(לא היה לי כח לקצר, מפני כך הארכתי.)
הנשמה יורדת. (אוהו יורדת..)
וכבר עד לפני לידתה בעולם פונה היא לבורא עולם ושואלת
ירידו זו על שום מה?
הרי מה טוב לי בעליונים
וכמה נעים להיות נקי במחיצתך.
אך האבא האהוב משיב לה
כן בתי. בת המלך.
בת המלך האבודה.
הנני כאן.
אך כך גזרה גזירה מלפניי
שתרדי לזה העולם.
בו ניתן לרדת ולכפור.
ולא תאמיני, ניתן לא להאמין בי.. חחח..
ניתן אף לחטוא כנגד רצוני.
אך גם אם אינך מבינה זאת
קבלי זאת כאסקיומה.
ירידה זו לצורך מה?
ירידה לצורך עלייה.
אך הנני מבין פן נוסף.
עוד חידוש.
יש צורך ללמוד מוסר כנובהרדוקאי אמיתי.
בשעה 23.15 בלילה.
להיכנס לבית כנסת חשוך וצדדי.
רק אתה עם בורא עולם.
כמנהג הצדיקים האמיתיים,
לפתוח מסילת ישרים פרק א'.
רק פרק א'.
לא מתכנן לרוץ לשום מקום.
לקרוא אותו. לא בשביל לצבור ידיעות
או מתוך מטרה לסיים את הספר. או את הפרק.
אין עניין כזה.
לבד.
בבית הכנסת.
ולקרוא.
לאט לאט.
ולנסות להבין.
זהו.
ואז תבוא השמחה העליונה
השמחה שאני פה, תחת שליחותו של בורא העולם.
האבא האהוב.
שכל כך אוהב אותי.
שמחכה לי.
ששמח בי.
שגאה בי תמיד. כן כן. גאה בי גם כשאני נופל.
גם כשאני גאה..
הנפילות הם חלק מהתכנית.
כן כן.
הכל בסדר.
אתה אהוב.
אתה מתוק.
אתה ילד טוב.
כן.. בני אהובי.
אתה ילד חמד.
ילד מתוק.
ילד צדיק.
כן kobiwwd ,
כמה כיף לדעת שיש בורא לעולם.
ירידה זו לצורך עלייה.
