חחח אוהבים מאוד! תודה רבה חבר יקר!

תודה רבה על השיתוף
חווה בדיוק אותן התחושות והמצבים.
כל הכבוד על זה שאתה ממשיך בג
דרך להחלמה.

קראתי הכל ובהנאה !! לא חושב שזו חפירה בכלל!!

מאודדדד מזדהה עם הענין הזה של סצינה שנשארת תקועה בראש וחייבים לראות אותה ...

לפני כמה ימים אישתי פתחה את הנט ספארק ואמרה לי לחפש איזשהו סרט מסויים לילדים..
כמובן שחיפוש כזה של סרט (לא חשוב בכלל איזה) מוביל לכל מיני אתרים לא רשמיים כאלה שנותנים לינקים להורדה וצפייה ישירה וכו' ושמה יש פרסומות רחמנא ליצלן...

ראיתי המון פרסומות של דברים קשים ביותר אבל דבר אחד צד את עיניי יותר מכל.. 
היה לי קשה מאוד לוותר וזה נכנס לי לראש ולא יצא ואכן בהזדמנות הראשונה שהייתה לי חזרתי לאתרים האלה לחפש שוב את הפרסומת הזאת שראיתי לפני כן..

לא מצאתי אותה ספציפית בסופו של דבר אבל כן מצאתי הרבה דברים אחרים ומשם הדרך הייתה קצרה לצפייה בפורנו מלא.. מעידה נפילתית כמו שקראת לה....

כיוון שהמעידות האלה ליוו אותי בכל תהליך ההחלמה ולא באמת הצלחתי להימנע גם מהם בספירה לא איפסתי על זה.. כי באמת ההגדרת נקיות שאני נצמד אליה זה הגדרת הנקיות של SA, אבל אין ספק שאני לא נקרא מפוכח..
בייחוד לא אחרי יום שלם של צפייה בתכנים אירוטיים הגעה לקישוי ורצון עז לאונן..

מאוד מזדהה עם עניין הסבתא אצלי זה דומה רק עם אבא שלי שנשאר לבד בביתו (הוא גרוש) ולא היה לו איפה לעשות את הסדר אפילו..
אני כן הזמנתי אותו אבל הוא לא הסכים לבוא..


מתפלל לאלוקים לשפיות.. ליכולת ולרצון לוותר על התאווה רק להיום. לעבור את התקופה הקשה בלתי נסבלת הזאת. לחשוב רק להיום. רק להיום.

תודה רבה חברים על התגובות התמיכה ותחושת השייכות, אוהבים!

שלום ושבוע טוב ומבורך חברים יקרים!

חוזר לשתף את הסיפור (לא הכי פשוט) שעברתי בשבוע שעבר,
מראש מתנצל על האורך אבל אני יודע שאין לי מקום מתאים ונוח יותר לשתף את הסיפור שלי באורך מלא וכמובן כך גם לתעד את המסע שלי.

אז נתחיל מזה שהחג עבר בצורה מאוד נחמדה עם המשפחה שלי, אמנם לא יצאנו לשום מקום ורק בבית, אבל היינו יחד בצורה מגבשת ומחברת.
לאחרונה גם חזרתי לחזק את פעולות התוכנית והמצב היה טוב.

אבא שלי החליט להביא את סבתא שלי לבית לחג שני, הוא דאג למצב הנפשי שלה.
סבתא שלי לאחרונה במצב נפשי לא כל כך טוב שבא לידי ביטוי גם כשהיא הייתה אצלנו.
היא סבתא שאנחנו מאוד אוהבים אותה ומעריצים אותה. לאחרונה סובלת מבעיות בזיכרון ככה כשגיעה אלינו פתאום התחילה להתלונן מה היא עושה פה? מה הביא אותה? איך עכשיו היא תקוע פה? לא עברה שעה מאז היא הגיעה אלינו וכבר שואלת ומבקשת מאבא שלי שיחזיר אותה לבית(לא מתוך זה שהיא לא רצתה להגיע אלא מתוך זה שאין לה זיכרון ותחושת זמן כמה זמן היא אצלנו, כשהיא לבד בבית היא שואלת להיפך מי לוקח אותה..), כל יום היא קמה במצב אחר יום אחד מתחילה לבכות שהיא לא מבינה מה קורה איתה, לרגע מדברת איתי ולרגע בכלל לא זוכרת איך קוראים לי, לא זוכרת איזה יום היום (למרות שמסבירים לה כל דקה היא שוב שוכחת וחוזרת על השאלה), בחג השני עשינו סעודה ושרנו את שירי החג בתוספת כל המנהגים וכמיטב המסורת של המשפחה, עשינו מימונה חגיגה ושירים, היא נראת מאוד שמחה והשתתפה בשירים, ויום למחרת כשאבא שלי החזיר אותה לבית היא בכלל לא הבינה למה לוקחים אותה.

למה אני מספר את זה בכלל? טוב, קודם זה המקום שלי לשפוך את הלב ולשתף אבל חוץ מזה כנראה שזה גם השפיע עליי ריגשית או לפחות היה חזק בתת מודע.

אז יום חמישי, יום לאחר החג הייתה סיטואציה שבה חזרנו לסוג שיגרה בה אני דיי בודד בבית (עם אחי) ותקפה אותי תחושת ריקנות מאוד חזקה לאורך כל היום, ניסיתי להתמלא, לשתף לקרוא ספרות ואפילו דיברתי עם הספונסר שלא היה לו הרבה לחדש, אבל זה לא ממש עזר.
בבוקר חיפשתי באינטרנט הסבר לאיזה תרגיל וקפצו לי הצעות לסירטונים עם תאווה בהם אחד מהם מאוד קרץ לי, לא נכנסתי אליהם, הייתה אובססיה לחפש שוב אבל שיתפתי עם חברים הוצאתי החוצה וויתרתי.
בסוף היום עשיתי קצת כושר הייתי קצת עם האחים ושוטטתי קצת במדיה(סתם דברים ללא תאווה) ויצא שהלכתי לישון בשעה מאוד מאוחרת.

למחרת, יום שישי קמתי עייף ומבולבל, התפללתי בבוקר תפילה טובה מכל הלב(מוזר שכשאני מתפלל ממש חזק עם כוונה וכמעט בכי זה כנראה מין מדד למצב הרוחני שלי ומעיד שדווקא הולך להיות לי יום לא טוב רוחנית למרות שאני לא מודע), נכנסתי בסוג של קריז לאותו חיפוש שחיפשתי בו את התרגיל יום קודם, ישר מצאתי את אותה תוצאה שאז קרצה לי ולא נכנסתי אליה, לא התאפקתי ונכנסתי. 
זה היה סירטון שמכיל בתוכו תאווה- אישה לבושה בצורה חלקית מאוד חשופה, מישום מה בחסד ה' זה ממש לא הדליק אותי, לא גירה אותי ולא היה כנראה לטעמי אז יצאתי מזה.
הבנתי שמצבי לא טוב ופרשתי לנוח.
אז התחילו משום מקום לתקוף אותי ים של אובססיות, מחשבה אחר מחשבה אחת עוברת או שאני מעביר בכוח והשנייה נכנסת.
נחתי בערך חצי שעה, קמתי והאובססיות לא נעלמו, הבנתי שהיום אני במצב מסוכן ונזכרתי בעיצות שקיבלתי מחבר ותיק וגם מהספונסר. הבנתי שהיום אני במצב מסוכן והגדררתי את עצמי במצב "כוננות אדום" הפעלתי את הסירנות והחלטתי שהיום אני מכבה את האינטרנט במכשיר ולא פותח אותו עד שבת ויהי מה!
לאחר מכן התקשרתי לחבר ובקשתי לפתוח מעגל איתו כל חצי שעה למשך כל היום, לשימחתי הוא הסכים.
אז פתחתי מלא מעגלים, מלא שיחות טלפון אבל האובססיה ממש לא הרפתה, בין מעגל למעגל תקפו אותי מחשבות איך להשתמש וזיכרונות מאיך הייתי עושה זאת בעבר, המשכתי עם מעגלים וטלפונים, הלכתי לעזור לאבי כשבין עזרה לעזרה האובססיות ממשיכות לתקוף. קראתי ספרות רוחנית שדיי מילאה אותי ונתנה לי רעיונות (קראתי גם ספרות של התוכנית אבל גם ספרות רוחנית דתית שחיזקה אצלי את הרעיון של צעד 2 שאומר שצריך לבטוח לגמרי רק בה' וככל שהביטחון יהיה בו ויותר כך הוא יושיע אותנו יותר) אבל גם תוך כדי קריאה המחשבות חוזרות והאובססיות עולות בכל הכוח. כך המשכתי להילחם או לא להילחם, לפתוח מעגלים, לעשות צעדים ולהשתמש פחות או יותר בכל הכלים שאני מכיר וזה לא הירפה.
באחד המעגלים האחרונים לפני שבת הלכתי לעשות כושר(התייעצתי על זה עם חבר), התחלתי את הפעילות (משהו כמו שעה ומחצי כושר) שם היה גם בן משפחה שצפה בסרט מציור ואיכשהו הסיטואציה לגמרי השכיחה לי את האובססיות אסירות תודה לה'!! לאחר מכן עד שבת המשכתי עם טלפונים ושיתפתי מלא חברים בסיטואציה כי הרגשתי צורך בכך, וזהו, אסירות תודה שבת עברה בצורה יחסית רגועה(איכשהו בגלל הריחוק ממדיה שבתות אצלי הם פחות מקור חזק לפורענות).

זהו, ככה עברתי את יום שישי הסוער, ממש לא מובן מאליו. לא חושב שבשום סיטואציה אחרת בה לא הייתי בתוכנית הייתי מצליח לשרוד את זה. זה לא היה בכוחי ולא הצלחתי מכוחי הכל מכוח ה' והחברים שעזרו לי להתכוון למקום הנכון.

שמחתי לשתף את הסיפור גם פה, אוהב אתכם וצריך אתכם.
שבוע טוב תודה רבה ואוהבים!

שלום חברים.
משתף שאני לא במצב טוב.
הריקנות והאובססיות לא עוזבות מסתבר.
היום אני לא מפוכח לכל הדיעות.
מעדתי והפעם כבר נכנסתי לחיפושים של תאווה שבעבר הייתי משתמש בהם, זה הגיע אחרי יום של אובססיות ושיתופים אבל לא הצלחתי לעצור את הקריז. נכנסתי "רק לחפש" תאווה כשהראש השקרן מכר לי שלא אצפה בזה, בהמשך נכנסתי ויצאתי תוך כדי חיפושים לכמה סירטונים עם פורנ' לא מפורשת(אבל מה זה משנה בכלל? זה פורנ' ויש לזה אותה השפעה!), הדופק עלה בקצב מטורף הראש התחיל להסתחרר, יצאתי מזה.
שלחתי הודעה לספונסר והראש כבר סיפר שאם כבר אז כבר וכבר סיפרתי שמעדתי והתגובה תהיה אותה תגובה אז שוב התחלתי חיפושים של תאווה לא מפורשת אבל הפעם כבר נכנסתי לאתרים מפורשים של תאווה, בנס ובחסד אלוקים ה' חילץ אותי משם ברגע האחרון כשאחי קרא לי לבוא לתפילה שמנסים לארגן מניין ואני האחרון (קצת שפל להשלים מניין במצב רוחני כזה אבל מה לעשות.. עדיף מליפול או להמשיך בתאווה..).
הפעם עשיתי טעות, היום התחיל באובססיות קטנות לכן לא חשבתי שזה יהיה כמו פעם קודמת ופחות נכנסתי ל"כוננות" והמשכתי לשוטט באינטרנט וכנראה זה מה שגרם..
אז לפחות עכשיו אני פותח מעגל ומקווה עד סוף היום לא להיות כלל באינטרנט(ישר אחרי שאני מסיים לכתוב פה אנתק אותו), מעדכן חברים בטלפון ומתפלל שאלוקים יציל אותי.
התפללתי במהלך היום וגם עכשיו אני ממשיך: אלוקים אני ממש רוצה לוותר על זה, רוצה לעשותאת רצונך! אבל אני מתאווה בטירוף ולא מסוגל על זה, מאמין שאתה יכול להוציא אותי מזה ומתפלל שתשחרר אותי, רצונך יעשה אמן!

אוהבים.

ממשיך לשתף:
עברתי את הלילה בהצלחה לאחר שניתקתי את האינטנט ופתחתי מעגל- לא מובן מאליו בכלל.
סבלתי במשך הלילה מכאבי בטן עזים והקאות שלא הניחו לי לישון, הראש מספר שאלוקים מחזיר לי על הפעולה או לפחות מנסה לטהר אותי דרך ייסורים.

בעצת הספונסר איתו דיברתי אתמול אני פותח ספירה משנית חדשה על פעולות על תאווה ולכן היום אני נקי 0 ימים מפעולות על תאווה.

מתפלל לעבור את היום הזה בשלום במפוקחות ובנקיות, אוהבים.

193 יום ללא אוננות
0 ימים ללא פעולה על תאווה

אני לא מרגיש נקי ומפוקח,
החלטתי היום לעדכן את הספירה אחרי תקופה ארוכה שלא הרגשתי ראוי ופתאום אני רואה את המדלייה של חצי שנה וזה מאוד מעודד למרות הכל ונותן קצת הרגשה טובה של איזשהו הישיג.
צברתי יום אחד נקי מפעולות על תאווה וכבר היום פעלתי מתוך דחף וחיפשתי באפליקציה שלא מכילה תאווה תאווה ומצאתי משהו וזה הדליק אותי וגם נגעתי בעצמי.

האובססיות והמחשבות והרצונות ממש לא נרגעות, אני מרגיש שאני נסחף לתוך מערבולת, לוקח צעד אחורה אבל ממשיך להיסתכל למרכז שלה(לחשוב ולתכנן את השימוש) ולהישאב פנימה.

מנסה ליישם את כל הכלים שרכשתי אבל שום דבר לא מצליח לגמרי.

היום אפילו עברתי עם חבר על כל 12 הצעדים וניסיון ליישם אותם היום, זה הרגיע לי אובססיות שתקפו אותי מאוד חזק לפרק זמן של כשעתיים אבל שוב נראה שזה חוזר.

כבר לא יודע מה לעשות, לא רואה את עצמי מצליח לצאת מזה, הדימיון של השימוש לא מפסיק לרוץ לראש בוריאציות שונות.

אז אני משתמש בעוד כלי ומשתף את זה פה, מתפלל שאלוקים יעזור לי.
בתוכי אננ מאוד רוצה לוותר אבל המלחמה קשה ולא נגמרת.

מתפלל שרצונו יעשה.

היי גידי
רוצה לשתף שאני חווה בדיוק אותו דבר.
האובססיה לא מרפה.
אני לא צריך גירוי חיצוני, יש לי מספיק בראש.
מלא פנטזיות וזכרונות על שימושים.
שמעתי מסר מחבר, שכדי להצליח להסיר את האובססיה צריך משהו מעבר לפעולות התוכנית.
מדברים על חיבור רוחני לכח עליון שיחליף את החוסרים שיש לנו המכורים.
אשמח להתכתב ולנסות להבין יחד מהו החיבור הרוחני הזה שיכול להשקיט את האובססיה ואיך עושים זאת.
זקוק לזה מאד

מאוד מזדהה איתך גידי היקר.. מאוד .

זה ממש כאילו אני כותב..

מזדהה איתך בכל מילה ומילה.

מרגיש שאני לא מצליח לוותר.. שאין לי כוחות.. 
האובססיה למשחקי מחשב אירוטיים ששיחקתי בהם לפני כמה ימים לא עוזבת אותי.. אני מרגיד צורך עז להיכנס שוס לאתר הזה למשחק הזה ששיחקתי ולהתקדם בו הלאה מתוך יצר הסקרנות לראות מה קורה בהמשך...

יודע שזה יעשה לי לא טוב, בלשון המעטה..
ועדיין לא מצליח לוותר על זה...

בלילה לפני שהלכתי לישון נשברתי ונתתי הוראה לפלאקי לפתוח את האתר הזה של המשחקי סקס.. הזמן המתנה הוא 8 שעות, והתעוררתי בדיוק אחרי 8 שעות.. עם אובססיה אדירה לפתוח את האתר ולהיכנס עוד לפני שאמרתי מודה אני...

בינתיים אני דוחה את זה...
אני רוצה להתפלל קודם.. להתארגן.. לצאת לעבודה. לעלות לקבוצת הבוקר. לשתף את זה עם הקבוצה ועם עוד חבר שניים מתוך הבנה שזה הדבר היחידי שאני יכול לעשות.

אם זה יעזור ואני אצליח לוותר רק להיום - מה טוב.
אם לא - לפחות ניסיתי ועשיתי את מה שביכולתי.

אוהבים והמון בהצלחה! ואשמח לדבר איתך בפרטי גם או בטלפון ולחזק ולהתחזק.

194 ימים ללא אוננות
מספר שעות של מפוקחות.

תודה רבה חברים!, התגובות ממש מחזקות ומחממות, התחלתי כבר להרגיש שאני כותב לעצמי וזה היה קצת לא נעים (למרות שזה בסדר זה סך הכל המטרה של יומן לא?)

אני אשמח להתכתב/לדבר ואני מסכים לגבי החיבור הרוחני שצריך למצוא אותו אני מתקשה למצוא בימים האחרונים.

עכשיו אני קצת יותר רגוע מאובססיות(מאז אתמול בערב כמה שעות) ולא בטוח שזה ךא יתעורר שוב.

אתמול דיברתי קצת ושיחררתי עם חבר ותיק שעזר לי להבין שאולי האובססיות האלה יושבות על מועקה רגשית אחרת כשהתאווה מנסה לגרום לי להתרכז רק בה וכך לנסות לשכוח משאר הדברים.

אני מרגיש ריקנות בתקופה האחרונה, הספונסר שלי מדבר איתי על מילוי ותכלית כי כש"הבור ריק אין בו מים אבל נחשים ועקרבים יש בו", אני מסכים עם זה לגמרי וגם מנסה ללמוד תורה מוסר תוכנית תפילות, אבל משהו שם לא מצליח להתמלא מספיק.

אחד הדברים שחויתי לאחרונה שללא ספק גם השפיעו(לפחות על המעידות של השבוע) וארצה לשתף הוא עניין מציאת העבודה- לפני שהתחיל סיפור הקורונה עברתי ראיונות בכמה חברות כשבאחת מהם ממש התקדמתי, עברתי 4 ראיונות! הגעתי לשלב הסופי ועוד באותו יום היה תיכנון לחתום איתי על חוזה, לבסוף הם דחו ליום אחר בגלל שהכח אדם לא עבדו בגלל הנחיות הקורונה. ככה לכל תקופת הקורונה הם אמרו שכרגע לא מגייסים בגלל ההגבלות ומחכים לראות איך להתקדם(אפילו שלחו לי כמה פעמים קישור לשיחת וידאו עם כח אדם וברגע האחרון דחו שוב).
הייתה לי תקווה שסוף סוף מצאתי עבודה, שיהיו הקלות בהנחיות אני כבר אוכל להתקדם בחיים שלי..
ואז במוצ"ש כבדרך אגב שמתי לב למייל שנשלח מהם, קראתי אותו ושם היה כתוב משהו בסגנון " מאוד התרשמנו ממך .... אבל החלטנו בסוף להמשיך עם מועמד אחר", זה גרם לי ליאוש, החדיר חזק יותר את הריקנות, שוב אני חוזר לנקודת ההתחלה של סטודנט שסיים תואר לפני יותר משנה ועדיין לא מצא עבודה.
מה גם שלאורך הראיון הם מאוד התרשמו ממני אבל דבר אחד מאוד הפריע להם ושאלו מספר פעמים- אבל למה עד עכשיו לא מצאת עבודה? והייתי צריך לענות שהייתי בתהליכים עם חברות והיו ביטולים ברגע האחרון וכך זה נמשך.. ועכשיו אני חוזר לאותה סיטואציה.

אז זה וגם העובדה שהתחלתי קשר טלפוני במטרה להיפגש עם בחורה ומרגע שסיפור הקורונה התחיל זה נעצר ולא נפגשנו עד היום, ועכשיו המעידות החוסר המפוקחות יחד עם עצת הספונסר אומרים לחכות לנסות לצבור תקופה של מעל שבועיים של מפוקחות כדי לחדש את הקשר אבל בנתיים זה לא מצליח ואני נכנס למערבולת.

אז בעצם יכול להיות שהתאווה והאובססיות יושבות על הקשיים האלה ובמקום להתמודד איתם בדרך בונה אני מחפש לשכוח ולברוח להנאות ופנטזיות התאווה. 


מקווה היום לבנות לוז מטלות יחד עם אחי שיושב בבית בגלל שאין לו ישיבה, יחד להיות לו לעזר ולצאת מהריכוז העצמי ומתפלל למצוא את המילוי הרוחני באלוקים להאמין שהוא רוצה כל הזמן רק את ההכי טוב בשבילי, לצמוח לפעול ולעשות רצונו ולהשתחרר מהאובססיות.

אוהב אתכם ותודה על המקום לשתף.

אמן וכן לאמר, תודה רבה על התגובה אוהבים!

שבוע טוב, ממשיך לשתף:
יום אחד של מפוקחות מפעולות על תאווה
197 ימים של נקיות מאוננות ופורנ' מפורשת.

שבת עברה נחמד עם קצת רגיעה, מצאתי את עצמי מתפלל ושואל את אלוקים איך הגעתי למצב הזה? מה אני עושה לא נכון? ואיך יוצאים ממנו?

אני בצעד 12, ספונסר של חבר שמתקדם יפה בהחלמה אבל בעצמי מרגיש במקום לא טוב, הרבה מעידות ואובססיות, מנסה למלא את החסר ברוחניות בלימוד בשמיעת שיעורים ומסתבר שהאובססיות עדיין לא נרגעו לגמרי.

יום שישי התחיל טוב אחרי שצברתי 2-3ימים של נקיות מפעולות על תאווה, השקעתי בחיפוש אחר מילוי רוחני, בניתי במהלך השבוע מערכת שעות לפעילות חיובית של לימוד עשייה ובילוי עם אחי, דבר שעזר לי לצאת מהריכוז העצמי, חזרתי לחפש עבודה והאובססיה קצת נרגעה ונראה שהגל עבר.
אז התחלתי את יום שישי בשמיעת שיעורים ביוטיוב תוך כדי פעולות בבית וזה חיבר אותי מאוד.
נגמר השיעור קיבלתי שיחה ואז היוטיוב נשאר פתוח עם הצעה לסירטון מסקרן של פעלולים, נכנעתי וצפיתי בו ואז זה הגיע. אחרי שהסירטון נגמר ישר קפצו על המסך הצעות לסירטונים הבאים עם לקט תמונות מפתות של נשים בשלל תנוחות ולבוש.. לא הצלחתי להתאפק וצפיתי בהם כשהיו רגעים שהרגשתי בהם כאילו אני נמצא באמצע סירטון של "שימוש" ודי התגריתי. אז שוב איפסתי את ספירת המפוקחות מפעולות על תאווה.

כמו שכתבתי בהתחלה הרוח שלי קצת נפלה בשבת כשהרגשתי שאני כבר לא במעמד שהייתי עד עכשיו של חצי שנה מפוקחות עם "ניצחון הולך וגובר" עם ירידה באובססיה ומצב יציב, עכשיו אני בתוך סערה שנמשכת כבר כמה שבועות עם גלים עצומים של אובססיות חוסר יציבות ריגשית בהחלמה.

אז אחרי ששאלתי את אלוקים, חשבתי שצריך לחזור קצת יותר לפעולות בונות,לחיפוש עבודה ולימוד, למילוי הזמן וכנראה שהעובדה שאני תקוע בבית הרבה זמן ללא שום יציאות (מלבד תפילות בימים האחרונים בבית של השכן הצמוד) משפיעים עליי.

נזכרתי שאני צריך להתעודד. הרי אני אולי לא מפוקח אבל אני 197 יום ללא אוננות! ללא צפייה ביחד עם שימוש מלא! 197יום בהם לא נחשפתי לפורנוגרפיה! אז נכון שצפיתי בתכנים מיניים, פעלתי על תאווה, ראיתי דברים שהשפיעו עליי כמו שהפורנ' משפיעה, אבל, זה לא אותו זבל שהייתי צורך בעבר. למעשה מעל 306 ימים שלא צפיתי בכל הדברים המזעזעים שהייתי צורך לפני התוכנית ללא שליטה.
אז בהחלט יש לי על מה להיות אסיר תודה, מה להרגיש טוב עם עצמי וכן להעריך את ההתקדמות שלי מאז שהגעתי לתוכנית וגם בספירה האחרונה. אני היום במקום הרבה יותר טוב ממה שהייתי לפני למרות הכל.

אז זהו, מנסה להכניס קצת אור וחיובי לחיים, מתפלל להמשיך וללכת בדרך אלוקים למצוא את החיבור החזק אליו כדי שאוכל להתמלא בו ולא בתאווה בשלל צורותיה.

מאחל לכולנו שבוע טוב ונקי, חודש חדש מלא החלמה וחיבור לאלוקים, שנזכה לפתוח שוב דף חדש נקי ומפוקח יותר. שנמצא באלוקים את המילוי שיביא ל"סוף וקץ לכל צרותינו". אוהבים!

שוב מעדתי היום, מעידה/נפילה חזקה

לאחר שצברתי משהו כמו 5 ימים ללא פעולות על תאווה, פיתחתי התנהגות לא שפויה והיום פעלתי על תאווה

202 ימים ללא אוננות וללא פורנוגרפיה מפורשת
0 ימים ללא פעולות על תאווה

פיתחתי התנהגות לא שפויה בימים האחרונים לחפש תאווה מתוך סתם סקרנות שעמום או למתוח את הגבולות של עצמי לקצה.
נכנסתי מספר פעמים לחפש תוכן של תאווה מבלי לצרוך אותו, פשוט לעמוד מולו כשאני לא פותח את הסירטונים שעלו בתוצאות רק מסתכל. בשלב מסויים הייתי מבין כמה זה חסר שפיות, שאין לי באמת מה לחפש שם ויוצא.
הראש ניסה לספר לי סיפורים שזה ככה להביט לתאווה בעיניים ואולי מוציא ממני אובססיות ועוזר לי לראות את הדברים בצורה שפויה.
אבל האמת שיש גם ריגוש בחיפוש ושזה משחק על חבל דק במצב הכי מסוכן שבסוף מביא לנפילה.
אז הייתי מונע את עצמי ממדיה ליום או יותר ושוב חוזר מתוך שיגעון להתנהגות הזאת.

אני בבית בתקופה האחרונה, עוזרות לי מאוד פעולות נתינה הכנת אוכל, פעילות עם המשפחה וכו' אבל עדיין משהו חסר ולא מצליח להשתחרר מסוג של עצלנות שמונעת ממני לעשות משהו יותר בונה כמו להתחיל ללמוד נושא ולתרגל אותו ולבנות איזה פרוייקט- משהו שיתן לי עניין ומשיכה מעבר ולא אשאר בשיעמום.

אז היום היה שבריר שנייה שבו רציתי להרים טלפון ואז לרגע השתכנעתי ונכנסתי לחפש. איכשהו הגבול נפרץ והתחלתי גם לצפות בכל סירטוני התאווה, בהתחלה מאוד נדלקתי והתנהגתי בחוסר שפיות, נגעתי באיבר והייתי על סף נפילה ממש.
איכשהו אלוקים הכניס לי מידי פעם קצת שפיות תוך כדי, פתאום קלטתי שהצפייה+נגיעה בעצמי יוצרות אשליה מושלמת.
ברגע שאני מפסיק לגרות את עצמי(מפסיק לגעת ולגרום לגירוי פיזי) ורק צופה בסירטון פתאום מתגלה אליי החוסר שפיות בדבר שבו אני צופה, כמה זה ריק מתוכן וטיפשי.

ככה לסירוגין גיריתי את עצמי וצפיתי כשלבסוף הפסקתי לגרות את עצמי ורק להמשיך לחפש ולצפות. פתאום זה לא היה נראה מושך ולא גירה יותר, איכשהו בזכות אלוקים הצלחתי להביט לתאווה בעיניים ולהסתכל ממבט יותר שפוי.

הראש אמר שכבר מעדתי אז יאללה וקפצתי לחפש סירטון שהייתה לי אובססיה עליו הרבה מאוד זמן וזכור לי משימוש שהיה לי בו בעבר. הצלחתי לראות אותו בלי לגרות את עצמי תוך כדי שאני פשוט מביט וכמעט לא מתגרה, לא מבין מה חיפשתי שם וכל האשליה של השימוש החלומי מתנפץ לי מול העיניים.

עכשיו שוב נזכרתי והבנתי אפילו יותר כמה כל הדבר הזה משפיע עליי כמו סם, מכניס אותי להזיה לפנטזיות וכשהגירוי והאלרגיה פועלים יחד עם צפייה פתאום הראש מצליח להפוך משהו לא שפוי בכלל לפנטזיה חלומית.

כשהיה רגע בו ירד לי הגירוי פתאום הרגשתי כמה אני נשאב למצב "מקבל" שבו אני מחפש פשוט משהו חיצוני שיספק לי את הגירוי- מישהי ש"תאהב" אותי ותעשה לי טוב.

לכן אני מתפלל למצוא באלוקים את המילוי הטוב דרך פעולות נתינה, לא להיות לא לרצות ולא לנסות להיות בצד המקבל אלא לנסות להתמלא דרך פעולות בונות של נתינה ועשייה.
להתייצב, לעלות על דרך ולהמשיך לעבוד ולמצוא את אלוקים שאני כל הזמן מחפש ושלמעשה נמצא ממש סביבי בכל רגע.
מתפלל שנמשיך לראות את הטוב והחיובי, להתעודד ולהמשיך לעשות דברים חיוביים רצונו יעשה!

"יומני היקר שלום"

4 ימים ללא פעולות על תאווה
206 ימים ללא אוננות או פורנוגרפיה מפורשת

אמנם כן נחשפתי אתמול, לא במכוון, לסוג מראה של תאווה ואפילו קצת סקרתי אותה אבל אסירות תודה שזה לא הגיע לרמה בה ממש פעלתי על תאווה או חיפשתי במכוון.

עושה לי טוב לשתף פה, מרגיש לי פעולה מאוד חיובית שמחברת לכן אני ממשיך לפרט גם אם אני לא חושב שמישהו קורא(אולי גם בגלל שאני מאריך מידי).

אני בתקופה האחרונה נמצא ברכבת הרים. יום למעלה מחובר, יום למטה במעידות, יום עם תובנות ועשייה רוחנית ממלאת ויום עם אובססיות מחשבתיות שלא מרפות.

למעשה אני נוכח לבעייה שאני יוצר ברגע שאני מתחיל לשחק עם הגבולות, להרשות לעצמי יותר ולהיות יותר "חופשי" מול מדיה וכדומה.
כשהייתי בתחילת הדרך הספונסר שלי אילץ אותי לעשות סוג של וויתור גדול לפרק זמן מוגבל. חסמתי כל גישה לתאווה כשתוך כדי כך נאלצתי לוותר על הרבה דברים אחרים כמו תוכן לימודי ופנאי. אבל עשיתי את הוויתור והכניעה ויש לציין שזו הייתה אחת התקופות הכי טובות שלי מול התאווה.
כשאני מוותר ומתרחק יש לי יותר שקט ופחות אובססיה ופיתויים.
ועכשיו כשאני כבר לא לגמרי מצליח ומאפשר לעצמי יוטיוב ופייסבוק (בעיקר למטרה לימודית), בגלל שאני לא מאמין שאני יכול להמנע לגמרי מכל הדברים האלו וזה פוגע בי במציאת עבודה לימודים וכו, אני מתחיל למתוח גבולות, מגיע למעידות ובעצם נמצא במלחמות לא פוסקות ומצב לא פשוט בכלל ומשלם את המחיר הכבד.


הקושי הנוכחי שלי והכי חזק הוא בעצם אובססיה חזקה שיושבת לי תקופה ארוכה בראש ועכשיו מתחזקת:

אותה אובססיה של מחשבה שלוחשת בראש שהמטרה שלי היא לא להפסיק לגמרי אלא רק להתייצב, להוריד במינון ובתדירות, ושפעם ב.. זה לא כזה נורא לא יגרום הרבה נזק ואולי אפילו נצרך בשביל לחזור מחוזק ורענן שוב להחלמה.
האובססיה עכשיו אומרת לי שצברתי מספיק זמן נקיון, שהגיע הרגע בו אני צריך לפרוק, לתת לתאווה קצת לתפוס מקום, ליפול פעם אחת אחרי שאתן לתאווה את מה שהיא כל כך רוצה, ואז לשוב להחלמה בכוחות מחודשים ואז תראה שיהיה לך כוח אפילו לצבור תקופת ניקיון יותר ארוכה מהנוכחית!

אין לי תשובה מוחצת לאובססיה הזאת והיא מתחזקת, גם כשאני מנסה להגיד "רק להיום" זה לא באמת עובד עליה כי היא יודעת יפה מאוד לספור את הימים והשעות ולהגיד כמה זמן עבר וכמה אפשר למשוך, כל הכלים שניסיתי לא מעלימים אותה והיא בסוף חוזרת.

אז בעצת הספונסר המשימה שלי עכשיו היא לשתף. לשתף את המחשבה והאובססיה תוך כדי שאני מזכיר לעצמי כמה זאת מחשבה שאינה שפויה ולא נכונה. כמה השימוש בתאווה לא יגרום לירידה בתדירות אלא להיפך. שסביר מאוד להניח שבמשך הזמן אם אתן לתאווה את מה שהיא רוצה האלרגיה והאובססיה יתחזקו פי כמה עד שאמצא את עצמי מתאווה לדברים יותר קשים בתדירויות יותר גבוהות ומגיע לשפל חדש.

כי אני לא באמת רוצה ליפול, אני יודע שזה לא משהו שאלוקים אוהב או רוצה ממני בשום צורה, אני בטוח גם אתחרט על זה מול אלוקים בסוף.
אני מודע למה שכתוב "האומר אחטא ואשוב.. אחטא ויום הכיפורים מכפר אין מספיקים בידו לשוב"- כי יש לי מחשבות כאלה שאולי אתן לנפילה להתממש כי אין לי כוחות עליה ועל האובססיה ואז אני "אשוב" אחזק ואחזור חזרה רענן ומחודש כוחות להחלמה, אתפלל ואתחרט ואולי גם יום הכיפורים יעזור, אבל כנראה שאם אפעל כך במודעות האובססיה תתחזק ואז כבר "לא אספיק לשוב".

אוהב אתכם וצריך אתכם ושוב תודה על המקום לחלוק.
בברכת הצלחה בריאות אושר ומציאת החיבור המלא באלוקים לכולנו,
מתפלל שנרצה ונרוץ להתמלא דרך אלוקים ו"נתענג על ה' " לפחות כמו שאנחנו רוצים ומחפשים בתאווה והרבה יותר. 
אוהבים.

אמן ואמן!!
יש לך קוראים אל תדאג אחי!!
המון הצלחה בעזרת ה'!!!