דייב, השרשור האחרון מרגש עד דמעות!!!
ה' איתך תמיד בכל מצב,
אתה מתחבר לרגשות שלך,
אתה מאפשר לעצמך להרגיש ויודע לבחון את עצמך ומקומך בעולם.
תקופות באות ועוברות,
עכשיו זה הזמן לתקופה הנוכחית ואתה תפיק את ההכי טוב עבורך מכך,
תחזיק חזק,
החיים טסים.

תחייך, תשמח, תהנה, היום הוא היום, מחר חדש.
אוהב

אוהבים. אני איתך.

לילה טוב

חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מעדכן על איפוס = נפילה אחת באוננות במקלחת - אחרי 3 יממות של די שחרור מהתאוה, דברתי הערב עם הספונסר והכל היה נראה טוב, חזרתי הביתה ופשוט חיפשתי כל מיני מאמרים על מין וסקס במאגרים – כאן המקום לחשוף על שמירת בקבוקים... אמנם לא תוכן פורנוגרפי, אבל תוכן מיני של יחסים וכו' – לנשואים בלבד... זה מתחיל בקצת... חוסר כנות, מעידה, טעימה, לגימה מהתאוה... והשאר זה כבר ברור, מנוהל מאיך שאני ירגיש מהנפילה הזאת רוצה להשתחרר ולקבל את זה... ולהתחיל מחר יום חדש...

לראות את הטוב: אסור לעצור את השמש עכשיו

שלום חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט - מאופס!

שתי נפילות [לא של טילים] - אתמול בלילה.

אני חסר אונים מול התאוה, מול האובססיה, מול אמא שלי. [שרק גמרתי את הפרויקט - משגעת אותי - שאני חייב לחזור לישיבה, ואני לא מעוניין. אם לא היה לי טוב שם, למה שזה ישתנה...]

משהו מעניין שאני חייב לציין; תוך שבוע נפלתי - 10 פעמים באוננות בלי פורנו ובלי פנטזיות... מדוע הייתי צריך את המנין של הנפילות הזה? תשובה ברורה אין לי.

מה שברור שאת התוכנית - אני לא עוזב, כעת הצעד ראשון יותר חזק [חוסר אונים עם איבוד שליטה על החיים], אז כנראה שההחלמה - כאשר אלוהים יחליט - תהיה יותר חזקה.

הלקחים הם ברורים:

שהלחץ נאגר בתוכי - זה לא נעלם לשום מקום זה בסוף מתנקז...

שהפחד נאגר בתוכי - זה לא הולך לשום מקום זה בסוף...

שהכעס נאגר בתוכי זה לא נרגע לבד, זה בסוף מתפרץ...

שאני פועל על תאווה גם בשיעור של כזית או ככותבת, אז זה לא נעלם. מעידה - אצלי זה כל פעולה על תאווה, אם זה בלי פעולת תיקון... [זה כמו סטייה בכביש בלי תיקון - זה תאונה בגדר, או ברכב חולף...] כמו שהתוכנית מציעה – אז זה נס אם אני נשאר נקי, וגם אם כן זה שוב מצטבר.

אני מאמין שכח גדול – אלוהים יכול להחזיר אותי לשפיות. אני מאמין בזה שגם אם מתעורר בי פגם אופי על דבר שקורה, אז יש דרך לא לפעול על זה, לא לכעוס – ובמילה אחת להשתחרר.

ברגע ש"החלטנו למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחת אלוהים כפי שאנו מבינים אותו״.

דברים יכולים להשתנות ברגע שאני ישחרר, ברגע שאני יצא מהריכוז העצמי, מהנוחיות שלי, ברגע שאני באמת יחיה את החוסר אונים, ואני אכנע ואקבל את המחלה שלי... יאמין בכח גדול, ולא רק יאמין אלא ימסור לו – פשוט לזרוק לו והוא יחליט אם לתפוס או לא, אבל אצלי זה לא נשאר, כי שזה אצלי אני ממשיך לאונן...

ברגע שלא השארתי בקבוקים של פורנו ואין לי גישה לשם, ובעת שבא לידי פורנו או שהיה לי גישה... עשיתי פעולות... אז אלוהים שיחרר אותי ואני נקי כחצי שנה מפורנו – שזה שחרור ענק, הראש לא מפורנן...

מצורף השיר של עדן שהתעוררתי איתו הבוקר....

עדן חסון - שקיעות אדומות

הו...

הו...

ככה בלילות אני יושב לכתוב מילים

ככה באותו מבוך עולים געגועים

כדי שלא יחזור שוב המבול אני שוטף את הפנים

וזורק את האבק מהחיים

ככה לא לבחור בדרך שכולם הולכים

בעינים עצומות אני רואה את השבילים

בעולם הזה מי מחבר ומי נותן חיים

יש אמת אחת כתובה לה בספרים

לראות את הטוב

אסור לעצור את השמש עכשיו

שקיעות אדומות

מול כל העולם

משליך את הכל אל הים

הו...

ככה לפעמים אני נזכר באנשים

מי היה לי כשנשברתי, מי סגר לי בפנים

ועד שיום חדש פתאום יבהיר הכל יפיג בי כעסים

אגלה שאין לי מה לשמור בפנים

לראות את הטוב

אסור לעצור את השמש עכשיו

שקיעות אדומות

מול כל העולם

משליך את הכל אל הים

כבר שנים עברה הנפש טעונה ברגשות

כשיורקים עליה אש היא משיבה…

חחח אחלה שיר דייב לא ידעתי שאתה שומע גם כאלה... אוהבים אותך ובהצלחה גדולה בהמשך!!!!
וחצי שנה נקיות מפו' זה מדהים אחי אשריך!!!

צהריים טוב

חברים יקרים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מצהיר על יום שני לנקיות [אחרי 10 נפילות בשבוע האחרון]

רוצה להשתחרר מכעסים על מי שעזבה אותי, זה פשוט אבסורד שאני תולה את כל מה שעובר עלי באיזה בחורה, ולא מבין שזה מתנת אלוהים, וזה לטובתי...

אני חושב ומפנטז איך אלוהים ינקום בה ויותר באימא שלה, במקום לשחרר ולמחול, ולדעת שאלוהים מנהל, וכל הסבל המדומה שלי, ההתמודדות שלי זה בסדר, זה לגיטימי, אבל אני חייב לשנות פזה, חייב להתקדם הלאה.

מה שעכשיו אני בצומת דרכים, מצד אחד לא מסוגל להמשיך כרווק בישיבה שהייתי וגם בישיבה אחרת – המסגרת הישיבתית – לא עושה לי טוב, אני הגעתי לפורנו ואוננות בזכות שהייתי בורח מעצמי שהייתי בישיבה.

לצאת לעבוד, זה לא האידיאל שלי, למרות שאני עובד ומרוויח מכל מיני פרויקטים זמניים – שחלק מהם - נותנים לי הרבה סיפוק.

זה שאני מעופף ולא חייב לאף אחד - זה טוב לי ומשוחרר לי מצד אחד, אבל מצד שני – מהווה טריגר רציני.

הבעיה הגדולה - זה שההורים שלי לא מרפים ממני, והאמת היא שלא רק שאין לי כח בשבילם, הדאגה שלהם אלי - הורגת אותי ואולי את עצמם קודם, הם חושבים שזה אחריות שלהם - החיים שלי בגיל 23, וזה משגע אותי.  

לא טיפלתי באהבה נכזבת שעברתי, ואני מרגיש אני חייב לעשות סדר, הכל התערבב וצף לי אני מרגיש במערבולת רגשות...

אביתר בנאי ואהוד בנאי - אני כאן

מילים:

האם החיים האלה שלי, האם אני בורח מעצמי

חסר זהות עקור או נטוע

לא שייך מעופף בחלל, מבקש מקום שלי אמתי

פרחים בגינה מפעיל מכונה

האם תסכים להתפעל ממעט, להיפתח אל היופי

כניסה אל האהבה עולה הרבה

האם אתה מוכן?

כן אני מוכן.

הו אני כאן, הו אני עף,  נפתח

הו אני כאן, הו אני עף , נפתח

האם מותר לי להאמין בעצמי, האם מותר לי להיות אני

בלי מאמץ, בלי להוסיף

האם מותר לי להיות יפה, האם מותר לי לטעות, מותר לי לראות

האם שומרים עליי, האם אני מוגן

האם תסכים ליפול ולקום להיפתח אל הדרך

כניסה אל האהבה עולה הרבה

האם אתה מוכן?

כן אני מוכן

אני כאן אני עף אני נפתח

הו אני כאן, הו אני עף, נפתח

אהבה, אהבה,  אהבה...    

בס"ד

שלום שמי דייב ואני סקסוהוליסט משומש!

מעדכן על שלוש נפילות [לא של טילים] אתמול בלילה, אני אמנם נקי מפורנו מעל חצי שנה - ולכן בקטע מסוים אני לא מרגיש את הסבל, אבל האוננות - היא כפייתית שזה סבל יותר קל, מתפלל לשפיות ונקיות - אני חסר אונים מול התאוה, מול החיים, מול אמא שלי.

אני רב עם אמא שלי על בסיס קבוע, לא מסתדר אתה בכלל, פשוט אני סובל והיא סובלת והכל חרתה.

אני מגיע לחג שבועות - ללא הרבה חשק להישאר נקי, ללא הרבה חשק לחגוג בשמחה את החג הקדוש הזה, אין לי כח להישאר ער בלילה - בשעה שאני אחרי לילה של שימושים ואני מותש פיזי ונפשי, מי מדבר על חשק להתעלות ביום הקדוש.

האמת היא שבא לי לברוח מהמציאות, בא לי להשים פס על כולם, ולהעלם לכמה שבועות – אולי להתקדם ברמות השימוש שלי – נמאס לי שזה לבד – התאוה עם עצמי. גם פורנו – הפסקתי לחצי שנה, אולי הגיע הזמן לסטוצים – אני כותב בכנות את מה שאני מרגיש...

בשביל מה להישאר נקי - שהכל חשוך לי.

בשביל מה להתאמץ - שהכל בורח לי.

יש לי הכל ואין לי כלום.

ברגע שאני על התאוה - לא מוכן לוותר, הכל לא שווה לי כלום.

כי אני הכל זה לתכלית של תאווה, של דבר שנגמר וחולף, ולא רק זה אלא גורם לי סבל.

האובססיה - טורפת אותי והורגת אותי ביחד.

אני חולה, אבל בורח מהבית חולים.

זה לא שאני מתמודד סתם עם תאווה, אני מתמודד עם מחלה, ואת זה אני לא מקבל...

האגו שלי לא נותן לי להרגיש את זה

אני חותם בדמע כי אני רוצה להיות מחובר לאלוהים ולאנשים טובים ואני לא מצליח...

מוטי אילביץ' בקליפ 'אידישע תּאוות' המגולל את חיי היהודי ביום יום וההתמודדות עם התאוות בחייו • צפו

אני קורא מה שאתה כותב .... ובוכה אתך ביחד ....
אין לי מה להגיד 
אבל היום בלילה שאני ילך ללמוד ולהתפלל אני יזכור אותך ואת הגעגועים שלך לטוב 

תחזיק חזק עלה קטן שלי.... כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר .....

חג שבועות שמח - אחי היקר

אוהבים אותך, תודה על הכנות והשיתוף.

אני לפעמים מרגיש שהפחד והסיבה העיקרית בגללה אני לא רוצה להשתמש היא הסבל שבדבר.
אני יודע שאם אתן לתאווה קצת ממה שהיא רוצה האובססיות פשוט יפרחו ויגדלו בטירוף הרבה מעבר למה שזה ברגע שאני חושב להשתמש וזה פשוט יהפוך לסבל בלתי נסבל.

מאחל לך חג שמח, חיבור רוחני ושיחרור מהתאווה.

בס"ד

לילה טוב חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט!

ניסים, נפלאות, מתנות

אלוהים נגע בי בחג הזה

אני רק יזכיר לכם שבערב חג נפלתי פעם אחת ובלילה שלפני נפלתי פעמיים, לא משנה מה שהיה נגמר.

לחג נכנסתי עם חצי רגל, יאוש, קושי, מועקה, קשה מאד... לא האמנתי שאני יהנה אפילו משניה אחת... הייתי באובססיה על השינה, שאני עייף וחלש...

אז תאמת שאלוהים נגע בי ומסרתי הכל לפני, וציפתי לטוב מיד כשהחל החג, היה סעודה טובה עם חברים, דברי תורה שאני אוהב לשמוע, ברכת המזון והתחלתי את התיקון ב12:30 נכנסתי לישון – כי הייתי גמור... לא שנרדמתי טוב אבל לפחות נחתי עד איזה 3:00 קמתי התאושתתי שמעתי שיעור טוב...

ואז בבית הכנסת הגיע חבר שהוא חוזר בתשובה שהודיעו לו על האסון בקרלין [מה שמזעזע בערב החג אמרתי לחבר שלי בנסיעה ששמעתי שבקרלין הכינו פרנצ'ס וכו' ואמור להיות אלפי חסידים וזה לא בטיחותי - ה' ירחם]...

לא משנה התבאסתי, אבל זה לא הניח אותי משלוותי, שמעתי שיעור, תפילה בנץ עוגות גבינה, הכל היה לי טוב, שיחה טובה עם חבר אחרי זה...

רוגע שחרור שלווה, יש נשים מסביבי, אבל אני משוחרר, אני בעולם משלי, עם יש קושי מדבר עם אלוהים...

הכניעה שאני לא יכול, אני לא מסוגל להישאר  נקי, אני חייב את אלוהים...

אני צריך להבין שאם אני לא מוותר על הכל, אז התאווה תהרוג אותי, התאוה מוציאה את האדם מן העולם במוקדם או במאוחר, אני צריך אמונה ומסירה לכח עליון... זהו לא ביקשו ממני יותר.

כמובן פעולות שיתופים ולא להשאיר בקבוקים, ולא להיכנס למצבים מעוררים...

כניעה | ויתור | מסירה

מאחל לכם את כל הטוב

אני עכשיו סופר למפוכחות ולחיבור עם אלוהים מלבד הנקיות מאוננות...

פשוט תותח!
אוהב אחי ומחזק!!

אחרי שלא ביקרתי בו זמן
וראיתי את הנפילה שלך דייב
קודם כל אני אוהב אותך
מבין אותך ומזדהה אתך אם הייתי רווק
והיה עובר עלי מה שעבר עליך הייתי הולך להשתמש שימוש חי
אז תגיד אסירות תודה, כנראה שאלוקים לא מעמיד אדם ניסיון אלא א"כ אתה יכול לעמוד בו, וכנראה שאתה יכול וגם מצליח, נכון שנפלתי כמה שבועות אחרי שזה קרה, אבל אין לך את מי להאשים ואת מה להאשים, אלוקים אחראי על הנקיות שלנו ולא אנחנו, אני יכול להמליץ לך ללכת למטפל כדי לחלוק ולשחרר, אתה בחור טוב ומיוחד עם דרך נפלאה, מלאה, גדושה בטוב, אתה עם רצון, ובסופו של יום כולם מתמודדים, אני לא מספיק לפנטז, ואין יום שאין קללתי מרובה מחברתו, הקיץ בעיצומו ואני גר בסביבה שכולם עניים בדעת ובבגדים ואם ככה אז הטריגר הוא נורא מצד אחד, אבל אין את מי להאשים, אלוקים יודע מה שהוא עושה, אני עושה פעולות, משתף חברים ושומע חברים, הייתי שמח מאד להיות אתך בקשר אישי.    

"החלטנו למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחת אלוהים כפי שאנו מבינים אותו".

בוקר טוב חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מצהיר על שלושה ימים של נקיות מפוכחות ושחרור

אלוהים נגע בי ואני מסתכל על הכל 'רק להיום'

כי באמת אין לי דרך אחרת, אני לא יכול לחשוב יותר מיום אחד, זה גדול עלי...

להרפות, לשחרר, למסור, להבין שלא הכל קורה ביום אחד, צריך לתת לזמן לעבור...

אסירות תודה הייתי אתמול בקבוצה – בכנות קשה לי לשמוע מסרים מכאלה שמספרים על הזוגיות שלהם, אני לא במקום הזה, אבל אני שומע ורואה איך התוכנית מחוללת פלאים...

כמו כן היה לי פגישה טובה אתמול עם הספונסר שלי, התקדמנו לצעד 4, יש לי עוד כמה השלמות בצעד 3 עד שאני ייכנס ממש לצעד 4, את הספרות קראתי, אבל אני רוצה לעשות לי איזה סיכום...

מה שהתחיל להיות ברור; דברים לא קורים ביום, והרעיון והתכלית - זה לא רק להיות נקי, אלא לחיות חיים רוחניים, להיות מפוכח ולצעוד – להמשיך בדרך.

מה שקורה לי עם ההורים זה טבעי, אני לא צריך להלקאות את עצמי ולא ביום לעבוד על כל המישורים כולם, נכון שההורים כבר לא מסוגלים לראות אותי, ואני לא מסתדר אתם, זה לא בגלל שאני שונא את עצמם, אלא זה משנאה עצמי של העמוק של המחלה בה אני נמצא, ואני מקבל את זה וטופח לעצמי על השחם, בסופו של יום אני רוצה ועושה מה שאני יכול...

ראיתי פוסט היום של אלסי

קשיים, פחדים,

אכזבות וכשלונות הם

חלק בלתי נפרד מהמסע

להצלחה שלך.

אז איך תוכל להיות מוכן לרגע הזה.

לרגע של הקושי, הספק או הפחד

שרק מחכים לכבוש את העמדה?

או במילים אחרות,

איך תהיה חזק מנטלית

ולעמוד מול כל דבר בדרך?

כל אדם שהצליח בצורה יוצאת דופן

הוא קודם כל ולפני הכל -

חזק בראש שלו.

אז היום אני רוצה לחשוף בפניך סוד,

דפוס חשיבה מפתיע שעושה את כל ההבדל.

כל תלמיד ותלמידה שלי שיישמו את דפוס החשיבה

הזה הגיעו למקומות מדהימים ופרצו גבולות

בצורה פשוט יוצאת דופן - למרות הקשיים (והיו כן?)

אז לדפוס החשיבה הזה אני קוראת -

השליטה היא אצלי!

בסופו של יום,

שליטה היא כוח.

אני תמיד אוהבת לתת את הדוגמה הבאה:

אם אתה אומר למשל: "הוא מעצבן אותי"!

מה קרה כאן בעצם?

נתת יותר כוח לאדם שדיבר אליך ו-"עיצבן" אותך.

הוא יותר חזק ממך בסיטואציה כי הוא הצליח

להוציא אותך מהמצב הרגוע שלך.

השליטה היא אצלו.

יכול להיות שאותו אדם היה לא נחמד,

אבל הבחירה להגיב בעצבים נעשתה על ידך,

ובשליטה שלך.

אז בפועל זה לא שהוא עיצבן אותך,

אתה פשוט התעצבנת.

כמובן שיש דברים שהם לא בשליטה שלנו.

אבל הם חיצוניים במעגל,

כאשר בסופו של דבר - זה הכל תלוי איך אנחנו מגיבים.

הנה תרשים שיבהיר לך את כל העניין הזה:

יש משפט שאני אוהבת שאומר:

"החיים הם 10% מה שקורה לך

ו-90% איך שאתה מגיב ל-10%"

כדי להיות חזק מנטלית,

חשוב לזכור:

תמיד יש לנו דרך להגיב, משהו לעשות,

כי יש לנו שליטה, משמע כוח.

כוח להתגבר על מכשולים.

כוח לנצח את הפחדים.

כוח להתעלות מעל דעות של אחרים.

אשמח לשמוע ממך במייל חוזר

איפה דפוס החשיבה לחוזק מנטלי

עזר לך להתקדם עוד צעד קדימה.

יום מדהים!

שלך,

אבישי - ימים יותר טובים

מילים:     

זמן להביט קדימה

לא לעצור לא לפחד

להקשיב לנפש פנימה

לקצב של הלב

זמן לבחור בַּשֶּׁקֶט

להתכנס קצת ולחשוב

אחרי כל זה נהיה בסדר

נדע בנחת לאהוב.

מעבר:

זמן רק זמן זה הכל

זמן קצת זמן בשביל לגדול

פזמון:

השעות יתחלפו כאבים ירגעו

נוכל לקום מחוזקים

הפחדים יעלמו

התפילות יענו

יבואו ימים יותר טובים.

זמן לראות את האור

גם בפינות החשוכות

לומר תודה על מה שיש

להעיר ת׳חלומות

זמן ללכת הלאה

לא את הכל אתה מבין

לכל אחד יש איזו דרך

בסוף נקרא לזה חיים.

פזמון:

השעות יתחלפו כאבים ירגעו

נוכל לקום מחוזקים

הפחדים יעלמו

התפילות יענו

יבואו ימים יותר טובים.

בס"ד

בוקר טוב חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

אני קם לעוד יום נפלא, כנראה ליום אחרון שאני בבית בשגרה רגילה.

שבוע הבא אני חייב מכמה סיבות לעזוב את הבית לאיזה מסגרת, האמת שאני לא רוצה כלום, לא מעוניין במסגרת, לא בישיבה, לא בכלום, אני לא יכול שוב להרגיש בודד בין כולם, התסכול הזה גורם לי להשתמש.

אני לומד ועובד באופן עצמאי, יש לי פרויקטים של עריכה כתיבה והוצאה לאור, ואני יכול – אם ירצה אלוהים - להתקדם שם מאד, אבל ההורים לוחצים - שאני יהיה במסגרת ישיבתית, בשביל השם והשידוך שלי... שאלי באופן אישי - זה לא מדבר...

אני מאד חפץ בעצמאיות – מה שההורים שלי מנסים בכל הכח לקחת ממני, באצטלה של דאגה מסירות ואכפתיות - הם לוקחים ממני את החירות ואת הצמיחה האישית שלי.

האמת היא שההרגל הזה 'אי עצמאיות' - מנהל אותי. מעניין אותי מה חושבים ואומרים עלי במקום מה טוב ונכון עבורי ומה האלוהים רוצה ממני.

המצב הזה של חוסר עצמאיות גרם לי להדחיק את הרגשות שלי, את התחושות שלי, את החוויה האישית שלי; מה עובר עלי.

יש לי נפש שחווה דברים, אבל במקום להרגיש ולחוות אז ההורים מרגישים וחווים בשבילי, אגב זה היה גם שהייתי 'מאורס' – הם כביכול היו המאושרים השמחים ואני צופה מן הצד... זה כבר בעיה...

אני אדם דתי ששואף לחוויות רוחניות לא מיסטיות אלא אמתיות, אני רוצה להרגיש חיבור ואהבה עם אלוהים, לא פחות ממה שאני ירגיש עם אשתי לעתיד.

כעת אצטט מתוך מאמר שקראתי היום

אני התייחס לשורה האחרונה חוסר מודעות עצמית, לדעת מי אני מה אני רוצה, מה אני לא רוצה, מה התחושות שלי, מה הרגשות שלי, איך אני חווה דברים, איך אני מגיב לדברים.

כהקדמה לצעד 4 אני כותב את הדברים אני רוצה לקיים את המפשט הבא "ערכנו חשבון נפש נוקב וחסר-פחד". כן נוקב מצד אחד וחסר פחד מצד שני, אני לא רוצה להגיע ממקום של הלקאה כמו שההורים שלי שידרו לי, ולא של רחמים כמו שאני קבעתי לעצמי בדפוס המחשבה.

בשביל לערוך טוב צעדי 4 אני חייב להכיר את עצמי, להיות עם מודעות עצמית, ולהבין שזה 'אני' עם הרבה קבלה, להסתכל באופן נכון על החולשות, ומאידך להגדיל ולרומם את המעלות.

אני יודע שמכאן ואילך זה העבודה המעשית, הלב של התוכנית והתרפיה של התוכנית, אשמח לשמוע מניסיון כח ותקוה שלכם.

אוהב צריך מעריך

דייב

אצרף קישור לשני שירים על הנפש והנשמה של יהודה גרין - ברכי נפשי / נשמל'ה

המילים של נשמל'ה

נשמלה קום אהיים

נשמה קדושה זכרי נא מי את ומאין את באת

הלא את היא בת המלך הגדול והנורא

נשמלה קום אהיים

בע”ה נאר מיט גוטע מלאכים קום אהיים

בע”ה נאר מיט גוטע מחשבות קום אהיים, קום אהיים

_______________________

[1] מאת רוחי קובל.