ברוכים הבאים, אורח

המסע הפסטורלי של דייב 2
(0 צופה) 

נושא: המסע הפסטורלי של דייב 2 49458 צפיות

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 2 שנים #144446

דייב כיף לקרוא את ההתקדמות שלך
החיים הם חוויה שטוב לשים לב אליה  
הלוואי ותמיד תתעלה ותצליח ותבשר בשורות טובות 

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 12 חודשים #144468

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 442 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2108
מליל שישי הלכתי לאיזה חבר, חבר שעושה לי טוב להיות אצלו, אני מחובר שם, מתקדם שם, נהנה שם, הייתי איתו לפני כמה שעות, עבדנו אחד ליד השני, אכלנו ביחד, למדנו ביחד, צחקנו, שוחחנו על דא ועל הא, אסירות תודה לאמא שלו שדאגה לי, פינקה אותי.

אני פתאום מתחיל להעריך את הנקיות, את השקט, את החופש, הנקיות שאני מדבר זה כולל ובעיקר אוננות ריגשית, בריחה לשחור שבי, להרס העצמי, לרחמיים העצמיים, לחוסר סיפוק תמידי, לקורבנות, מסכנות, וחרטננות...

אני יכול לציין שאני אוהב את החבר הזה באמת, הוא משדר איתי על אותו גל, אנחנו מתאימים באופי, בעדינות, אוהבים ורוכשים חכמה, עובדים קשה, קורעים ת'תחת - כל אחד בתחום שלו, באמת הרבה מכנה משותף, הרבה אסירות תודה על דרך, על להכיר חברים לטוב, לרוגע, לשלווה, שעוזרים לי להעמיד גבולות, מה שנקרא לבחור נכון.

אני אשתף שאני רץ קדימה אולי לא מבחינת זוזים לכיסים, שזה לא מעניין אותי כעת, נפתחים לי דלתות, קידום פרויקטים, יחסים תקניים, לעשות את הנכון, כעת אני בוחר לעבוד הרבה, כי בלי זה אין לי מה לעשות, לצערי, אם לא - התאוה תובעת את שלה.

אסירות תודה שאני מתקדם בלפתח תלות באלוהים בלבד, לא ברב שלי, לא בחברים שלי, לא בעבודה ואנשים שאיתם עבדתי, היום אני מוכן למסור הכל לאלוהים ולהתקפל אם הוא יחליט שאני צריך לפרמט נתונים ולהתחיל דרך חדשה – ברמה כזו... שזה התקדמות מבחינתי.

ברור שאני מתכוון שלב אחר שלב, בפרט בתחום ההוצאה לאור, רוצים את העבודה שלי, את הייעוץ שלי, ועוד ועוד. אני בצומת דרכים שאני צריך לתמחר את עצמי, אני לא שווה כמו שהייתי שווה לפני שנים...  

אני רוצה לזכור שאלוהים שם אותי בכל מיני זירות שנמצאים אנשים חולים, שרחוקים מאד מעבודה וחיבור רוחני, ניתוק, קטנוניות מנת חלקם, אסירות תודה אני בוחר במי להתחבר, מידי פעם זה טוב לצחוק ולחבק את כולם. אבל גם שם קורים דברים טובים. 

שאלוהים יגע בנו, אוהב ומעריץ של כל אחד ואחד. תודה על כל העזרה, הפידבקים, זה נותן לי כח. שבוע טוב.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 11 חודשים #144633

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 442 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2108

אני יעדכן שעברתי שבוע (שבעה ימים לא פשוטים)
מכה, טלטלה, שיגעון, רוח שטות, התדרדרות, ניתוק
יובש, הרבה דמים עכור צף, חזרה אחורה.

לא מוכן לוותר, נהייתי פשרן, קל עם עצמי, שוחה כמו דג מת,
לא יכול לעמוד איתן, מאבד הכל ברגע בשביל תאוות בשרים, 
סליחה שאני נכנס בעצמי.

תקראו לזה אשמה...

לא יודע אני מרגיש שזה קשור להורים, לחוסר האיזון והפרופורציות 
הולך זה שהפסקתי טיפול, הפסקתי להיות אכפתי לעצמי
מכור לעבודה, להתקדם, ומה עוזר לי שאני מתקדם


אני מעדכן שהיום ראיתי פוי' כמה דקות - אחרי שאיזה שלושה חודשים שלא ראיתי 

צריך את העזרה שלך, כל מילה תחמם לי את הלב! 

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 11 חודשים #144634

  • צמא לדברו
  • רצף ניקיון נוכחי: 59 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 108

חיבוק חם ומחזק.
תודה על הכנות והשיתוף.
איך אני יוכל לעזור לך?

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 11 חודשים #144737

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 442 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2108

מי שזוכר לפני שבוע - שיתפתי על מצוקה נפשית - אחרי שימוש כואב וחציית גבול נוסף עם התאוה, תחתית שהביאה אותי שוב לקחת אחריות ולחזור לתוכנית, להתחיל שוב צעדים עם ספונסר חדש – שאני רוצה את מה שיש לו.

אחרי שיחה בשישי האחרון עם הספונסר החדש, ושמיעת שני מסרים על צעד ראשון – פעולה שנתן לי הספונסר. אני מרגיש הרבה יותר טוב. חווה שיחרור. והיה לי סופ"ש מחובר הרבה חיבור.

אחרי הקבוצה אתמול בלילה יצאתי עם אחותי – שהיא גם מכורה – לאכול במסעדה. היה לנו שיחה מאד מחברת על התמכרויות, על אלוהים, על כניעה וויתור.

באמצע השיחה דיברנו על ההורים, וחשפתי בפניה – ככה יצא שאבא שלנו הוא חולה לוקמיה, היא כמובן ידע שאבא חולה, אבל יודעת במה? בכינו ביחד. זה היה מחבר. אחותי חווה מול ההורים חוסר אונים והתייחסות מאד מתסכלת ומזלזלת.

הגענו לתובנות שאין אשמה, יש תקוה, צריך לוותר, בשביל לחוות שיחרור – צריך לעשות פעולות, בשביל חוויה רוחנית – צריך לעבוד צעדים. על זה פחות דיברנו...

היא שיתפה אותי - שהיא לא יכולה לאהוב את אמא שלנו – כי היא מפחדת לאבד אותה, אותו דבר עם אבא בפרט שהיא שומעת שהוא חולה. דיברנו על נטישה מהמקום שלי. על זה שחברות ועוד עזבו אותי, והיא מרגישה בודדה. הרבה הזדהות.

אסירות תודה על חיבור, על זה שנחתי, על התקדמות בעבודה, על שימת גבולות, על אחריות ונכונות להמשיך בדרך. על חופש מתאוה. על זה שהלכתי לרב שלי על הבוקר בשבת והיה מדהים, פשוט מדהים.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 11 חודשים #144742

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

ואוו אחי, אוהבים מאוד, נשמע מאוד מחלים.
מאחל לך ולמשפחה הרבה החלמה שלווה וחיבור.

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 11 חודשים #144777

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 442 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2108

והנחש, הערום, הארור - השיאני בעץ תאוה חמד. ועוד - שאשת חיקי השיאה אותי. ולא הודעתני מה יהיה, ומה יהיה לבני, ומה יבוא עלי, ולדורות הבאים אחרי. וידעתי, ובינותו – "כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כל חי" (תהלים קמ"ג, ב'). (תפילת אדם הראשון בספר רזיאל המלאך).


שאני קורא ומתבונן, אני מבין בזה עומק שבקרוב אשתף עליו. אשמח לשמוע קודם איך אתה מבינים!

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 11 חודשים #144902

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 442 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2108
חזרתי אתמול בערב מהלימוד היומי שלי מחוץ לעיר, אני יוצא מהרכב, נתקל לפתע באיזה אירוע באמצע הכביש, צומת דרכים, רכב עצר שלצידו עוד רכב, מאומה, מה קרה? אני שואל את עצמי? נו שויין! לא נתן לו זכות קדימה. זו הסיטואציה שאני עומד מולה, קרב בין בחור צעיר לאדם מבוגר, אלימות מלולית, דפיקות על הרכבים, הצעיר דפק לו על הרכב, והוא המשיך, בקיצור, יצא המבוגר שנראה נאור כמו הנשיא של אוניברסיטת בר אילן, ולא אחרת מהמילים האלה אומר המבוגר לבחור הצעיר: אני יכול להרוג אותך. פשוט טירוף, שיגעון. אני פשוט מוכה בהלם. כמובן שלא התערבתי, הייתי קצת בריחוק וחששתי, כבר הייתי בהיכון להסריט, אבל הייתי פשוט בהלם...

אחרי שיחת התקדמות עם הספונסר היום, פשוט זה מחבר אותי, אני רוצה את מה שיש לו. אני יכול להגיב נכון, לשתף חבר, להשתחרר, ולזכור שזה לא שלי, ולהגיד לעצמי את הפיסקה השניה שאנו קוראים ב'קבלה': "עד שלא קבלתי את הסקסוהוליזם שלי לא יכולתי להשאר מפוכח, לא אוכל להיות מאושר אלא אם כן אקבל את החיים בדיוק בתנאים שלהם. אני צריך להתרכז לא כל כך על מה שצריך להשתנות בעולם כמו על מה צריך להשתנות בי ובעמדות שלי".
  
ככל שאני מקבל את הסקסוהוליזם שלי – אני יכול להשאר יותר מפוכח. אסירות תודה על שני קבוצות השבוע, על ח"י - ימי נקיות, על זה שאני חי, על ימים של פעולות, על טלפונים, על קניות שאני עושה בשביל אוכל – אסירות תודה לא מקמץ באוכל, מתפלל לנכונות, מחר להשתתף בעוד קבוצה. 

רוצה לשתף שאני מנסה יותר ויותר לעשות השתדלות בשידוכים בשונה מהשנתיים שעברו - שלא היה שום פעולה מצידי בענין, בלי אובססיה, ובלי לחץ – רק לעשות פעולות רגועות, בלי לצפות לתוצאות, למסור את זה לאלוקים, בלי קשר אני נזכר שאני צריך להתייעץ עם הספונסר לגבי שידוכים, מעניין מה הוא יגיד?

בכל אופן ככה, זה לא בדיוק לענין, שיש לי בקבוקים עסיסיים, מלאים בחומר משנה מצב רוח, משנה מצב פיזיולוגי, ועוד ועוד, האריך על זה בנפרד. מתפלל לוותר ולעשות פעולה של כניעה וויתור לגבי הבקבוקים. צריך התייעצות עם הספונסר.

אני רוצה לזכור שאתמול רעדתי מקור מרוב התשוקה והאובססיה... ורוצה לזכור שהיום כאב לי הבטן מרוב תשוקה וכמה פעולות אחרי התאוה, אצלי זה התגובה של האובססיה ואלרגיה – היום שהספונסר דיבר איתי על האלרגיה, רק הקשבתי כי הייתי עם אנשים באוטו...

בכל אופן נכנסים לי פחדים, שאני לא יכול להיות נקי ולנצח - אני אשתמש, וגם עם אשתי - זה יגיע לנפילות, סתם שיגעונות, רוצה להשתחרר. האמת שאני מאמין שיש תקוה לחופש, ואני יכול להיות נקי, ויכול להיות לי אשה טובה וחיבור מטורף אליה. אלוהים – מתכנן לי מתנות לא מהעולם הזה. 

ראיתי איזה חבר שכותב: תְּתַּרְגֵל - תִּתְּרַגֵל. האמת שאני התרגלתי להשתמש, עכשיו, אני מתרגל את ההיפך, ואז התרגל להיפך, וזה בסדר שיש לי רצון, אני מקבל את עצמי - שאני נמשך לנשים, ואני רוצה את התאוה, אבל אני לא חייב לפעול, ואני יכול לעשות פעולות של שיחרור.
נערך לאחרונה: לפני 1 שנה, 11 חודשים על ידי דייב 2.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 10 חודשים #144905

תודה על השיתוף הכנה
שיהיה שבוע טוב ובהצלחה עם הספונר החדש

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 10 חודשים #144906

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 442 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2108
שבת נפלאה עברה עלי,  רוגע, שלווה, לימוד, חיבור.

בשבת יצא לי לשוחח על זה עם חבר שגם הוא מתמודד בקושי גדול בעבודה, וכבר כמה חודשים שהם מנסים לגייס צוות נורמלי, והוא אומר לי שבשביל לזכות לצוות פיתוח טוב – צריך נס, זה לא פשוט. הזדהיתי, זה לא קל בכלל. ת'אמת שכל מה שאני מכיר הוא מתמודד, אפילו עשירים ומוצלחים, אין מישהו שיכול לציין 'אושר' בעקבות חיים גשמיים. בלי רוח – אני מת! לא יודע מה איתכם!

אני לומד לחיות את האושר ממה שיש לי ברוח ובגשם, משחרר לחץ, צפייה, תחרות [אני רוצה שלא יעניין אותי - אף אחד, מתפלל על זה...], פנטזיה, עבודה פנימית - שרק להיום – אני הולך ומתקדם בה, לוקח אחריות, עובד קשה, נותן לעצמי את הדברים שאני צריך, לוחץ על הדוושה שצריך ועל הברקס, משתדל לא לעקוף אף אחד, אבל לא להרפות, לזכור שכל קושי – זה עוד חלק מהדרך אל היעד. אבל מתקדם...

השבת - היה לי חיבור לעצמי, ישנתי טוב, ויתרתי על התאוה, על הפנטזיות, על הרצון לקחת שליטה, לחוות השגחה פרטית ברמה גבוהה, לחיות ולהעצים אהבה אמתית לנבראים, כן, להתחיל לאהוב, בלי קשר לתאוה, לדברים חיצוניים – הון, שילטון ועולם תחתון.

לאהוב – אהבה שאינה תלויה בדבר, בלי אינטרסים, למצוא עוד חלקים טובים ברב שלי, הנהגה ודרך ארץ שמפעים אותי כל פעם מחדש, מתיקות ומיוחדות – זה פשוט מתנה שאלוהים נתן לי רב, בלי הרב הזה – היום הייתי משוגע / אולי נרקומן (קאנביס וכאלה) /  חי את החיים – מה שנקרא סוחב על קלאץ''.

במקביל לזה שאני מכיר את הרב – כמובן הכל בתהליך - משתרשת ההתמכרות למצב של חוסר אונים, עם כל השיתופים עם הרב – לא הספיק לי, כי למרות ה'קבלה' שאני בסדר, ואוהבים אותי מאד ולהתמקד בחיובי... בלי תוכנית ועבודת צעדים – אז הכל נחמד, הכל בכלל 'אוהבים', לפני שנתיים + הכרתי את התוכנית, אני לא יכול לומר שעשיתי צעדים – אולי תקופה עשיתי... (עד צעד רביעי).

כעת, כבר צועד שלושה שבועות, לראשונה מרגיש שאני צועד... מרגיש שאני רוצה את מה שיש לספונסר שלי. לפני זה, הכל היה הקדמות, רעיונות, הכל היה בתאוריה, למדתי הרבה תוכנית, הרבה ידע, הרבה פעולות של שחרור, הרבה ימים של חופש, הרבה ימים נחמדים, הרבה אוהבים, הרבה כואבים, חוויות קשות בנפש, שנה של טיפול אצל פסיכולוג, ועוד מסע אל הנפש – לעצמי.

בהמשך אשתף עוד נקודות מהחוויה הכללית. 

כעת אחזור לחוויה של התקופה הנוכחית, אסכם שיחה שהיה לי היום עם אלוהים, דברתי עם אלוהים על זה שאני אוהב נשים והגעתי לאיפה שהגעתי מהתאווה להתמכרות כואבת, שהגעתי לשימוש חי, הכל פירטתי לאלוהים, שאבדתי את זה, אני לא מוכן לוותר לגמרי, שאני חושב שהתאוה – תפטור לי משהו בחיים...

שאני משחזר את השימוש האחרון, את השיגעון שלפני, את האובססיה, את הטראומה / הדיכאון שתוך כדי ואחרי, המצוקה הנפשית שהגעתי אליה, על האלרגיה שאחרי, הפנטזיות בעקבות, על הכאב, על המשמעות שזה אומר, על המקום שזה פתח לי – את הבור ליפול עמוק, עמוק.

הצד השני של המטבע, שזה הביא אותי שוב לתוכנית, אחרי חודשים בלי ספונסר ובלי כמעט שום כלום, אסירות תודה.

אסירות תודה על פינוקים השבת, על שקניתי לעצמי פינוקים – פיצוחים ודברים שאני אוהב, על זה שהיה אוכל טוב אצל המארחים, אוכל שעשה לי טוב, והשבת הייתי שבע מכל מיני מטעמים מיוחדים, וישנתי בלילה 8 שעות – מ10 עד 6 בבוקר שזה מדהים... נס לישון 8 שעות טובות וללכת לישון מוקדם... ועל עוד איזה שעה מנוחה בצהריים... ממש לא מובן מאליו, שקט, שלווה לנשמה.
נערך לאחרונה: לפני 1 שנה, 10 חודשים על ידי דייב 2.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 10 חודשים #144925

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 442 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2108

אתמול עבר עלי יום ארוך ומתיש, מלא וגדוש בטוב, האמת שבמקביל הרבה שיעורי בית של ספרים - שהייתי צריך להשלים פערים.

אסירות תודה – השגחה פרטית שהכל הסתדר למרות הקושי, הפקקים והעייפות. הספקתי גם קבוצה, לדבר עם הספונסר. עם חברים. להתחבר לעצמי. לאכול מרק טוב. וגם כאבי בטן נוראיים.

עם הנקיון ועבודת הצעדים – כמו שצריך – הרגש בי עובד יותר ויותר חזק, ואני מתרגש ויורד לי דמעות מהר (איזה תקופה שאפילו לבכות לא יכולתי, אסירות תודה שחזר לי, אני כל כך אוהב להתרגש ושיורד דמעות – זה מתנה). מעניין איך אצלכם. היום, התפללתי לראשונה אחרי זמן רב ואמרתי הלל מתוך בכייה של אסירות תודה. אצלי הרגישות טובה עם יש בה אסירות תודה וזה מביא אותי לשמחה. (זה אגב הבדיקה).

נחזור לאתמול – אני יושב לעצמי ללמוד - בזמן שכולם יושבים להדליק נרות עם המשפחה שלהם, או החברים שלהם. אצלנו המנהג שרווק לא מדליק. דיברתי עם אלוהים. אמרתי לעצמי – *אני הנר* – אני מאיר, אני צריך להדליק את עצמי (בקטע טוב) להאיר לאחרים – לזכור ולהזכיר שיש ניסים, אני נס מהלך. כל רגע של שפיות, כל רגע של התקדמות, רוגע שלווה – זה נס חנוכה.

נכון שיש קושי, ולפעמים הבדידות מסומנת במרקר, וזה מה שאני לומד בצעד ראשון לדעת לחיות בחוסר אונים, (אגב, היה מסר חזק פיטר במוצ"ש שחיזק לי את העניין. אוהבים אותך פיטר). ללמוד להכניס את אלוהים לחיים שלי – האמת שאני כעת מחזר אחרי אלוהים, שמעתי שאלוהים פנוי לכולם! שום דבר - לא יכול לעשות אותי מאושר אמיתי; לא כסף, לא אשה, לא ילדים, ובקיצור אף דבר גשמי. אני מחפש את *האושר הנצחי*. על ידי עבודה רוחנית – אני לומד להפנים את זה. עוד שלב בצעדים, בפעולות, עוד ויתור, עוד טלפון.

לחיות את הרק להיום!

זה מה שמלמד אותי החג הזה. כל יום בנפרד...

אסירות תודה!

חנוכה שמח לכולם! 

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 10 חודשים #144926

אתה משהו משהו!
הוכחה לכוח האלוקי הטמון בנו.
תמשיך לנצח!
אוהבים אותך!

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 10 חודשים #145058

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 442 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2108

מחלה קשה, האם אני מוכן לוותר היום, קביעות, שידוכים

זה לפני יממה שאני מגלה שהמחשב חצי פרוץ – משהו השתבש לסינון, שזה אומר שאני יכול לראות לא באיכות – תאוה, כמובן שהיות ולא צרכתי הרבה זמן תאוה ברשת בכזאת רמה, זה היה אצלי טירוף ושיגעון.

והנה כעת יש באפשרותי שלא יהיה חסימה כלל, ואני חסר אונים באופן גמור, לא יודע מה קורה איתי, האם אני באמת מוכן לוותר? האם אני באמת רוצה להישאר נקי? אז חבר הציע לי - שהתמודדות והתעסקות תהיה עם 'רק להיום', מה שמעניין כעת זה היום.

אתם מכירים את התקופות האלה שמוכנים להתפשר, עייפים, אין כח להילחם – אז היום אני לומד שזה החוסר אונים, ואני צריך להגיב כמו סקסוהוליסט אמיתי, שזה אומר 0 סבלנות לתאוה. להתקדם בצעדים ולעשות פעולות, אני יכול לנוח, אבל המחלה - לא נחה, והיא עובדת שעות נוספות, שזה הידרדרות לא פשוטה.

עוד פעם המחלה שלי - לא מסתדר עם הספונסר, לא מוכן להיכנע, סתם משוטט לי, פועל על האובססיה, על הדיכאון, לא יודע מה אני רוצה, לא מקבל את הכאב, את המצב. מתפלל להיכנע ולהסתכל עם הראש קדימה.

אני מאד רוצה לפגוש את החצי השני שלי, בחורה חכמה ויפה שתתאים לנשמה שלי, לא שאני תולה בזה תקוות החלמה או משהו, אני פשוט שהגעתי לתחתית בחיים שזה כולל הכל, שאני כבר חייב להתקדם הלאה, לא יכול להישאר ככה, ואני לא יכול לשמוע שעכשיו אני צריך להביא קודם נקיון של שנה.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 10 חודשים #145095

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 442 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2108

הגעתי לתחתית ועוד פעם – אני במצב לא הכי טוב. חבר טוען לי: "הפוסטים שאתה כותב ומשתף לא עוזרים לך, לא מקדמים אותך". הרגיש לי שאולי הוא מתכוון לומר – שאפילו הכתיבה הזאת מזינה את המחלה, הפוסטים - נותנים מוטיבציה למצב הביש, אני באמת - לא יודע - מה נכון עבורי, כדי להיות חופשי מהתאוה.

מה שברור המצב - לא מרנין בכלל, עוד תחתית ועוד תחתית, עוד שיגעון, עוד שימוש, עוד חציית גבול, מה שמביא אותי - גם לאבד את מה שאני רוצה באמת, עבודה, לימוד, אני לא מתקדם - כמו שאני רוצה, משהו נתקע, המצב רוח שואף ל0.

הגעתי למצב שמצד אחד – אני צריך לעשות כל מה שיידרש ממני בשביל להישאר נקי. ומצד שני – אני צריך לעבוד על קבלה ולא להתעסק עם עצמי – לפחות כעת, להתעסק בהאיך - אני יכול להיות לעזר, לצאת מנקודת העצמי - שאני משתגע לגמרי מעצמי.

עוד נקודה שאני צריך להיות עירני שבלי התקדמות בצעדים ושבועיים אני לא מתקדם בצעדים, אז אני לא יכול להישאר נקי! מתפלל לקבל כח להתקדם בצעדים למרות הכל!

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 10 חודשים #145099

  • Trying11211
  • רצף ניקיון נוכחי: 196 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 109

השם יתברך יתן לך השכל הישר מהו הצעד הנכון ליקח, וגם כוח להביאו מן הכוח אל הפועל.
חזק ואמץ אחי
אוהבים אתך

זמן ליצירת דף: 0.69 שניות

Are you sure?

כן