חולה בראש לעשות להם דווקא ולבטל את הקשר הזוגי שלי - זאת מחשבה לא שפויה שמונעת מכוח הכעס ולא באמת תצא לפועל אבל בכל זאת..

סבתא שלי נפלה ונפגעה, גם ככה המצב שלה מאוד הדרדר בשנים האחרונות פיזית נפשית ושיכלית ועכשיו איזה שבר באגן שאולי דורש ניתוח והמצב מסתבך.

חשש שנבנה מתוך ניסיון ששוב לא יקבלו אותי לעבודה כי תכלס לא הייתי כזה מבריק בראיון והם ממשיכים לראיין עוד. אני ממשיך לחפש תוך כדי אבל מתחיל לאבד כוחות חשק תקווה והערכה עצמית ומגיע ליאוש ובכלל אם זה יקרה..

אז כתבתי צעדי 4 על הדברים האלה (חוץ מחיפוש העבודה שזה נושא שכבר שגור בפי כבר מעל שנה וכבר אין לי כח לחזור על עצמי) איפהשהו אני זוכר שכשאני מתמודד עם הקשיים האלו, צעדי 4 וקשיי החיים זה סימן טוב שיש לי להודות עליו לאלוקים כי זה אומר שהראש קצת יצא מבור התאווה ומתחיל קצת להסתכל בעולם ולהבין איפה הוא נמצא, ובכלל מנסה לתקן גם את זה- מעולה! 

מתפלל לבשורות טובות, שאלוקים יכווין אותנו במהרה לגאולה האישית והפרטית, אוהב אתכם.

אוהבים חבר יקר ומזדהה מאוד !

בנוגע לחיפוש העבודה, אשמח לשתף אותך קודם כל שגם עבורי תהליך מציאת העבודה והראיונות הוא לא פשוט..

הייתי בהרבה ראיונות בחיי, וברובם פישלתי. אני באופן אישי נלחץ מאוד מהסיטואציה ולא מתפקד ככל האדם, וזה לכאורה פוגע בי בהמון מצבים למשל שמצאתי מקום ממש ממש טוב שממש רציתי להיות בו אבל מרוב ההתרגשות בריאיון פשוט פישלתי לחלוטין.. שכחתי דברים פשוטים ובסיסיים ועשיתי רושם של אחד שאין לו קשר לעולם התוכנה..
זוכר שיצאתי פעמים רבות בהרגשה ממורמרת שאולי זה לא בשבילי בכלל? אולי אני לא שייך לתחום הזה.. אולי עליי לפתוח קיוסק וזה מה שאני צריך לעשות בחיים..

אבל בסופו של דבר הקב"ה מנהל את העניינים ואיפה שהייתי אמור להיות לשם התקבלתי.

התקבלתי עד היום לעבודה ב5 חברות שונות, מתוך בערך 50 ראיונות שהייתי בהם.

2 מתוך ה5 האלה זכורים לי היטב, אחד זה מקום העבודה הראשון שלי, והשני זה החברה הקודמת שהייתי בה (IBM) בשתי המקרים האלה חבר שעבד בחברה "עזר" לי להתקבל, אמר לי איך להתכונן לריאיון ועל מה יישאלו וכו'..
בIBM אפילו הייתי פעמיים בעבר בראיונות ולא התקבלתי, מאוד רציתי להיכנס לשם מאוד! וזה הצליח בפעם השלישית עם העזרה מהחבר.. ובסוף התברר שזה פשוט היה קטסטרופה עבורי.. סבלתי שם הן מבחינה חברתית והן מבחינה מקצועית.. 

בהרגשה שלי זה היה כאילו אלוקים לא רצה שאעבוד שם הוא ידע שהמקום יעשה לי לא טוב ואני הלכתי ורימיתי כדי להתקבל מה שנקרא "בכוח" ובסוף בשני המקומות האלה התוצאה הייתה קטסטרופלית.. בזבון משווע של זמן.. וסבל אמיתי וכמובן המון המון שימושים שנבעו מכך...

בסופו של דבר במקומות שהגעתי ללא עזרה חיצונית תוך שאני נסמך אך ורק על הבורא יתברך שם היה לי טוב.

אז מתוך בערך 50 ראיונות שהלכתי אליהן התקבלתי בכוחות עצמי סה"כ ב3...

תמיד היה לי פחד מראיונות עבודה במיוחד כשהגעתי למקום שמאוד רציתי לעבוד בו.. 
למשל לפני שנכנסתי לעבודה הנוכחית פנו אליי מmicrosoft והתחלתי תהליך גיוס ארוך ומפרך שכלל 3 ראיונות טכניים ועוד ראיון hr, עברתי את כולם בנס גדול ובסיעתא דשמיא וכבר חשבתי שאני בפנים והיה עוד ריאיון אחד אחרון עם מנהל בכיר בחברה והוא פשוט שלף לי שם שאלות שלא היה לי מושג איך לענות עליהם והתחלתי להתברבר ולהזיע ובסופו של דבר נכשלתי שם.. בסוף קצהו של התהליך הארוך..

מאוד רציתי לעבוד במיקרוסופט.. מאוד.. 

זוכר שהחלטתי שאני מתפלל בלי הפסקה וממש בחוסר שפיות ביום שאחרי הריאיון הכושל לקחתי יום חופש מהעבודה הלכתי ישבתי בפארק על הדשא והתפללתי במשך שעות בלי הפסקה באובססיביות שאתקבל לשם.. שאעבור את הריאיון הזה האחרון אפילו שפישלתי בו.. שאלוקים יעשה לי נס.

זה לא עבד.. וקיבלתי תשובה שלילית והתמרמרתי כל כך..
כמובן שהלכתי להשתמש מיד אחרי... 
אבל כעבור זמן מה פשוט קיבלתי את זה שזה לא היה נכון עבורי לעבוד שם. זה לא מה שאלוקים רצה עבורי כלל.. זה פשוט לא היה טוב עבורי ועליי לקבל את זה באהבה..

זה לא היה פשוט לעשות.. אבל אין לי ברירה אחרת וזאת האמת.

התקבלתי למקום אחר שאני כרגע מאוד מרוצה בו. מרגיד תורם.. מרגיש בעשייה.. בקשר טוב עם אנשים בצוות. האווירה טובה ואני מאמין בחברה ובמוצר ואוהב את הקוד והכל..

אין לי ספק שזה המקום הנכון עבורי, פשוט צריך לתת לאלוקים לנווט ולסמוך עליו. עם כמה שזה קשה לפעמים..

אוהבים ומקווה שעזרתי.

נ.ב יש ספר מאוד טוב שעוזר להתכונן לראיונות עבודה. אם תרצה שלח לי את המייל שלך ואעביר לך אותו.

תודה לך על השיתוף הזה!
זה עוזר ומעודד לשמוע הזדהות.

אני כבר מעל שנה בחיפושים ונסיונות כאלו אחרי שסיימתי את הלימודים וזה כבר נהיה פרק זמן מוגזם.
עברתי הרבה חברות וגם כאלו כמו שציינת אפילו עם 4 ראיונות טכניים והכל טוב עד שמשהו לא ברור או שפישלתי הסתבך בסוף.

מהרצון למצוא עבודה בשביל לישר את החיים וההחלמה וכשהספונסר גם דוחק התחלתי גם לחשוב בסגנון ללכת לתחום אחר פועל שחור או משהו כי כבר לא יודע מה יצא ממני.

אני מצד אחד מתקדם בתהליכים בחברות מאוד מצליחות שאני רוצה לעבוד שם ומצד שני מגיש גם למקומות שאין לי בכלל שאיפה וזה הרבה מתחת למה שאני מסוגל ולמדתי וזה מבלבל.

נכון מה שאמרת והערת לי שוב את הנקודה שאני לא יודע מה טוב לי ויכול להיות שחברה שאני מאוד חושק בה שנחשבת מוצלחת וכו תאכזב אותי ותגרום לי סבל וקושי רב ברגע שאתחיל ולכן אני צריך קצת לשחרר ולתת לאלוקים לנווט אותי בזמן ובמקום המתאים בע"ה.

אני שמח ומעודד מזה שאתה מספר שהגעת למקום טוב בשבילך ואתה מרוצה, כנראה שיש סיכוי אם לא נתייאש ונאמין ובסוף אלוקים ידאג לנו.

אוהבים!!

סוף היום, כבר מאוחר וקצת עייף, חזרתי מעוד "דייט" ומשתף בקצרה קצת להתחבר.

ההתמודדות עם החיים וחוסר ההצלחה קצת מעייפים אבל אני אסיר תודה על כל רגע, אלוקים דואג לי לפרט הכי קטן והכל מתוכנן לטובה.

עדיין מחכה לתשובה גורלית ממקום עבודה כשתוך כדי מנסה להתראיין ולחפש מקום נוסף למקרה שלא ואז אצטרך שוב לאגור כוחות ואמונה ולהמשיך לטפס את ההר של החיים.

מצב הבריאות של סבתא קצת מעורער, מצב הזוגיות עדיין מבלבל, רצונו יעשה.

קצת יותר נקי מתאווה למרות שבשישי חוויתי קריז קטן שהגיע ללא שום הזנה של תאווה פשוט הגוף פתאום רצה להשתמש וקצת מלחמות ואסירות תודה זה עבר.

אתמול קצת שוטטתי בחוסר תשומת לב ביוטיוב אפילו קצת תוך כדי קבוצה בזום והתחילו לטפטף שם הצעות מיניות תמונות קטנות ועוד ואפילו היה איזה רגע שעצרתי על קטע מסויים, אסירות תודה שהבנתי שאני במקום לא בריא ועצרתי את זה וגם היום אני ממשיך במטרה לא לשוטט ללא תכלית בריאה, זה מסוכן לי ובקלות ההצעות הפחות בריאות לי יתחילו לתקוף אותי עד שאגיע במהרה לנקודה שאני כבר חסר שליטה עליה, לא רוצה להגיע לזה ולהצטער, לא רוצה לעורר את האובססיה ואז שוב בכוחות ומלחמות קשות להאבק בזה. פשוט להפסיק את השוטטות.

מתפלל לצעוד לעבר אלוקים לחיבור רוחני לכולנו הגשמת התכלית ועשיית רצון אלוקים.

עוד יום נקי ומפוקח באסירות תודה.

מצליח עכשיו לפעמים קצת ביותר מאמץ לוותר על מבטים ברחוב, אתמול הייתה מישהי בזווית העין שחיכתה בתחנה- לא הספקתי לראות כל כך אבל קלטתי שיש פוטנציאל במושאת תאווה ברמה גבוהה עם הצורה החושפנית הנתונים וכו' ואסירות תודה ענקית שקצת במאמץ אבל הצלחתי לוותר לגמרי על הלגימה הזאת, אלוקים עוזר לי גם דרך הכלים וכנראה ההבנה של חוסר אונים והידיעה והרצון לוותר לגמרי על התאווה.

נכנסתי לקת משבר ברגשות שלי מול הספונסר, אתמול היה בינינו קצת חילופי דברים בהודעות שבגדול הוא חזר על זה שאני לא עושה מספיק ולא בסדר שאני עדיין לא עובד או מוצא עבודה "לא מספיק נחוש" והעיר לי שאני מעל שנתיים כבר באותו מצב (למרות שתיקנתי אותו שאני רק קצת מעל שנה..).
אני מצידי החזרתי לו תשובות שאני מנסה, רק אתמול היה לי ראיון טלפוני+מבחן של שעה +חברה אחרת שראיינה אותי ומצאה אותי פחות מתאים (וגם הוציאו אותי לא כל כך טוב ושווה בתכלס לתפקיד שגם ככה לא השאיפה שלי.
הסברתי לו כמה אני מנסה ושאני צריך גם לקבל את המציאות שאלוקים נותן לי בשלווה ולא להיות באשמה ובהלקאה עצמית על זה שזה פשוט לא מצליח- זה כבר מה שאלוקים מזמן.
ובסוף הוא השאיר אותי עם טעם מר בזה שאמר שאני לא מספיק בכניעה שהניסיון מוכיח ואני צריך לחפש תחום אחר "אפילו מוכר בשוק" אפילו להסתיר מהמעסיקים את המקצוע שלי כדי שאוכל להתקבל לתחומים שפחות שייכים אליי.

זה הכניס לי רגשות לא טובים ושיתפתי ושיחררתי עם חברים, עדיין צריך להבין מזה מה רצון אלוקים ממני בחלק הזה ומאמין שגם את זה אני מוכן לעשות, אבל זה לא פשוט..
יש כאלה שלא יסכימו או יגידו שזה לא מתפקידו אני בעצמי עדיין בהתלבטויות כי יש גם אמת בדברים האלו. 

ואני מתפלל מתוך כל הבילבול והקושי בכל מקרה לקבל את מה שאלוקים עושה איתי בכל רגע נתון בשלווה ובאהבה- הוא מתכנן לי לפרט הקטן את המסלול הטוב ביותר. מתפלל לקבל את האומץ לעשות את הדבר הנכון ולהבין מה רצונו ממני.

גידי שלום
מנסיוני בתוכנית 12 הצעדים, כאשר אני מגיע למצב שבו אני לא יכול לבד, אני פונה לעזרה מקצועית.
אלו צעדים 5-7.
למשל, אפשר לפנות לחברות כ"א שמתמחות בעיסוק שלך.
כמו שאתה משתף, מתייעץ עם חברי תוכנית, זו פעולה חשובה.
גם אם זה עולה כסף, בסופו של דבר אם זה ייסדר אותך בעבודה, זה ישתלם.
מקווה שכיוונתי נכון
בהצלחה רבה