ברוכים הבאים, אורח

יומן המסע של משתמש1
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: יומן המסע של משתמש1 1670 צפיות

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 11 חודשים #126591

  • mitmoded
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 318

וואו אחי איזה סיפור מורכב יש לך ואתה עדיין ממשיך ונלחם ולא מוותר לעצמך, 
דרך אגב יש לך אפשרות לשים חסימה במחשב בעבודה ? אני בטוח שזה יקל עליך מאוד

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 11 חודשים #126592

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300
תודה רבה מתמודד.
יש לנו חסימה אך לא הרמטית. בכל זאת מדובר במקום עבודה.

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 10 חודשים #127187

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300
מאפס שוב לאחר 13 ימים.
הפעם כבר ממש פגמתי בברית. נטול כוחות לחלוטין.
שמתי לב שבכל הפעמים הקודמות כולל זו, הסיבה שהובילה לכך הייתה ביקורת מאשתי על דברים שאני לא עושה, לא מתחשב בה ועוד רבים אחרים שפשוט נמאס לי לשמוע אותה. לא משנה מה אעשה זה לא יהיה טוב בשבילה ואני באמת שובר את עצמי ופועל ממש מעל הטבע בהשוואה להתנהגות שלי בעבר. אני עושה הכל כדי לשמח ולהראות לה שהיא יכולה לסמוך עליי אך שום דבר לא עוזר. וזו הבעיה. אני מחפש לקבל פידבק טוב מאשתי ולא מקבל. היא מאוד חוסכת במילים טובות. מאוד חסומה כלפיי. אלו נישואין שניים ואני עושה הכל כדי שזה יצליח אבל אני לא מצליח להתקדם. מרגיש ריק. מספיקה מילה אחת טובה ממנה ואני יכול להפוך עולמות אך זה לא מגיע. כ"כ תלותי. המקום שאני צריך להרגיש הכי בטוח (הבית) זה המקום שאני מרגיש הכי מעורער.
בעז"ה מקווה להתעשת ולבוא נקי לראש השנה ויום הכיפורים. השם יעזור.

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 10 חודשים #127189

  • תקווה25
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 189

אחי היקר. 
לא נורא, הכל טוב. ממשיכים להילחם ביחד. 
תשתף אותה בדברים שרשמת פה. תשתף אותה במה שאתה מרגיש. 
ואם כבר עשית את זה, אז שוב. 
אסור לך להרגיש כך בבית שלך!
והיא צריכה לדעת מזה. תבנו ותיבנו ביחד. 
אוהב אותך

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 10 חודשים #127200

  • mitmoded
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 318
משתמש1 כתב on 26 אוג' 2020 17:04:
מאפס שוב לאחר 13 ימים.
הפעם כבר ממש פגמתי בברית. נטול כוחות לחלוטין.
שמתי לב שבכל הפעמים הקודמות כולל זו, הסיבה שהובילה לכך הייתה ביקורת מאשתי על דברים שאני לא עושה, לא מתחשב בה ועוד רבים אחרים שפשוט נמאס לי לשמוע אותה. לא משנה מה אעשה זה לא יהיה טוב בשבילה ואני באמת שובר את עצמי ופועל ממש מעל הטבע בהשוואה להתנהגות שלי בעבר. אני עושה הכל כדי לשמח ולהראות לה שהיא יכולה לסמוך עליי אך שום דבר לא עוזר. וזו הבעיה. אני מחפש לקבל פידבק טוב מאשתי ולא מקבל. היא מאוד חוסכת במילים טובות. מאוד חסומה כלפיי. אלו נישואין שניים ואני עושה הכל כדי שזה יצליח אבל אני לא מצליח להתקדם. מרגיש ריק. מספיקה מילה אחת טובה ממנה ואני יכול להפוך עולמות אך זה לא מגיע. כ"כ תלותי. המקום שאני צריך להרגיש הכי בטוח (הבית) זה המקום שאני מרגיש הכי מעורער.
בעז"ה מקווה להתעשת ולבוא נקי לראש השנה ויום הכיפורים. השם יעזור.


וואו אחי מצב לא פשוט בכלל אני מבין ממש את הצורך במילה טובה שיכולה לשנות עולמות, 
ממליץ לך באמת לשתף אותה בנחת ובלי ביקורת ולבדוק אולי גם היא צריכה מילים טובות ועידוד..
בהצלחה תותח

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 10 חודשים #127203

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 497 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 422

היי
במקרים כאלו שאני מקבל ביקורת מהאשה, אני משתדל לחשוב היכן אני בכל הסיפור.
כלומר, מה התרומה שלי לכך שנפגעתי.
לעיתים אני מגלה שאני לא מפרש נכון את דבריה, אולי היא בעצמה במצוקה וצריך לעזור לה, אולי התגובות שלי פגעו בה וכו...
בהרבה מאד מהמקרים אני מגלה שנפגעתי שלא לצורך, או שהגזמתי בתגובה שלי.
מקווה שיעזור

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 10 חודשים #127206

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899
משתמש1 כתב on 26 אוג' 2020 17:04:

שמתי לב שבכל הפעמים הקודמות כולל זו, הסיבה שהובילה לכך הייתה ביקורת מאשתי על דברים שאני לא עושה, לא מתחשב בה ועוד רבים אחרים שפשוט נמאס לי לשמוע אותה. לא משנה מה אעשה זה לא יהיה טוב בשבילה ואני באמת שובר את עצמי ופועל ממש מעל הטבע בהשוואה להתנהגות שלי בעבר. אני עושה הכל כדי לשמח ולהראות לה שהיא יכולה לסמוך עליי אך שום דבר לא עוזר. וזו הבעיה. אני מחפש לקבל פידבק טוב מאשתי ולא מקבל. היא מאוד חוסכת במילים טובות. מאוד חסומה כלפיי. אלו נישואין שניים ואני עושה הכל כדי שזה יצליח אבל אני לא מצליח להתקדם. מרגיש ריק. מספיקה מילה אחת טובה ממנה ואני יכול להפוך עולמות אך זה לא מגיע. כ"כ תלותי.

מאוד מאוד מזדהה איתך בעניין הזה... מאוד.

אני חושב שאחד השינויים הכי גדולים והראשונים שחוויתי בתכנית זה ההשתחררות הזאתי מהתלות באישתי ומריצוי שלה.
אני עדיין לא משוחרר מזה לחלוטין, ובאיזשהו מקום אני שמח שכן יש שם עוד טיפה ריצוי ותלות אחרת הייתי הופך לממש אדיש אליה וחסר אכפתיות, אבל התכנית מלמדת אותי מצד אחד להוריד את התלות ואת הצורך באישורים ממנה, ומצד שני להיות בנתינה ושירות בבית ולאישתי מתוך מקום בריא וטהור! וקודם כל עבור עצמי!

מבנאדם שצריך לריב עם אישתו כל מוצ"ש שלא בא לי לסדר את הבלאגן בבית, הפכתי להיות אחד שכמעט כל יום באופן קבוע איך שאני חוזר הביתה מהעבודה מסדר את כל הבית.

זה התחיל בעצה של הספונסר - להיות בנתינה 10 דקות כל פעם שאני נכנס הביתה. בשביל עצמי! והעשר דקות האלה הפכו לחלון זמן כזה שכשאני נכנס הביתה ישר אני מחפש איפה יש לעשות בבית.
והכי מדהים שאני באמת עושה בשביל עצמי ולא בשבילה.
אני לא מצפה לתודה ממנה בכלל..
פעם כשהייתי מנקה את הבית הייתי מחכה שהיא תראה. אם הייתי מסיים והיה נשאר עוד צעצוע אחד בסלון הייתי מחכה איתו עד שהייתי שומע שהיא מגיעה ואז מסיים לסדר כשהיא רואה. שתראה שסידרתי. שלא יתפספס לה.
כשהייתי אוסף את כל הבגדים שזרוקים במקלחת שלנו ושל הילדים ובחדרים אם היא לא הייתה שמה לב שאני עובר עם כל הבגדים לסל כביסה הייתי חוזר אחורה ועובר שוב לידה עם כל הבגדים עד שהיא תגאה ותגיד לי כל הכבוד..

היום אני בכלל לא מסתכל על זה.. אני עושה בשביל לעשות ולא אכפת לי בכלל אם היא תראה או לא.

אני ארגיש טוב ושלם וכן מוגן בפני ביקורת שתבוא מאישתי כשאני אהיה שלם עם עצמי. שאדע שאני עוזר בבית. 

ודווקא כשזה בא ממקום כזה אז התודה וההערכה לא מאחרת לבוא...

כן עדיין יש ריבים ומחלוקות.. זה חיי נישואים אחרי הכל זה חלק מהעניין.. אבל הרבה פחות ולרוב בצורה הרבה יותר עדינה ופחות מתפתח לבלאגנים.

כשהיא טוענת איזשהי טענה ביקורתית כלפיי, ואני יודע שהיא טועה, אני פשוט סותם ואומר לעצמי בסדר עזוב תן לה.. היא לא יודעת מה היא מדברת גם לה יש פגמי אופי והיא לא שמה לב לדברים ואין טעם לנסות להוכיח לה עכשיו אחרת.. שתחשוב מה שהיא רוצה מצידי שתחשוב שאני פרזיט. לא בחוסר אכפתיות... אני אומר לה שהיא טועה אבל אני מכבד את זה שככה היא חושבת ושמה זה נגמר.
אם אני נכנס להצטדקות ולרצון להוכיח לה שהיא טועה שמה בדיוק מתחיל הריב והבלאגן.

בסוף אחרי שהיא פורקת ואני מצידי לא משתף פעולה אין לזה כל כך נפקא מינה להמשך.. היא שוכחת ואני שוכח ואנחנו מתקדמים הלאה..

לא כל ויכוח או טענה צריך להפוך לריב.. לא כל דבר צריך לנסות ולהסביר ולהצטדק.. הרבה פעמים זה בתאכלס מגיע מפגם אופי של ריצוי ותלות.. מעטות הפעמים שמשהו באמת באמת מפריע לה והיא מבקשת שאשתנה בו... וגם בפעמים האלה היא בד"כ באה בצורה הרבה יותר בריאה ונכונה ולא סתם זורקת הערות ביקורתיות באוויר..

אוהבים מקווה שעזרתי

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 10 חודשים #127207

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

אשתף אותך בסיטואציה שקרתה אתמול - חם מהתנור.

בימי רביעי אני בד"כ באופן קבוע נוסע ישר מהעבודה לקבוצה, קבוצת הבית שלי, ומשם ממשיך לשיעור תורה. מגיע הביתה סביבות 9 וחצי בלילה רק.

אתמול חזר השיעור אחרי בין הזמנים.. חודש שלא הייתי בשיעור.
ובקבוצה היה לי מסר ציון דרך שנה והזמנתי אנשים והודענו שיהיה פיצות וכו'.

לקראת 6 אישתי התקשרה אמרה שקשה לה ואם אני יכול לבוא מוקדם ולעזור לה עם הילדים.

הסברתי לה שהיום יום רביעי אני ישר מהעבודה לקבוצה ולשיעור.. היא אמרה לי "לא תוכל לוותר על זה רק היום אני ממש באפיסת כוחות"

בעבר, כבר בנקודה הזאת היה מתחיל בלאגן.

הייתי כועס עליה שהיא לא מתחשבת בי בכלל, עסוקה בעצמה, ומה איתי?! מה עם ההחלמה שלי!? אתמול פספסתי קבוצה כי הייתי חולה ושיעור תורה ביום שני פספסתי מאותה סיבה וזה אחרי חודש בלי תורה ואת יודעת כבר כמה זה חסר לי רק אתמול דיברנו על זה!! אז איך פתאום בחוסר אכפתיות גמור את אומרת לי לוותר על זה ולבוא הביתה?!
וכבר בשלב הזה רק מהמחשבה שאישתי מתבעסת עליי כבר לא הייתי יכול ללכת לקבוצה ולשיעור והכל היה נדפק לי.

זה בדיוק פגם האופי של תלו וריצוי.

אבל אתמול הסברתי לה בעדינות שאני לא יכול.. שאני חייב להיות בקבוצה כי יש לי איזה משהו מיוחד ושלשיעור אני מאוד מאוד מתאווה ללכת כי כבר חודש לא הייתי בשיעור תורה והנשמה שלי צריכה את זה..

היא התבעסה קצת.. וקיבלתי את זה.. קיבלתי את זה שמותר לה להתבעס היא מבחינתה עייפה וקשה לה וזה בסדר שהיא תתבעס אני לא צריך להתבעס מזה בעצמי...

הלכתי לקבוצה ובסיום הקבוצה הרגשתי שהדבר הנכון זה לשאול אותה איך היא. אם קשה לה והיא עייפה זה לא רצוו אלוקים עבורי שאלך לשיעור תורה על חשבון הגב שלה. היא מהבוקר עם ארבעת הילדים בבית מעסיקה אותם.. כבר חודש וחצי... 
אז התקשרתי אליה ואמרתי לה שאם היא במצב קריטי אני אבטל את השיעור ואבוא הביתה לעזור.

היא שמחה. אמרה תודה רבה על האכפתיות. ושלחה אותי לשיעור ושאבוא אחריו להשכיב את הילדים.

בפעם הראשונה אם הייתי מבטל זה היה ממקום של ריצוי. בפעם השנייה שהצעתי לבטל זה לא ממקום של ריצוי אלא ממקום של שירות ונתינה ובאמת מה רצון אלוקים עבורי.

שים לב שזה בדיוק אותה סיטואציה.. אותו מהלך... מה שמשתנה זה היחס שלי אליו.

ולמה זה משנה אתה שואל? אם בסוף ויתרתי על השיעור תורה כשברור לכל שזה רצון אלוקים אז למה אם הייתי עושה את זה מריצוי זה לא בסדר אבל ממקום של נתינה כן?

בגלל איך שאני בעצמי הייתי מתייחס לזה אח"כ.

אם הייתי מבטל בפעם הראשונה הייתי נכנס הביתה עצבני. כועס. מנוהל. 
כשאני פועל מתוך פגמי האופי שלי זה מנהל אותי וגורם לי להרגיש רע.

הייתי עושה את אותה פעולה סופית אבל מרגיש רע מאוד בפנים! וההרגשה הרעה הזאת הייתה גורמת לי לרצות לברוח לפורנו. כדי להעניש. את עצמי. את אישתי. את אלוקים. את כל העולם ואחותו...

פה הסכנה שלי. אני חייב להשתחרר מפגמי האופי האלה ולא לפעול מתוכם.

וזה הנס שלי של אתמול.

אוהבים

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 10 חודשים #127209

  • mitmoded
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 318

וואו מתרפא אתה בין האנשים היחדים שאני מכיר שהתאווה וההתכרות השפיעה עליהם כל כך לטובה, אני באמת קירא ונדהם, 
איך הגעת לרמה כזאת שאתה לא זקוק להכרה ממנה ? הלוואי עלי, אני עדיין ניזון מההסתכלות שלה (ושל כל העולם) בעזרת ה שנזכה להגיע לרמה הזאת של הכרה בעצמי ובמעלותיי ללא שום קשר לסובבים אותי.

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 10 חודשים #127633

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

חסדי השם. תודה המשתוקק.
היו לא מעט ימים של חוסר שקט אבל כעת מעט נרגע.
המצב בבית עדיין לא משהו בכלל. מצד אשתי אפילו לפרק את הכל ולא להסתכל אחורה אבל אני לא מסוגל לכך בשום מצב. בעזרת השם מקווה לעשות את ההשתדלות שלי בכל הנוגע לשלום בית והשם יעשה את שלו ויביא אותנו למקום טוב יותר.

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 10 חודשים #127666

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4248
מנסיון של חברים בתכנית, לא מפרקים חבילה כל כך מהר, 
תשקיע בהחלמה, ובמקביל להיות סבלני לאישה, ואנחנו איתך לאורך כל הדרך.
באהבה.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.61 שניות

Are you sure?

כן