מכירים את הנער הצדיק הזה? נו, זה שכל הזמן מתפלל, בדבקות, באריכות. ההוא עם הפאות הארוכות, שמלא ביראת שמים ואמונה תמימה. אז זה אני.
או שאולי, זה מי שהייתי.
שנים שהתאווה בכלל לא ענינה אותי. ממש ככה, הדחקתי את זה. ראיתי בזה כשיא הטומאה והשקר של העולם. כשפנו אלי כמה חברים בכיתה יב ושאלו לגבי הוצאת זרע בכלל לא ידעתי על מה הם מדברים- איך אפשר להוציא?! היא של תמימות. ועם התמימות הזו המשכתי לישיבה. שיעור א', ב'. אבל מתישהו אני מגלה שהגזמתי.
לרוב האנשים שאני קורא כאן יש עודף רצון להתקרב לנשים. משיכה מטורפת ורצון עז לראות ולאונן. אצלי זה היה הפוך. רצון רק להתרחק מהן. ראיתי בהן את שיא הטומאה והגועל. כשהגיעה לה תקופת הדייטים לא הרגשתי משהו מיוחד בפנים. ודי מהר כבר ברחתי משם. לא הבנתי ממה אנשים כ"כ מתרגשים. עד שנפל לי האסימון שהיראת שמים המזויפת שלי יצרה תמונה נוראית בראשי.
וביום אחד זה התפוצץ. פורנו, הוצאת זרע. מצד אחד הרגשתי הקלה בפנים ומצד שני רצון להתאבד. אין סיכוי שזה הגיע גם אלי. קבעתי גדרים, יצרתי את מה שאני הכי טוב בו- חומרות והפחדות עצמיות. אבל זה כבר לא עבד. שוב ושוב מצאתי את עצמי נופל ללא יכולת שליטה. בכי, דמעות, טבילה בנהרות. הכל, הכל, אבל שום דבר לא עובד. הבנתי שהגיע הזמן לתקן את הכל.
דרך ארוכה, מטורפת אני עובר בדרך אל התיקון. המון כבר עברתי. המון דעות וכוחות בראשי כבר השתנו. אבל אותם נפילות נשארות. והפחד, ההתרגשות שהיתה בפעם הראושנה של הנפילה כבר מתחילה להתפוגג. הפחד הגדול שלי שכבר אראה את זה כנוארמלי, כדבר ליגיטמי. היו תקופות שאמרתי לעצמי- אני צריך להתנסות בזה, רק כך אוכל להיפתח לעולם המיני. ואז הכל רק התפתח. והרצון לחטוא רק גבר.
והנה, אני כאן. צריך אתכם כי לספר לקרובי אני לא מסוגל. המון מחשבות ותהיות כיצד אוכל לשמר אצלי את הרצון למניות, כיצד אוכל לראות במניות משהו חיובי מבלי להיכשל וליפול. כיצד אוכל להתחתן מבלי שכבר אהיה שחוק והרוס מבחינה מינית. כיצד אוכל לשמור על קדושה וטהרה ולשוב להיות אדם עם יראת שמים- נכונה ומתוקנת, זו שרואה את היצר המיני כדבר טוב, כדבר שבורא חיים בעולם, ולא כהזדמנות לחטא ואסון.
החלטתי לכתוב כאן, החלטתי לכתוב ולעדכן. לשתף אתכם במחשובתי ולשמוע מכם, אנשים מדהימים. תודה רבה על המקום לפרוק ולכתוב את אשר עולה על ליבי ומוחי.