חחח תודה על הפירגון חבר.

אנסה לענות, לעניות הבנתי.

בתוכנית יש ספונסרים שונים שכל אחד יכול להדריך בצורה שונה לפי מה שעבד לו. 
יהיו גם ספונסרים שלא יהיה איכפת להם שום דבר כמעט שחורג מגבולות התוכנית והפעולות בה ויכולים לתת שם "חופש" מוחלט.

הספונסר במקרה שלי הוא שונה, ספונסר זה חבר שמדריך אותך לפי מה שעבד לו ואתה יכול להתייעץ איתו על כל נושא בעולם, לא בכל מקרה חייב להסכים והוא לא תמיד ידע או ירצה להחליט לך (דרך אגב החלטה של ספונסר נקראת "המלצה" הוא לא יכול לחייב אותי דבר אבל אם אפעל בניגוד להמלצתו וזה יפגע זה עשוי לפגוע ביחסים בנינו).

אחד המשפטים שהייתי אומר בתקופה בה הייתי ספונסר היה קטע מהספרות שאומר- ספונסר הוא לא איש מקצוע, לא פסיכולוג ולא ההורים שלך וכו' הוא סך הכל חבר כמוך שמצא דרך להחלמה ושבא ללמד אותך מניסיונו.

הספונסר שלי מקשר את כל תחומי החיים להחלמה מול התאווה. יש בזה גם היגיון אומנם הוא לא סמכות סופית.
במקרה ויש קשר הדוק בין פעולה מסויימת לתאווה והוא "ממליץ" לא לעשות ובכל זאת אעשה וזה יוביל לנפילה- זאת כמובן דוגמא לצורת התנהלות לא תקינה מול הספונסר.

אז לדוגמאות שלי- הספונסר שלי נוהג להתערב בהרבה תחומים (יש לו נטייה כזאת) כי הוא מקשר אותם להחלמה- כך הוא דוחף אותי למצוא עבודה ולפרנס את עצמי כי לפי הבנתו של התוכנית זה התנהלות חיים לפי "המסורות"  זה משפיע ישירות על יציבות בהחלמה וזה אחד הדברים שעזר לו להגיע לשם, כנ"ל יעוץ לגבי מה לעשות אם בת זוג כאשר אני פועל מתוך "פיגמי אופי" (=מידות לא טובות) או מתוך תאווה אז זה משפיע ישירות על ההחלמה והעתיד שלי בה.

מקווה שעניתי טוב ומספיק ברור.

תודה חבר יקר!

פפפ איזה יום..
היום החלטתי לעשות את העצה של הרב תוך החיזוק שלה מהספונסר שאני צריך להיות בכניעה.

עליתי בבוקר לקבוצת זום לבירור לגבי המשך לימודים(אני חייב לעשות עם עצמי משהו) בגלל שעליתי ראשון נתקעתי עם המנחה שחפר לי על פרוייקט שעשה וזה לא עניין אותי בכלל, הרגשתי שוב כמו בלימודים שמחפשים להעביר את הזמן תוך כדי שיעור לא מעניין.

נסעתי לכותל, יצאתי קצת באיחור וויתרתי על משימת בית שקיבלתי אחרי שניסיתי קצת ולא הצלחתי להתקדם.
נתקעתי בפקק רציני, כנראה תאונה פקק מאוד ארוך שנוסעים במהירות 0 עד 3 קמש בעלייה רצינית ואני ברכב עם הילוכים למי שמבין.. כל הדרך קופץ ברכב וסובל חח
הגעתי אחרי מסע רגלי קצר לכותל, התחלתי את התהילים.
מלא רעש, מדברים לידי נצמדים אליי, טוב זה מקום ציבורי למה אני חייב להיות כזה חסר סבלנות?
המשכתי, כל רגע מניין אחר, שכחתי שהכותל זה סוג של שטיבלך ולא מקום פרטי ושקט ובזמן שאני מנסה לקרוא את התהילים כל רגע נאלץ לענות אמנים, לענות לקדישים לעמוד לקדושה וכו.. ללא הפסקה.
טוב גם עם זה בסוף השלמתי ודווקא הייתי שם הרבה זמן יחד עם מאמץ נוסף הצלחתי להשלים גם את הלימוד שחסר לי.
התפללתי פניתי לאלוקים, עדיין לא מרגיש שקיבלתי שום תשובה, תוך כדי תפילה ההחלטה שלי עושה בטן גב וכל שנייה מתהפכת לכיוון האחר, גם ככה זה לא כזה קריטי ולא סוף העולם מה שאחליט, למה עדיין אין לי דעה אחידה?
חוזר עייף ורעב אחרי שקניתי משהו קטן בקופיקס וקצת התברברתי בדרך, לאחר טיפוס קל הגעתי 2 מטר מהרכב לגלות שהיה איזה אירוע (אולי פיגוע) וחסמו לי את המעבר לרכב ושוטרים לא מוכנים לתת לעבור, עד שהגעתי, הייתי צריך לעשות היקוף ענקי שבסופו אני חוזר לאותה נקודה שהייתי מהצד השני של הפתח ומגלה שכבר המעבר פתוח חופשי..
ממשיך, חוזר לרכב ומגלה להפתעתי דוח על החלון, אבל שמתי פנגו!?! מעצבן, מסתבר ששמתי למקום שהחניה נגמרת ב19 ובפועל כתוב עד 18.. אז גם שילמתי שעה יותר וגם קיבלתי דוח?
חוזר הבייתה כל השירים בדרך נשמעים מציקים ואני מנסה בהתחלה להחליף תוך כדי עצירות בנסיעה עד שבסוף נתקע עם שיר לא קשור בשפה זרה, שיהיה.. כל רגע נהגים מהבהבים לי, מה הם רוצים?
כשהגעתי לבית גיליתי גם שבדיוק בדקה שפנגו שלחו לי את האישור חנייה בהודעה זאת אותה דקה שהפקח כתב את הדוח, הוא עשה לי בכוונה? מה הוא עמד מאחריי? לקחתי 2 צעדים מהרכב והפעלתי את החנייה והוא כבר הספיק?

טוב כנראה שאני לא יוצא הרבה מהבית לאחרונה וכל יציאה נהיית לי דרמה חח סך הכל עבר אחלה יום עם פעולות רוחניות מעולות וגם אם לא רואים עדיין תוצאות מאמין שזה פועל שם איפה שהוא.. וגם איזה אסירות תודה שאני יכול פשוט לתפוס רכב ולסדר לעצמי יום כזה, לא מובן מאליו שכל אחד יכול.. 
אני עייף היום בשביל להחליט דברים, אולי אתקלח אוכל משהו ואלך לישון.

אוהבים.

השבוע גילתי שיערות לבנות בזקן, הראש כבר מלא אבל עכשיו הגיע תורו, עוד תזכורת שאנחנו עשויים מחומר מתכלה..
החלטתי בסוף לחתוך עם הבחורה, היה נראה שגם לה זה התאים והיינו סתם תקועים במצב ללא התקדמות, צריך לאסוף את עצמי עכשיו מחדש לנסות לצאת שוב למסע החיפושים בתקווה שיהיה מספיק כח ורצון. אולי אלוקים כבר יתן את הדחיפה והחשק כשזה צריך להגיע.

ממשיך בחיפושי עבודה שולח קורות חיים ונראה שזה סתם נבלע באוויר ונעלם, תקופה ארוכה שאין בכלל מי שיחזור אליי או יתייחס. מקביל מנסה לחשוב על כיוון חדש של לימודים או מסלול הכשרה, אני לא יכול להישאר במצב הזה.

קצת חווה לאחרונה איבוד שליטה מול מדיה, מוצא את עצמי נשאב לשטויות בלי יכולת להפסיק במשך שעות כאילו רודף אחרי איזה מילוי וטישטוש שלא נגמר ולופת אותי בצורך לעוד. משם גם אני מוצא את עצמי לא פעם מתקרב למחוזות התאווה כבדרך אגב ומסכן את עצמי ואת כל מה שנבנה עד עכשיו.
אפילו האתר הזה התחיל להעמיס עליי כשאני מבלה בו זמן מוגזם בקריאה תגובה ואובססיביות לראות אם מישהו הגיב, צפה, התייחס..
לכן עכשיו אני מנסה לעשות לעצמי הגבלות וגם פה להיות זמן מוגבל וקצוב.


חודש אלול.. אחח איזו תקופה!
החודש הכי מיוחד בשנה מבחינתי, החודש בו נולדתי ונראה שגם בו הרוחניות שלי נולדה מחדש.
כמו כל שנה בעשור האחרון כמעט, אני מקווה שאמשיך בדרך בה אני הולך כל יום לסליחות בחשק רב, לא איכפת לי מחוסר שינה ומשעות מוקדמות באופן חריג, כשבמהלך כל השנה אני מתעורר בקושי למניין הכי מאוחר, בסליחות המצב מתהפך, משתדל יותר בלימוד תורה וחיבור רוחני ואף מספר הנפילות בחודש זה לרוב היה יורד.
שריד מאותה תקופה שבה חוויתי את החוויה המעוררת, הניצוץ שנשאר מאז ואני מנסה בכל כוחי להמשיך לשמר בכל שנה, מי יתן וגם השנה.
בשנה שעברה באותה תקופה בדיוק הייתי בתחילת דרכי בתוכנית. זוכר שעברתי את התקופה בשבירת השיא שלי במספר ימי הניקיון, זוכר שלקראת סוף התקופה התחילו קריזים מטורפים למרות שהייתי נקי ממראות ובסוף אחרי יום כיפור רוחני ומחובר מצאתי את עצמי מתרסק לנפילה ופותח את היומן הזה כדי להתחיל מחדש.

זאת התקופה, מתפלל לכולנו שנזכה למצוא בה את אלוקים ולהתחבר אליו, עכשיו זה אני לדודי ודודי לי, הרצון והכמיהה לרוץ אליו ולהתמלא בו למרות כל המכשולים והקשיים שיש בדרך ומאמין שיהיו גם בתקופה הזאת, שנזכה לעשות את רצונו וללכת אל היעד.
אוהב אתכם.

קראתי את השיתוף שלך,
חח גם אני מתחיל לחשוב שאני מפתח אובססיה לפורום,
בעזרת ה שיהיה לנו חודש של נקיות והתעלות, ושתזכה למצוא את השידוך האמיתי שלך בעזרת ה'!

אמן! תודה רבה חברים!

רוצה לשתף:

היום הראשון של הסליחות- הגעתי עם כוחות מחודשים, אמנם פיספסתי כמה דקות ראשונות אבל זה בסדר לגמרי במיוחד להגיע בשעה כזאת מוקדמת אחרי שמשום מה לא הצלחתי לישון כל הלילה.
הגעתי למקום אליו אני הולך בשנים האחרונות בקפידה, שם מתחילים בשעה מאוד מוקדמת קוראים את כל הסליחות בנעימות בלי לפספס גם נותנים לי הרבה קטעים לקרוא באופן קבוע, אחר כך יש חלון ללימוד תורה עד התפילה, תפילה בנץ עוד קצת לומד אחרי זה ומשלים את הלימוד והכל נסגר עוד בשעה מוקדמת של היום והופה!- מתחיל את היום בצורה הכי מושלמת והכי גבוהה רוחנית שאני מכיר ויכול, מושלם!
הגבאי קצת צחק שאמר לאבא שלי שאני כמו סוג של ציפור שנעלמת כל השנה ומגיעה רק בתקופה הזאת, חח זה קצת נכון אבל לא איכפת לי, כל עוד יש לי חשק ודחף לעשות משהו כזה חיובי אז זה מבורך גם אם זה מגיע רק בתקופה מסויימת.

אבל הפעל היה משהו שמאוד הציק לי..
הגעתי לסליחות וגיליתי לצערי שכמה מהאנשים שם פיתחו קונספירציות לגבי הקורונה והתחילו לזלזל והינה כל הבית כנסת ואף אדם בלי מסיכה ולא מקפיד בכלל על הכללים חוץ ממני.
זה מאוד הציק לי! לפחות שיקפידו לכסות את הפה או משהו, הסיבה שאני עדיין לא מגיע לקבוצות חיות זה בגלל זה והינה שוב במקום שיכול לתרום לי המון לחיבור רוחני זה בא להרוס..
השלמתי שם את התפילה והלימוד בחוסר נוחות כשבראש כבר רצות מחשבות על חיפוש אלטרנטיבה ואם בכלל לחזור לשם שוב.
זה יכול מאוד לפגוע לי בתקופה ובחיבור הרוחני אבל גם התנהגות כזאת מאוד פוגעת מסוכנת ומסכנת, כבר כתבתי על טינה בנושא הזה ופה כבר לא יודע מה לעשות..

זה מה שיושב עלי עכשיו ומציק, מתפלל לעזרת אלוקים לעשות את הדבר הנכון. שבוע טוב.

אוהביםםםם!!!

מאוד מאוד מזדהה עם זה... גם בקבוצות וגם בבית הכנסת.

מה שעובד עבורי זה למסור הכל לאלוקים רצונו ייעשה אני עושה את מה שאני חושב שמוטל עליי ומה שאני חושב שרצונו של אלוקים ממני ואם אני לא בטוח מה זה בדיוק אז אני מתפלל ומבקש הכוונה.

אוהבים!

נהנה לקרוא את השיתופים שלך:)
עלה והצלחה בכל הכח אחי היקר!

תודה רבה לכם חברים.

הסדר יום שלי קצת הפוך בגלל שאני קם מוקדם לסליחות ועכשיו מוצא את עצמי לא נרדם בלילה ולא ביום אז מנצל את המומנט קצת לכתוב ולהתחבר..

אסירות תודה לאלוקים שבכוחו ולא בכוחי שמר אותי נקי
מפעולות על תאווה 57 יום
מהוצאת שז"ל 109 יום
ומצפייה בפורנ' מפורש מעל שנה וחודשיים.

עובר תקופה מאוד טובה אסירות תודה.
לאחרונה עולה להרבה קבוצות זום ומנסה קצת גם אנגלית(מנסה ללמוד ולשפר על הדרך).
עליתי אתמול לכנס נהדר שהיה בזום.
קם מוקדם כל יום לסליחות ומרגיש מאוד מחובר בתפילות.
מרגיש דיי בהחלמה ואסיר תודה על החיים לומד להודות ולשמוח גם על הקשיים כמו עיכוב בזוגיות ובעבודה- מתחיל להפנים שגם על זה צריך להודות.
קיבלתי הצעת שידוך ומנסה לברר ולקדם את התהליך.

הספונסר שלי כמעט לא זמין לאחרונה אבל אני ממשיך להקליט לו הודעות.
ראיתי סרט השבוע שלא בתיכנון היו בו כמה קטעי תאווה- האמת לא עניין אותי בכלל אפילו שיעמם והעברתי אותם, האמת סרט נוראי חח אבל גם זה מסוכן לי אז שיתפתי ושיחררתי ומפחית את ההתקרבות לסכנה.
גם מנסה למנן את השימוש שלי במדייה, מצאתי שאפילו שהות ארוכה מידי באתר הזה לא בריאה לי אז היום אני עובד לפי זמנים ורשימה מסודרת כדי לא להיסחף (למשל עכשיו אני על סטופר להגביל זמן באתר).

קצת מחווית הסליחות:
התחלתי ללכת לבית כנסת אחר שדרש ממני לקום מוקדם וליסוע אליו כל בוקר, בגלל שבקודם לא הקפידו כלל על מסיכות.
שם הייתה יותר הקפדה וגם גדול ומאוורר אבל עדייל לא מושלם ומישהו שהייתה לי טינה מהעבר עליו מגיע לשם מתיישב לידי ובין היחידים שדווקא בלי מסיכה.
למדתי שאני צריך להיות יותר בכניעה ולקבל את המצב עם מה שביכולתי לעשות.
ראיתי עוד אנשים מהבית כנסת הקודם שעברו לשם כנראה מאותה סיבה.
הגבאי התקשר לשאול איפה אני ואמרתי לו שאני הולך למקום אחר והתביישתי להגיד את הסיבה.
לאחר התכתבות עם הספונסר הוא הציע שאהיה יותר בכנות ואולי זה גם יכול להשפיע.
והיום נכנסתי לרכב באתי להתניע ושוב הגבאי התקשר, אז אמרתי לו שהשנה אני במקום אחר וכששאל למה החלטתי להסביר בעדינות שבגלל הקורונה והמסיכות..
פתאום הוא אמר, תבוא, מתגעגעים אליך, אני אגיד לכולם להיות עם מסיכות ומי שלא אני אוציא אותו. אמרתי לו שלא צריך כל כך בשבילי אבל בסוף השתכנעתי, לא נעים..
הגעתי ויחסית הייתה הקפדה(לא מושלמת אבל הרבה יותר טוב) הוא הושיב אותי במקום מיוחד מרוחק עם איוורור ליד החלון, נתן לי יחס כבוד, נתן לי להיות חזן של הסליחות עם כל הקטעים הנבחרים, עוד לפני תפילה הכין לי כוס קפה חחח למה מגיע לי כל הטוב הזה?
יחד עם הקפה והאווירה הרגשתי שבתפילת עמידה הגעתי לשמיים, הייתה תפילה מאוד מחוברת ונעימה, שוב לא ביקשתי וגם לא נעים לי שעושים לכבודי אבל הייתה אוירה נעימה.

אסיר תודה לחיות בעולמו של אלוקים, אסיר תודה גם על הקשיים.

היום רוצה לשטוף את האוטו ולבקר קצת את סבתא, אמתול היא הייתה אצלנו ונהנתה.

מתפלל לחיות ולעשות את רצון אלוקים ולהכניס אותו לכל תחומי חיי, שנצליח כולנו להתחבר ולהתמלא דרכו ומשם הדרך לוותר על תאווה קצרה יותר כי למה לנו להפסיד את כל הטוב והחיבור הזה?

אוהבים.

כיף לקרוא:) ושמח לשמוע שהדברים לאט לאט מסתדרים.
וממש מצויין שאמרת לגבאי על שמירת הכללים, זה בסוף גם מציל אותם מהחולי, ומקיימים את הציווי 'ונשמרתם..'.

חח גם בשיתופים שלך - כי אתה כותב אותם מסודר - אני כל פעם נזכר לעשות דברים שדחיתי ואני צריך לעשות כמו : לסוע לכותל, לבקר את סבתא...חח אשריך.

תמשיך לשתף אחינו,
המשך יום מלא בטוב, קירבה לה' יתברך ונקיות.

מבין אותך לגמרי בעניין של המסיכות,
מעלה לי את העצבים לראות אנשים בלי מסכה ועוד בהית כנסת, ממש טובל ושרץ בידו.

לגבי העניין של הסליחות לפני הצבא אני הייתי אברך וראיתי שהסליחות ממש משבש לי את סדר היום מבחינת ריכוז וכו אז כידוע לך הגר"ע עובדיה פסק שאפשר לומר סליחות עד שקיעה ואין חובה דווקא בעלות השחר, 
הוא פסק את זה לת"ח בעיקר אבל לדעתי הדלה גם אדם שזה מקשה עליו את היום במיוחד אם זה עלול להוביל אותו לנפילה אפשר וכדאי לומר סליחות גם בשעות הבוקר היותר מאוחרות או לפני מנחה,
אם זה המצב אצלך שהסליחות ממש מקשות עליך ממליץ לך לשקול את זה...

תודה רבה חברים!

סליחות זה לא משהו שהוא חובה.. עם זה אישית בשבילי זה העוגן שלי שנותן לי חיבור ודחיפה לכל השנה.
אחד הדברים שבנוסף תרם ל"התעוררות הרוחנית" שלי שהייתי במהלך הצבא ויש לי הרבה חשק לשמר את זה גם אם זה בא על חשבון סדר יום קצת מבולבל ועייפות.
ביחד עם תפילה מוקדמת ולימוד תורה זה נותן לי חיבור חזק לאלוקים ואני מאוד אוהב את זה.

אבל זה לגמרי נכון למי שלא מתחבר ופוגע לו בסדר יום ומקשה עליו או מספיק שזה גורם לתפילה שלו להיות פחות טובה (ובכלל אין מה לדבר אם זה מוביל לכיוון של נפילות) אז זה משהו שאפשר לוותר או לעשות הנחות.. לפי הידוע לי זה סך הכל מנהג

מבין עכשיו בדיעבד שאולי אפשר לומר שזאת בשבילי מן תקופה כזאת שבה אני מוכן להקריב את הסדר יום שלי (כמו בצעד 3 למסור את החיים והרצונות לאלוקים) בשביל להיות יותר מחובר לאלוקים.

כמובן בלי לעוף על עצמי יותר מידי.. זה אצלי תקופה מסויימת יש אנשים צדיקים שמקריבים הרבה יותר כל יום גם בתפילה וגם בתחומים שונים כדי לעשות מה שמחבר אותם לאלוקים.זה קצת החלק שלי..

חוזר לשתף..
62 ימים נקיים ומפוקחים מפעולות על תאווה
115 ימים ללא הוצאת שז"ל (קרי לא נחשב כן..)
מעל שנה וחודשיים ללא צפייה וצריכה של פורנ' מפורש
אסירות תודה כל זה ממש לא מכוחי ומתוך נס של אלוקים והספונסר והחברים שמשמשים כשליחים שלו.

הימים האחרונים עוברים בשקט וברוגע, לא הרבה חדש אז לא היה לי מה לשתף.
עברתי יומולדת לועזי ובדרך לעיברי,חימם לי את הלב לקבל הודעות מזל טוב מחברים שכבר חשבתי ששכחו או מחכים כבר לשכוח ממני, משהו בהרגשה שאני עדיין קיים וחשוב למישהו לא מובן מאליו ומרגש..

הסדר יום עדיין מבולבל אבל מצליח לנצל את הזמן טוב, לעשות הגבלות על מדיה, לעלות להרבה קבוצות ופעולות תוכנית ואפילו שבוע שעבר יצאתי לריצה (משהו ששמעתי מכמה חברי תוכניתשעזר להם בהחלמה ובחלק של "לדבר עם אלוקים")- משהו שלא עשיתי כמעט עשור, לא מובן מאליו.
מצליח לא בכוחי לקבל שקט מתאווה, ולמרות שאני לא חסין חשיפה מקרית כמו שיתוף מאוד מפורט מחבר או חשיפה בטעות לתכנים מיניים בסרט הצליחו לעבור בלי להדליק את האלרגיה כלל ואומנם אני עדיין כמובן במטרה להיתרחק ולהימנע.

תובנה קטנה שנפלה לי במהלך תפילה מחברת באחד הימים לגבי נושא השידוכים-
תמיד בתקופה של היומולדת ולפעמים גם סתם באמצע השנה עולה ההרגשה הרעה על חוסר ההתקדמות בתחום וההתבגרות שלי.
יצא לי לקרוא בלימוד משהו שעזר לתובנה במשפט "כל הדוחק את השעה השעה דוחקתו וכל הנדחה מפני השעה השעה עומדת לו" יחד עם שיתוף של חברים בנושא.
עלה לי מן תיאור בראש שעזר לי לפשט את ההבנה- שבעצם לאלוקים יש מן לוח שנה מאוד מדוייק שתלוי לו שם, באותו לוח כבר מסומן לו אותו היום המדוייק בו אפגוש את האחת איתה אקים בית בע"ה, יש לו גם את השעה וקדימה גם את תאריך החתונה וכו'..
לי אין גישה לאותו לוח שנה אבל מה שברור שכשיגיע התאריך המסומן שום דבר בעולם לא יוכל לעצור אותו, הדבר כבר יקרה מאליו ויהיה ברור שזה הזמן והדבר הנכון יקרה.
אז עכשיו השאלה בעקבות הנתונים איך אני אמור להרגיש? אם אהיה בלחץ/ הרגשה רעה של פיספוס או כל דבר אחר, עד אותו תאריך זה לא יעזור בכלל וסתם יעשה לי רע, לכן כל מה שאני צריך לקבל את המצב הקיים בשלווה ובהבנה שכשיגיע הרגע שאלוקים החליט הוא יגיע..

זהו, בהמשך מקווה לעדכן לגבי חשבון נפש ותובנות יומולדת אם יהיו חח בנתיים שיהיה לכולנו שבוע טוב מפוקח ומחובר לאלוקים ולהחלמה, אוהבים.

כל הכבוד על תקופת הנקיות במיוחד על 62 ימים בלי שום פעולת תאווה
הישג מרשים ולא מובן מאליו.
תמשיך כך!!!

אלוף! מצטרף...באמת השיג מרשים!
המון הצלחה בע"ה:)