אאוהבים ! 
כל הכבוד על היכולת לשתף ולשחרר! 

וואי נשמע סיוט הפגישה,
ברגש הראשוני שלי רציתי לומר לי תעיף אותה לכל הרוחות,
אבל אני סומך עליך שתעשה את הדבר הכי טוב בעזרתו יתברך,
אוהבים.

וואו אחי.. אוהבים!! תודה רבה על השיתוף...

הרבה זמן לא קראתי משהו שכתבת. נהניתי מאוד לקרוא.. ממש הרגשתי את עצמי בתוך הסיטואציה...
התחלתי אפילו לתהות מה אני הייתי עונה על השאלות האלה... מה זה קו אדום עבורי? חחח
קו אדום בשבילי זה משהו שאין לו משמעות...
אם אני לא מחובר לאלוקים... אני עלול למצוא את עצמי במקומות שבעבר היו קו שחור ולא קו אדום...

בכל מקרה נשמע שהיא בחורה מאוד "מוצלחת" ומורמת מעם.. הרבה פעמים זה דווקא פוגע בשידוכים.. מאחל לה שיהיה לה בהצלחה וכמובן גם לך. איתה או בלעדיה. 

תזכור שזה לא אומר כלום עלייך..

אתמול ראיתי חבר ישב מבועסססס... 
אמרתי לו מה קרה נשמה? הוא אמר לי שהוא יצא לדייט עם מישהי והכל היה לו מושלם פשוט ה-אחת שהוא חלם עליה אבל הוא לא הצליח לדבר... פשוט נכנס לשיתוק.. בהלה.. והוא מפחד שעכשיו אין לו סיכוי...
אמרתי לו העיצה הכי טובה שאני יכול לתת לך זה להבין שגם התגובות שלך לאירוע בין אם זה ריאיון עבודה או דייט או מבחן באוניברסיטה התגובות שלך ואיך שאתה מתנהג גם את זה בורא עולם קובע...

אז תלך בראש שקט.. מה שלא יהיה איך שלא תתנהג כן תצא דביל או לא תצא דביל הכל זה מהשם סמוך עליו ותשליך הכל עליו...

אבל התחושות שמגיעות.. תחושת האפסיות... קשה להתמודד איתה.. אבל צריך לזכור שגם זה מאלוקים. ולטובה. לרוב כדי לפוצץ לנו את הגאווה..

אוהבים אחי ותודה על השיתוף שמחתי לקרוא!

אוהבים! תודה רבה חברים, באמת שמאוד שיחרר אותי אחרי שכתבתי את זה פה אפילו מעבר למה ששיתפתי עם חברים בטלפון.
תודה על התמיכה!

אחרי יום של שתיקה.
אבל המחשבות רצו לי בראש בלי סוף, כבר תיכננתי לפרטים מה אומר לה במקרה ש.. 
איך אסביר לה על הדברים ש'קצת פחות קסמו לי'
איך אתן לה בעדינות את הביקורת של צורת ההתנהלות בפגישה, כי פשוט יש דברים שלא עושים ויכול להיות שהיא לא מודעת, זה יכול לבוא לרעתה גם בהמשך ואם אנחנו נחליט להמשיך שהיא לא תמשיך את ההתנהגות הזאת כלפיי (תכלס היתה פה פגיעה וזילזול וממש תקפה אותי). ככה גם על הדרך אוכל לראות בקטנה אם גם היא יכולה לקבל ביקורת.

אז אלוקים שיחרר אותי מההתמודדות הזאת א.ת וכששאלתי ענתה בהודעה שזה לא סגנון ההשקפה שהיא מחפשת.
זה מקל מעליי וחוסך את הביקורת שאולי יכלה להועיל לה אבל אני משחרר את זה, זה לא התפקיד שלי לחנך אותה במיוחד אחרי שהקשר נותק.

מתפלל לעשות את רצון אלוקים שרוצה את הטוב עבורי ולקבל בשלווה.

בערך 18 ימים ללא חיפושי תאווה
266 ללא צריכה
319 ללא שזל
שנה ו9 ללא פורנ' מפורש.
א.ת לאלוקים שנתן לי את זה לא מכוחי.

רוצה קצת לחלוק על היום שקצת טילטל אותי אולי דרך השיתוף כאן זה יעזור לי להשתחרר.

אחרי ששמתי לב ששוב הגבולות שלי במדיה מתחילים להיות לא ברורים ואני נחשף לכל מיני חלקי תאווה החלטתי לעשות קצת מניעה מכל המקומות שם שיכולים להוביל לשם.
בערך כבר יומיים שאני "מתנזר" מזה אבל מסתבר שלתאווה לא חסרות דרכים.

היום התחיל במקרה קצת מעצבן שאחרי שבבית תקופה ארוכה שיכנעו אותי שיפה לי לקנות סוג מסויים של נעליים (אעפ שאני לא התלהבתי במיוחד בהתחלה) קניתי היום לכבוד החג והשבת וכו, בחרתי דגם שנראה לי טוב ולמעשה היה הכי יקר שם והוצאתי עליו את כל המתנה שקיבלתי מהעבודה לחג ++.
הגעתי לבית וכשהראיתי להם אותם הם הורידו אותי לגמרי, גרמו לי להרגיש שעשיתי עם זה ממש טעות ואלו בכלל נעליים של חורף אז אולי במקרה הטוב נשמור אותם לחורף ובנתיים נקנה עוד זוג.
זה הוריד לי את המצב רוח וגם הכעיס כי ככה זה הסוג הזה אז למה הם ציפו? למה הם שיכנעו אותי כל כך ועכשיו מורידים? כל מה שניסיתי להסביר לא הוציא מהם פירגון ויצאתי עם טעם רע בבחירה שלי.
זה בילבל והכעיס ובנתיים נתקעתי במצב שאני לא יודע אם להחליף אותם או לא ואם לקנות עוד זוג וחבל..
מתפלל להשתחרר מהתלות שם ולקחת בנחת בסוף החלטה שפויה.

למרות שנמנעתי ממדיה כפי שאמרתי קודם לתאווה לא חסרות דרכים..
נקלעתי למצב היום שהלכתי עם אבא שלי להצביע ונתקענו בשביל חד סיטרי כזה עד למבנה הקלפי ברגל כשלפנינו הלכה בחורה שלא אפרט מידי כי כאן זה לא המקום אבל התאווה הייתה מוחצנת שם בצורה מפורשת מאוד מאוד עבורי.
התחלתי בלב ובראש לעשות פעולות ותפילות תוך כדי שאנחנו ממשיכים תקועים בשביל אחריה.
הראש כבר התחיל לנתח מהר את המצב ולהסביר שהינה לפי ההגדרות זה לא נקרא שימוש, אתה תקוע אחריה ללא אפשרות, ללא בחירה ורצון, חסר שליטה ואפילו עושה פעולות ככה שאתה יכול פשוט להסתכל וזה לא נחשב לך בכלל.
היו רגעים שניסיתי להסיר מבט אבל הראש שיכנע ולצערי נתתי שם כמה מבטים, כמה לגימות קצרוץ, לתוך משהו שבאותו רגע לא הדליק אלרגיה אבל היה ביטוי תאווה מאוד מפורש כאילו אני צופה בסצנה מפורשת מתוך פורנ'.
עד שהגענו למבנה ונצמדתי ועקפתי מימין ככה שהדבר הזה יפסיק לעמוד לי מול העיניים.

למרות שהרגיש לי שם כאילו אני מנסה לרמות את עצמי, אני חושב שאולי למרות המניפולציות המתוחכמות של הראש שלי בסוף אולי כן הייתי חסר שליטה שם באיזהשהו מקום..

את המשך היום העברתי במלא שיחות עם חברים וגם שיתופים על הנושא כי היה לי יום חופש ויכלתי לעשות את זה תוך כדי נקיונות אז הוצאתי מלא שיחות מעבר למצב הנורמלי אצלי.

פתאום עדיין בסוף היום ובתפילה אני קולט שהמראה הזה שהיה שם מנסה למשוך אותי חזרה אליו, יחד עם עוד אחת שראיתי מהחלון ויש תחושה שהאובססיה התעוררה, למרות שבאותו רגע זה לא היה נראה מגרה ומדליק אבל פתאום נפער איזה בור שאני רוצה למלא בעוד צריכה של מראות כאלו, מפורטים ובוטים כיאלו איבדי עניין לרגע מהחיים השלווים והנורמלים ואני רוצה לקחת משם עוד עניין.

מתפלל שאלוקים ישחרר אותי מזה, יעזור לי למצוא מילוי בדרך בריאה ולא דרך מראות של תאווה, שיעזור לי שלא אחפיץ נשים וחלקי גוף שלהם, ולמרות שלא ראיתי את הפניפ שלה בכלל יעזןר לי להבין שהייתה שם בת אדם ואני מתפלל בשבילה לכל טוב בחיים.

גידי מכור לתאווה בתהליך החלמה.

רוצה לשתף קצת את הבילבול והקושי שחוויתי ביומיים+האחרונים בתהליך ההחלמה שלי.

א.ת נמנעתי ממדיה מיותרת כמעט לגמרי כבר 6 ימים כולל החג. בניסיון לשפר את ההחלמה ולהתרחק מסיכונים רק להיום.
נקי מחיפוש תאווה 23 ימים.
271 ימים שלא צרכתי ופעלתי על תאווה.
324 ימים ולפי לוח שנה עברי שנה פחות חודש של נקיות משז"ל- לא מובן מאליו בכלל
שנה ו9+ חודשים ללא פורנ' מפורש.
ממש אסיר תודה לאלוקים שהביא אותי למצב הזה שלא יכלתי לדמיין בעבר, לא היה ועדיין לא בכוחי ומזכה אותי לשבור שיא בכל רגע.

לאחרונה אני מרגיש שתהליך ההחלמה שלי עובד בערך ב2 מובנים שונים.
מצד אחד אני מתקדם לא בכוחי להישגים מרשימים עליהם לא חלמתי מבחינת שז"ל - מה שהיה עד לפני השאיפה העיקרית ויש לומר אפילו היחידה לנקיות (אולי יחד עם נקיות מפורנ' שב"ה גם מתקדמת מעבר למצופה אפילו הרבה יותר א.ת).
מצד שני אני שם לב שאני עוד בתחילת הדרך במובן מסויים וממש צועד את צעדיי הראשונים במסלול הנקיות מחיפושי תאווה- מה שהפך היום בעצת הספונסר להגדרה והשאיפה העיקרית בתהליך ההחלמה "נקיות גמורה מפעולות על תאווה" ועדיין מנסה להתייצב שם וללמוד ללכת יציב.

זה דיי שם אותי במקום ונותן תחושה שיש עוד על מה לעבוד ולהתקדם, תמיד יהיה.

כפי שהתחלתי כבר לתאר בפוסט הקודם עשיתי לעצמי קצת "התנזרות" ממדיה מיותרת מתוך רצון להימנע מסיכונים וגבולות לא ברורים, יחד עם זה התחילו להגיע מקרים ומחשבות על תאווה מכיוונים לא צפויים.

בעיקר אני רוצה לשתף על השבת והחג שעברתי ואת ההרגשה שם.
קרי לילה הוא דבר שאני ממשיך לסבול ממנו על בסיס קבוע(לרוב זה ממש כואב כשזה קורה לי, וכמובן מלכלך) ומזכיר לי שעדיין הדבר קיים.
המחשבות על תאווה מתחילות לרוץ לי בראש.
זיכרונות רחוקים מקטעי פורנ' שצרכתי בעבר מנסים לשחזר את עצמם ולרוץ בראש ואלוקים יודע מאיפה הם חוזרים אליי חזרה, הייתי בטוח שהם כבר התאדו לגמרי!
מן פנטזיות ומחשבות על כל מיני סוגי מין ואפילו על איך הולכים להיראות חיי המין שלי כשאהיה נשוי ומה אעשה שם.

זה תוקף בעיקר ברגעים שאני במיטה ומנסה להירדם, או אולי לפרק זמן קצר כשאני בשירותים והראש ריק ממחשבות.

העניין שמתחיל להציק ואפילו להפחיד שאותם מחשבות תופסות עוד ועוד נפח, פתאום אני לא נגעל מהדברים שראיתי בפורנ' בעבר וזה עולה כזיכרון מתוק ונחמד במקום התנהגות חולנית שהייתה נתפסת אצלי בעבר.
פתאום אני מדמיין מה שאוכל לעשות עם אישתי לעתיד והגבולות בין פעולות חולות של תאווה לחיים נכונים נעלמים.
זה הופך ללגיטימי אצלי בראש, פתאום זה משהו שאני רוצה (!) פתאום אני לא מרגיש נרתע או נגעל מזה ואולי אפילו מייחל לזה באיזהשהו מקום!

מה קרה לי? לאן נעלמה ההחלטה השפויה לרצות להפסיק להתאוות, לחיים ללא תאווה?!? למה פתאום אני לא מבין את החולניות הצער והנזק שבדבר?

האמת שזה גם הפחיד אותי, גרם לי להרגיש שההחלמה שלי לא במצב טוב.
גם אם אני כרגע במניעה וניקיון (שוב לא מכוחי) אם אני רוצה את זה אז מה מונע ממני? אני עם אינטרנט פתוח תקופה ארוכה, בחורות ברחוב ברגע ובקלות מדליקות אותי במראה (ולא חסרות), אם זה נראה לי לגיטימי ונחמד אז ברגע קל אני יכול למצוא את עצמי במדרון והתרסקות.
גל של שימושים והתנהגות אובססיבית עולים כנבואת זעם בדמיון..
הגעתי למצב שלא ידעתי אם אני רוצה להפסיק אז אמרתי לעצמי שאני לפחות רוצה לרצות..

א.ת במוצאי החג הרמתי טלפון לספונסר שבעוד א.ת היה זמין, קצת דיברנו על זה וקראנו בספרות הניח לי קצת את הדעת.

עכשיו אני מבין שזה עוד גל של אובססיה שכמו תמיד עשוי להגיע ולהפתיע בצורות שונות..

הספונסר הסביר שזה בסדר, "זה המצב הנורמלי וברירת המחדל של סקסוהוליסט" כך הורגלתי, כך הראש שלי התרגל לעבוד ולהתמודד עם החיים ואם אני במצב שאני לא רוצה את התאווה זה נטו מתנה שאלוקים נותן לי.
מעריך אפילו יותר את הנקיות שלי היום שלא מובנת מאליה, א.ת שהזיכרונות מהפורנ' הם רחוקים ולמרות שקיימים א.ת שהם לא מוזנים יותר ולא הזנתי אותם בתקופה האחרונה..
מתפלל לקבל את זה ובשלווה.
מקווה לעשות פעולות שיחזקו יותר את הקשר שלי עם אלוקים, קצת יותר משמעות לחיים (אולי מדיטציות וצעדי 11-12 ששמעתי לא מזמן המלצות עליהם בפורמטים סויימים) - כממו שהספונסר אמר שיכול להיות שזה גם דבר שקצת חסר ואלו איתותים מאלוקים שאני צריך לחזק ולמלא.

מתפלל לעשות את רצונו ולקבל את המציאות שהוא נותן בשלווה ואהבה ואת השאר למסור.
מועדים לשמחה.

תודה על הכנות!!

לומד ממך המון!

משתף שהיום שוב אחרי תקופה של בערך שבוע וחצי של מניעה איבדתי שליטה על מדיה והגעתי למקומות שמסוכנים ולא בריאים עבורי.

התפנה לי זמן לא מתוכנן ביום שבו הייתי אמור לסיים לעבוד ולצאת לבלות עם המשפחה אבל הם קצת התעצלו לזוז אז נשארתי תקוע משועמם מול המחשב.

הרמתי טלפונים אבל תוך כדי קרץ לי אתר שהיה פתוח אצלי עם רשימת סרטים ש"חובה לראות".

התפתיתי לעבור עליהם ולראות אם יש משהו שמעניין אותי וכך נחשפתי בצורה מרומזת או עקיפה אבל בהחלט מספיק בוטה של ביטויים וסצנות שמכילות תאווה.

במקום לצאת ישר פשוט החלטתי להתעלם ולהמשיך לראות מה יש להציע בסירטי הילדים או המבוגרים ודיי איבדתי הגבלת זמן ותוכן..

א.ת שלא הגעתי למצב שאני מחפש או צורך במכוון תאווה (לרוב הסטתי מבט או ניסיתי שלא להתמקד) עדיין זה לא מצב טוב עבורי ואני רוצה לשים לזה לב  ולחשוף לאור ואני מאפס את הסוג החדש והנסיוני של הספירה שלי של "מפוקחות במדיה" בתקווה לא הגיע ולהפחית איבודי שליטה כאלה בע"ה.

א.ת שהמשך הערב היה טוב עזבתי את המדיה הלכתי להתפלל וללמוד ויצאתי קצת לטייל עם המשפחה שזכיתי לשמח קצת היום.

מתפלל לא לחפש מילוי לשיעמום או לעניין בחיים דרך תאווה או תכנים כאלו ריקים מתוכן ומסוכנים ממקום לא בריא.
מתפלל לבריאות הצלחה שלווה וכל טוב בחיים לאותן שחקניות שמנוצלות לביטויי תאווה והחפצה הומוריסטים או רציניים ולזכור שגם הן בנות אדם אחרי הכל.

שלום גידי.
קראתי הבוקר את הפוסטים שלך לראשונה.
לא קראתי כמובן הכל מהתחלה, אבל התחלתי בערך לפני 3 חודשים עד היום.

דבר ראשון, ההתמודדות שלך והספירה על חיפוש תאווה באמת מרשימה. כל הכבוד שאתה שם וולא מרפה.
במלחמה אומרים שתמיד עדיף שהלחימה תהיה בשטח האוייב, כך אם ניצחת - כבשת שטח חדש, וגם אם הפסדת, לא איבדת שטח משלך.
ככה אני חושב על מה שאתה עושה: להילחם תמיד נצטרך. זה מהות החיים שלנו (ושל כל האנשים). אבל במקום להמשיך את העיסוק בהתמודדות בנושא אחד, אתה כבר מתקדם לרמה גבוהה יותר, וכך מבלי משים המאבק עובר לשטח חדש של האוייב, שגם אם מפסידים במלחמה לא מפסידים שטח.
מקווה שהייתי ברור.
בכל אופן אני מציע שתזכור תוך כדי מלחמה שאתה בשטח האוייב ותשמח שאתה שם.
ברוך השם אתה נלחם אפילו על החיפוש, על עוררות התאווה. אתה מנסה לשלוט על הרגשות היותר קשות.
כל יום שהצלחת אפילו בזה -- אין כמוך בעולם !! נכשלת - אין מה להיות עצוב. אנחנו בשטח האוייב, לא הפסדנו משהו מהותי, ועדיין יש לנו הזדמנות להמשיך להילחם ולנצח גם בדבר רגיש זה.
חשוב מאוד להילחם, והשמחה לדעתי לא אמורה להפריע למלחמה אלא להיפך.

שמחתי לקרוא שמצאת עבודה. מאחל לך להצליח בה.

לגבי הפגישות, אני לא מצליח להבין את ההוראה של הספונסר לספר את זה בפגישות. נראה לי טעות טקטית.
האם קרה לך כבר שסיפרת למישהי והיא אחר כך הסכימה להיפגש פגישה נוספת אחרי הסיפור?
אני גם לא מאמין שהאחרונה שסיפרת עליה לא עזבה באמת בגלל זה (או לפחות - גם בגלל זה). בטח שהיא אמרה לך משהו אחר. וכי, אם היית נפגש עם מישהי שיש לה כּיעור בַּפָּנים - היית אומר לה שזו הסיבה שאתה נפרד?

לדעתי הלכתית זה מהדברים שלא חייבים לספר עליהם מיוזמתך (כי אתה בהחלמה), ורק אם היא שואלת אז לענות.
אני חושב שבנות דתיות לא מבינות במשיכה של בנים, ובטח לא בכשלונות שלהם, כך שהסיפור הזה יישמע להם מאוד מפחיד.
הם בטוח יתייעצו על זה עם הורים או חברים ולא יקחו החלטה לבד. ובקיצור - ממש לא חכם.
אני חושב שכל בחור מתמודד עם תאוות נשים במידה זו או אחרת, ואף אחד לא מספר על ההתמודדות הזו בפגישות, ואם הוא יספר התוצאה יכולה היתה להיות דומה.
מאחל המון בהצלחה ושתימצא את זיווגך הראוי

תודה רבה חבר יקר!!
מבין את הכוונה שלך וגם דיי מסכים איתה למרות שבדרך כלל אני מנסה פחות להתייחס לזה כאל מלחמה כי לשלוט על התאווה זה לא בכוחי אבל זה נכון והמשימה שלי זה להתחבר ולעשות את רצון ה' ודרך זה הוא יעזור לי לצאת מזה ולגמרי מסכים עם האמירות וגם עם זה שסך הכל צריך להיות שמח ולא להתעצב מכל נפילה.

לגבי הפגישות זה קצת מורכב להסביר אבל אנסה קצת.
הספונסר שלי וגם אני דוגלים בגישה של לחיות בכנות, לא להסתיר דברים במיוחד לא כאלה שממש יכולים לי לגרום לחיות בשקר עם האישה ולדעת שברגע שיתגלה היא בכלל לא תרצה אותי וזה גם סוג של מה שנקרא "מקח טעות", וכן "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך" - איך הייתי מרגיש אם השידוך שלי הייתה מסתירה ממני דבר בסדר גודל כזה?
אני חשבתי הרבה על הנושא וגם מצד עצמי לפני התוכנית היה ברור לי שזה משהו שאני הולך לספר למישהי שאני מתכנן להעביר איתה את המשך חיי, בדרך של כנות ופתחיות, כי בשבילי כנות זאת לא סתם מילה, זה עיקרון חשוב בחיים "מידת האמת" שלמדתי בתוכנית.
יש הרבה גישות גם בקרב הציבור החרדי לנסות להסתיר נושאים כאלו ואחרים אבל זאת לא נראית לי גישה בריאה ונכונה בכלל.
אם האישה אחרי שהכירה אותי, את היתרונות והחסרונות, לא מסוגלת בכלל להתמודד ולהכיל דבר כזה שהוא חלק בלתי נפרד ממני לצערי, אז נראה לי שזה סימן שהזוגיות הזאת לא תחזיק טוב.

כן כמובן יש הגבלות וצריך להפעיל שיקול דעת חכם, לדוגמא: לא אספר לה ישר בפגישות הראשונות לפני שהספיקה להכיר אותי כי זה באמת יגרום לה לפסול אותי על הסף בלי לתת סיכוי אלא אחכה (בעצת הספונסר) לרגע המתאים שבו נוצר כבר חיבור מסויים ויש לה את הבחירה לראות את החלק הטוב והפחות שבי ולדעת אם היא מוכנה לקבל את זה יחד עם החלקים הטובים באופי שלי.
כמובן גם שלא צריך לספר הכל, צריך לדעת איך ומה ומתי לספר..
אני לא אפנה עכשיו למראיין שלי או למנהל שלי במקום עבודה ואספר לו שאני מכור ומה שאני עושה- זה חסר תועלת ומטרה ויגרום לזה שיעיפו אותי ישר כי יחשבו שאני משוגע.
האחרונה הייתה היחידה שסיפרתי לה, נראה שהיא לא לקחה את זה קשה באותו רגע והצליחה להכיל כי לפי התגובה שלה בהתחלה היה נראה שהיא לא מבינה אפילו מה אני עושה מזה בכלל עניין ולקחו לי עוד קצת הסברים להסביר לה מה הכוונה במכור.
במובן מסויים נשים גם מכירות את הנושא מסרטים או סיפורים זה נושא שקיים אם בחברה החילונית או החרדית ולא עלינו גם בתקשורת מדיי פעם מתפרסמים מקרים חמורים ומזעזעים יותר, ומה שתיארתי לא היה נראה כל כך נורא בעיניה, יכול להיות שלא הייתה לי בעייה שם לחשוף הכל בצורה קצת מוגזמת כי גם ככה לא הייתי לגמרי בעיניין אז בדקתי עד כמה היא יכולה להכיל את זה..
כשאני גם מספר את זה מתוך מקום של החלמה, של הצגת העובדות חיוביות, שאני מתקדם בהחלמה ועובד על זה, זה יכול לתת גם זווית חיובית ואפילו הערכה.
אני מאמין שגם נשוי צריך לספר אבל צריך בזהירות לדעת מה ואיך "כנות, אבל לא בכל מחיר" ובשביל זה צריך להתייעץ עם ספונסר ולהפעיל שיקול דעת כי אחרת אני ממשיך לחיות בסוד, שקר ופחד מה שממשיך להזין ולפתח את המקום החולה הזה בחיים שלי שממש לא בריא לחיות איתו.

תודה בוגי על ההתייחסות והאמת שהתחלתי לקרוא גם ממה שפירסמת ובגלל שלא הספקתי עדיין לעבור על הכל ולא מצאתי זמן אז עדיין לא יצא לי להגיב אז תודה שדרך פה גם הפנת את תשומת ליבי לחלק מהדברים שחשבתי לכתוב. אוהבים ובהצלחה!

אני חושב שגם אנחנו הגברים צריכים לראות בהסתתרות הזאת,מאחורי הגב של האשה בשביל לאונן על נשים אחרות סוג של בגידה... אם לא "בגידה" אז לפחות "בבחינת בגידה"... 
אם אשתי היתה מפנטזת על גברים אחרים יותר יפים ממני ומשתמשת על המחשבה הזאת אני הייתי מרגיש מאוד נבגד,גם אם זה היה ממקום של מחלה. 

לא יודע מי כתב ומה... 
אני מגיב לך עכשיו ומתפרץ בלי רשות לשרשור של גידי... 
אני חושב שזה שקר שאני מספר לעצמי שאני לא בוגד באשתי כשאני משקר עליה מסתיר ממנה מפנטז על נשים אחרות, (ומכניס את המחלה הביתה באופן מודע או לא מודע..) אני מועל באמון שלה, 
מי קבע מה זה בגידה? 
אני לעצמי חושב שאוננות בצורה מתמשכת שקרים והסתרה הם בגידה,
נכון שלא תמיד חייבים לספר לה,וצריך להתייעץ לגבי מה הדבר הנכון לעשות,(ואכן הספונסר שלי בנתיים אמר לי לא לספר עדיין ) 
אבל לפחות לעצמי אני צריך להפסיק לשקר ולהבין את חומרת הדברים.

קראתי מאיזה פסיכולג שזה משתנה מאישה לאישה,
יש נשים שחוות את זה כבגידה,
ויש נשים שזה לא מפריע להם,
כל עוד זה לא חוצה את קו המסך,
דווקא אשתי שסיפרתי לה הרגישה בגידה,
אבל האמת היא יותר מדוייק שהיא הרגישה שהיא לא בסדר לא מספקת וכו',
וזה באמת תחושה לא טובה ולא נכונה,
לצערי אז הראש החולה שלי, לא אמר לה לא על התחושה הזאתי,
וזה היה טעות,
אתמול אמרתי לה,
שאפילו שאני מבואס מאוד אני שמח שאני לא נופל לפורנו,
וראיתי אצלה כזה כרעכץ,
שאלתי אותה מה קרה,
והיא אמרה לי מה זה סימן שאני לא טובה מספיק,
 כך היא הרגישה, על עצם הרצון,
ולכן אני כן משתף אותה באופן כללי,
ולעניננו,
אשתי יותר מרגישה אשמה מאשר בגידה.

אתה אולי מדבר תיאולוגית, 
אני מדבר על רגשות פשוטים, 
אם אשתי היתה מתחבאת מאחורי מסכים של הסתרה ושקרים הראש שלה מלא פנטזיות על אחרים,אני הייתי מרגיש נבגד כי היא מועלת באמון שלי ומסתירה ממני דבר כה מהותי,
העובדה שזה מחלה (אם זה נכון....???) פוטרת אותנו אולי מעונש,אבל לא מאחריות, המעשים הם אותם מעשים! 
אני לא יכול לקבוע לאחרים מה להרגיש ובוודאי לא לשבת כאן עם עוד גברים ולדון "תיאולוגית" לגבי רגשות הנשים שלנו...
אני חושב שהמדד הוא אם אני הייתי מרגיש נבגד לו עשו חי את זה כנראה שאני עושה את אותו דבר לאחרים. 
אין כאן נדון תיאולוגי מצידי בכלל,ומותר לך להרגיש אחרת. 

סליחה גידי על ההתתפרצות לשרשור...