ערב שבת קויידש
אֹהֵב כֶּסֶף – לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף (קהלת ה, ט).

אני עכשיו שם לב שכסף - זה לא פתרון להתמכרות שלי.

אני חסר אונים מול החיים, מול התאוות, מול הפנטזיות, ומול לעשות כסף.

אין לי לאן לברוח, עבודה רוחנית – 12 צעדים - זה הברירה היחידה.

חיבור לאלוהים – שהוא באמת יכול להחזיר את השפיות.

צעד 4 = להכיר את עצמי, את האישיות שלי.  

אוהב, צריך, מעריך.

גוט שאבעס.

איז׳ביצא תורה׳לע לפרשת שלח - מענדל ראטה - עברית

בס"ד

שלום שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מעדכן על יום החמישי הנקי

אתמול בלילה (מוצ"ש) הייתה לה מעידה במקלחת – נגעתי בעצמי, אך לבסוף ויתרתי- אסירות תודה שהצלחתי.

יצאתי התקשרתי לחבר ודיברתי אתו באיזה 1:30 בלילה - איזה רבע שעה, התחברתי ואסירות תודה נרדמתי נקי למרות הקושי הגדול.

לפני רגע היה לי פנטזיה לא שפויה, אני מקבל את עצמי, כי אני סקסוהוליסט – אסירות תודה שנגשתי מיד לשתף.

יום טוב ושבוע טוב

בס"ד

שלום שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מצהיר על שתי נפילות אתמול בלילה

אחת במקלחת ואחת במיטה

אני חסר אונים; מול התאוה, מול החיים, מול לעשות תוכנית, מול לצאת מהריכוז העצמי.

לא בחרתי במחלה הזאת והיא לא הגיע בגללי[1], לא בגלל שוגג, ולא בגלל אונס. העובדה שיום בהיר אחד בגיל 11 אוננתי בלי שאף אחד יאמר לי מה לעשות, ומבלי שידעתי על ההבדלים בין זכר לנקבה (באמת!), לא התרחשה בגלל שגגה שלי ואפילו לא באונס. היא התרחשה כי כך אלוהים רצה. ישנם אנשים שחלו פיזית, ישנם אנשים שחלו נפשית וישנם אנשים שחלו רוחנית. אני חליתי בשלושתם.

אבל הפן הרוחני של המחלה אומר שבעצם חיפשתי את אלוהים באופן נואש. כן, באותו יום בגיל 11 חיפשתי את אלוהים. למרבה הצער, לקח לי כמעט 11 שנים עד שמצאתי אותו, אבל החיפוש היה אליו. לא ידעתי מה אני מחפש, היה חשוך וקר, אבל חיפשתי כל הזמן. כל פעם שלא מצאתי אותו במקום אחד, ירדתי קומה נמוך יותר, אולי אמצא אותו שם, והשברון לב והמפח נפש היו קשים יותר ויותר. חיפשתי אותו גם בבית הכנסת, בבית המדרש, בלימוד התורה, בספרים, בצומות, בסיגופים, במקווה, אצל הרבנים והיכן לא... אבל לא מצאתי אותו, אז חזרתי לחפש אותו בביוב. ולא מצאתי אותו.

אז נכון שהתלכלכתי מאוד בשנים שהייתי בביוב, אבל אלוהים אוהב אותי ואהב אותי גם כשהייתי שם. הוא רואה אותי עובר דרך הביוב בחיפושים אחרי אבא, והוא שמח.

נכון, כואב לו שאני לא מבין ולא שומע כאשר הוא מדבר אליי בצורה כל כך ברורה, אבל הוא גם שמח לראות אותי ממשיך בחיפושים.

בכנות אני יאמר; חסר לי בצעד 2 - שכח גדול יכול להחזיר אותי לשפיות, לא הגעתי לתחתית כזאת - שאני צועק לאבא; קח אותי או תחזיר אותי לשפיות. אני לא מוכן לוותר על התאווה באופן מוחלט וסופי.

אני מאמין באלוהים, אני אוהב את אלוהים ורוצה מאד להיות קרוב אליו, אבל קשה לי, משהו לא מסתדר לי.

כפירה באלוהים ובסקסוהוליזים שיש לי = זה הבעיה שלי.

אני רוצה לשלוט בתאווה ולהחליט מתי אני משתמש – זה לא בדיוק קורה...

מתפלל לנכונות להתקשר לספונסר ולהתקדם בצעדים

מוטי עויזר - אברכה

"אֲבָרְכָה אֶת אֲדֹנָי בְּכָל עֵת. תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי

כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת, וּלְשִׁמְךָ נָעִים לְזַמֵּר, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל".

________________

[1] אנשים רבים שותים אלכוהול אבל רק חלק קטן מהם הופכים לאלכוהוליסטים. אנשים רבים מאוננים וצופים בפורנו (כפי הידוע שתשעה מתוך עשרה גברים צופים בפורנו והעשירי הוא שקרן), אבל רק חלק קטן מהם הופכים למכורים. למה? התשובה היא שאנחנו לא בחרנו לחלות במחלה הזאת (סוד הכניעה).

בס"ד

דייב יקר,
חיבוק גדול. אוהבים ממש. ה' רואה את הכאב והכנות שלך. אתה יהלום יקר.
התהומות עכשיו הם כאין וכאפס לעומת גובה הבניינים שתבנה בתיקון.
יש בך עומקי עומקים והמסע הקשה שאתה עובר הוא סיפור חייך. 

אתם לא תאמינו לי ב28 שעות האחרונות אני רדוף [או שתמצאו לזה הגדרה אחרת] כל טלפון שני - זה להציע לי שידוך, והיה לפחות 5 אנשים כאלה, טלפון ראשון זה לבקש עזרה בכל מיני עניינים וכו', וטלפון שני - זה לשידוכים, וחלק גדול מתקשרים כבר כמה פעמים הכל בשביל שידוכים, ממש שיגעון...

מלבד מה שההורים עושים כל מיני 'השתדלות' לפי כל הדעות ביחד... שאלוהים יברך אותם...

בכנות בא לי לתת לכולם מכות, עזבו אותי אתם חושבים שזה מה שיעזור לי עכשיו...

להגיד שאני סקסוהוליסט – זה לא אופציה, אבל בא לי להשתיק אותם ככה, שיעזבו אותי....

ההורים מכאן, הרבנים משם, והחברים מכל הכיוונים.

עזבו אותי לנפשי, לא רוצה כלום, רוצה להיות נקי רק להיום להיות מחובר לאלוהים ולחוות חוויה רוחנית.

עם עצמי אני לא מסתדר, אז נראה למישהו שעם בחורה לידי שצריכה יחס, חום, אהבה, קירבה, תשומת לב, הכלה, ועוד ועוד – אני יצליח לספק את הסחורה.

אז תדעו שכעת ממש לא!

אני מתפלל לצאת מהריכוז העצמי – המפותח שרכשתי, רוצה להיות בנתינה ולהסתכל קדימה, לעשות צעדים.      

המשתוקק כתב on 08 יוני 2021 21:48:

לענ"ד בנושא כזה עדיף להקשיב לספונסר/מטפל מקצועי, 
מזדהה איתך דייב מאוד! 
אכן קשה כשכל העולם לא מבין מה עובר עליך. 
בעזרת ה' אתה אוטוטו עולה על דרך !!!

כמו שכתבתי לך בפרטי ממליץ לך לחכות עם השידוכים עד שתעשה את העבודה הרוחנית שהתכנית מלמדת אותנו.

להיכנס תחת עול הנישואין ולנסות לתקן את עצמך משם כשאתה במחוייבות של אישה בית וילדים זה הרבה יותר קשה ומורכב מלעשות את זה כשאתה אדון לעצמך..

זו רק דעתי

אוהבים

קרעת לי ת'לב...
מתפלל באמת שה' ייתן כוח ויאיר לך את הדרך... 
אני חושב שאתה צריך להגדיר לעצמך יעד מה כן? 

לחכות כי אתה נופל זה פעולה שאתה עושה מתוך רגש,
שאגב פעולה הגיונית לגמרי.. מי רוצה להכנס למערכת יחסים בצורה כזו..

מצד שני אני הייתי במקום שלך.. גם כשהתארסתי ורציתי ועשיתי את כל ההכנות הרוחניות לחתונה.. מצאתי את עצמי צופה בפורנו ונופל.. 

אוקיי... ומה אם הייתי מחכה עד שאחלים  לגמרי.... 
כנראה שלא הייתי נשוי עד היום.. (נשוי באושר 7 שנים) 

אני לא חושב שאתה צריך למנוע מעצמך נישואים.. זה לא יפתור או יגדיל לך את הבעיה... 

אז מה כן? להתחתן מיד.. 
גם לא בטוח, אם אתה נמצא עמוק ממש בתוך זה.. 
לכן אני כן ממליץ להציב יעד מסוים שאתה באמת חושב שאתה יכול לעמוד בו.. וכן להתחיל... 
דייב היקר זה לכל החיים גם אם תחלים תקופה ממשוכת שתיתן לך נוח להרגיש להתחיל שידוכים זה לא נותן לך תעודת, ביטוח שלא תיפול אחרי הנישואים. 
עצתי היא כן להתחיל אבל כמובן להכנס ברצינות למסע עם תהליכי עומק... לשמור על המעשים העיניים ובעיקר המחשבה.. 

בהצלחה.. 
דף חדש.. 

סופ"ש טוב לכולם

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מצהיר על שלושה ימים של נקיות

לא מכוחי.

אני 8 חודשים בתוכנית

והייתי תקופות נקי - אבל כשחסר בצעד ראשון אז חסר בכל ההמשך, אי אפשר לעלות על דרך ולהצליח בלי צעד ראשון בכל יום ויום - צעד הראשון זה הבסיס של כל התוכנית...

חבר ותיק (N.A) שנקי מעל 30 שנה אמר לי היום שהוא עובד כל יום על צעד ראשון 90% ועל שאר הצעדים את שאר האחוזים הנותרים, המיקוד הוא על צעד ראשון... 

שלום חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מעדכן על ששה ימי נקיות

סופ"ש מעניין התרחש לי

הלכתי עם חבר תוכנית לסאונה רטובה

עשה לי באמת טוב, ניקה לי את הריאות וכו' וכו'

כמובן ללא תאווה...   

באמצע היה לי לסדר כמה טלפונים – לא נחמדים, מישהו ריכל עלי, והייתי צריך להתמודד עם זה.

היה שם מישהו שחוזר לירושלים – אבל הוא מרח את הזמן וכמובן הוא ברח לנו...

בערך בשעה 4:40 החלטנו שמתארגנים לצאת אני אמרתי אני הולך לטבול ומחכה בחוץ.

ב4:50 הייתי בחוץ ורואה 12 שיחות שלא נענו

לא היה לי כח לחזור לאף אחד...

והקטע שהסוללה כמעט הסתיימה, טוב ניסתי לחפש מטען בחוץ מצאתי איזה מקום להטעין שהוא הסכים רק לדקה, אמרתי עדיף מכלום, לבנתיים קבלתי עוד שתי שיחות – לא עניתי ולא חזרתי.

מחכה שעה עד שהבן אדם יוצא

לבנתיים זרקו על מישהו כמה מטרים לידי תבנית ביצים, אין לי סוללה, אני בלחץ להגיע לירושלים ולצאת למרכז... והוא עדיין מתעכב ואני מחכה לו...

נכנסתי פעמיים בחזרה לאתר אותו [אולי הוא התעלף או נטבע], רק בפעם השנייה ראיתי אותו והוא בפנן שלו מנסה לרצות אותי בזה שהוא שואל מישהו אם הוא נוסע לירושלים...

כבר עלה לי הפיוז, בפרט שכשאר הלכנו לתחנה ואני רואה שאין כבר אוטובוסים עוד שעתיים שבת, וצריך לאלץ ליסוע במונית.

והנה אני פוגש חבר טוב שלא ידעתי שהוא גר בקרבת מקום שהלך ליטבול בדיוק בשעה הזו [מה שלא היה אמור לקרות בדרך הטבע]...      

טוב לבנתיים אני לא מוכן לדבר אתו והוא מנסה לעצור טרמפ - אך לשווא, הוא מנסה שם, ואולי כאן – ואני אחריו ממקום למקום... מה שמעלה את הפיוז לרמות אחרות, לבנתיים החבר חזר מהמקוה ואמרתי לו אתה יכול לעזור לי להזמין מונית – אני פשוט תקוע כאן בלי כסף, ואני חייב להספיק עוד מעט שבת, טוב... אל תשכחו שהפלאפון מנותק... ואנשים מחפשים אותי ואני צריך לדבר עם מי שאמור לקחת אותי מירושלים למרכז...

מה קרה לבסוף עזבתי אותו לטובת החבר שגר בקרבת מקום - גם לקחת כסף וגם שניה להטעין את הפלאפון וגם להרטיב את הפה וגם לברר על מונית...

לבנתיים שאני מתחיל להטעין את הטלפון - אני מחייג לחבר לשאול אותו מה קורה – אחזתי שזה לא יפה שעזבתי אותו ככה לבד... הוא לא ענה לי...

כמה דקות וחזרתי עם כסף על עקבותי להזמין מונית לשנינו וליסוע...

אבל הוא נעלם מכל המקומות שהוא ניסע לעצור טרמפ, יופי כנראה הוא עצר בזמן הזה טרמפ לירושלים...

אני מרים את היד לנסות גם לעצור, לא עובר רקע ועוצר לי בחור ואומר לירושלים, אני עולה ואחרי חצי דקה אני רואה את החבר שלי מנסה לעצור טרמפ, אני אומר לנהג אתה יכול לעצור זה חבר שלי...

החבר עלה מאחורה וצחקנו...

ככה נגמר הסיפור...

כשאנחנו חברים...

שלח לי כח // אברהם פריד

שלח לי כוח, אל תיתן לי לברוח

גם אם הלילה, ארוך ומפותל,

כשהשמש שוב נמחקת,

הורד אלי קצת שקט,

הבדידות הזו צועקת ולא תמיד זה קל.

שלח לי כוח עזור לי לסלוח,

בצילה של כל טעות מסתתר סיכוי בהיר,

להתחיל מהתחלה, לקום מהנפילה,

לנשום עם כל הכוח, גם אם אין בי אוויר.

שלח לי כוח אל תיתן לי לשכוח,

את האור שנדלק בשוליו של כל כאב,

תן תקוה קטנה, קצה של אמונה,

רק אל תשבור, אל תשבור לי את הלב.

שלח לי כוח, עזור לי לסלוח...

אם אתה שומע וזה עוד לא מאוחר,

שלח לי כוח כי זה כל מה שנשאר,

תן לי רק ללחוש לך תפילה ולבקש,

שתבוא אלי אני כבר מתרגש.

מילים: נעם חורב

בוקר טוב חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מצהיר על היום השמיני הנקי

הלילה עבר בהצלחה

למרות הרצון העז ליגוע בעצמי ופשוט להגיע לידי נפילה תוך כמה זמן.

לא פשוט עוד יום עובר ואני עדיין במסגרת, אני עובד קשה על איזה פרויקטים – אבל חוץ מלקחת לי את הזמן והכח – למרות שאני נהנה, אני לא מתקדם - לא מבחינה רוחנית ולא מבחינה דתית.

אני מאד רוצה להיות קרוב לאלוקים, אבל פשוט קבלתי מכה שריחקה אותי מאד ממנו – שזה גורם לי באמת צער, אין חיות, אין כלום.

אני לא מסוגל עם ההורים שלי, בפרט אבא שלי בימים האחרונים, כל 3 דקות מכתב שאני צריך להתחזק והוא קובע לי כל מיני דברים לעשות... וכל דקה נכנס לחדר שלי לבדוק מה קורה... שכבר נמאס לי...

אני חסר אונים

מול החיים שלא הכל בסדר

מול התאוה שקורצת לי

מול העבודה שכבידה עלי

מול האמון בעולם

מול ההצעות של השידוכים

מול הדת שלי

אסיר תודה שיש לי

אוכל

כסף

מחשב

נגן – לשמוע שירים

עבודה

חברים

אסף הרוש – לחיות עוד פעם

עוד יום עובר מהר

עוד יום אני סוגר חשבון עם כל שורה שביומן

כאן פחות ופה יותר, כאן שלם, פה מצטער.

אחרי הכל, אני רק בן אדם

והשמיים יעידו, אם תשאלו הם יגידו

שאף פעם לא חשבתי לוותר

ואחרי עוד יבינו ,בבקשה שיבינו

שהיינו רק צריכים להסתדר

וכמו כוכב נופל שמתפלל

שהלוואי וישאר בו טעם.

כמו אבק לוחש מתוך האש,

אני מבקש לחיות עוד פעם.

אוו אוו אוו

עוד יום עובר מהר

עוד יום אני עובר על כל שורה שביומן

כאן מלא ופה חסר, כאן יכולתי קצת יותר,

אחרי הכל, רק בן אדם

בוקר טוב חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

ביום התשיעי לנקיות

מצד אחד - יותר קל

מצד שני - יותר קשה

החיים לא פשוטים בכלל. אלוהים שולח כל מיני ניסיונות ומצבים שמופצצים; יש דברים שאי אפשר להבין – מה לעשות נולדנו מטיפה סרוחה, חוסר אונים מוחלט, אפילו עד כדי חוסר שפיות.

החוסר אונים מול החיים, שזה כולל מול התאוה, מול ההורים מול החברים מול העבודה, מול הלקוחות, מול מי שעזבה אותי וכל השליחים המתוקים שלה...

אני יודע שאלוהים יכול לסדר אותי, להחזיר אותי לשפיות; להיות אדם נורמלי שחי כאן בשביל לתת ולעזור, ולא בשביל שילטפו ויעשו לו...

ברגע שאנחנו מתחילים להבין שאנחנו לא מסוגלים לבד, שאנחנו לא יכולים להמשיך לפעול כמו שאובססיה לימדה והשתלטה עלינו, אז לא נותר לנו - אלא למסור את זה לאלוהים, למסור את כל החיים שלנו אליו, את הרצונות את הפעולות לאלוהים אוהב כפי שאנו מבינים אותו.

אני למשל מבין בתקופה הזאת שאני בתקופת אחוריים (מושג קבלי יותר... קרי); אני בתקופה שלא קל לי לעמוד מול אלוהים, לא קל לי לקיים מצוות [למרות שאני מקיים רגיל], וללמוד תורה [שזה משתנה] וזה בסדר, אני מקבל את זה...

כאילו אני מרגיש שאלוקים יותר מדאי מנסה אותי, למה הוא לא נותן לי להנות בשקט, למה הוא נותן לי בחורה, והוא לוקח אותה אחרי כמה חודשים בלי שהספקתי לגעת בה [סליחה על המילים החולות האלה].

למרות שאני מאמין שזה הכי טוב בשבילי, כי באמת מי יודע מה היה קורה - אם הייתי מתחתן, לא רק מבחינת המחלה [שגם אם הייתי נשאר נקי (כמו שהייתי איזה 117 יום)... אולי זה היה סוג של שימוש שהיה מביא אותי למקומות לא טובים].

אלא מבחינה שעם הבחורה הזאת הייתי סובל, הכל היה עובד על ריצוי חולני וממסכן, שאולי הייתי רוצה  להתאבד בגלל זה – ה' ירחם... כמו שקרה לחבר תוכנית שאחרי 6 שנים של נקיות הוא היה בקשר של שידוכים עם בחורה והיה ממש לפני החתונה כבר חילק הזמנות והיא גם עזבה אותו פתאום מה שהתברר אחרי 5 שנים שבעלה התאבד – כנראה לא מחיי דבש ששרר בביתם.

למה אלוהים עשה את זה ככה ולמה עם כזה פיצוץ והכל – זה לא אמור להעסיק אותי כעת, אלא להאמין שכל הענין הזה עם כל התופעות לוואי – זה לטובתי הנצחית.

אסירות תודה

על ספונסר מכיל ותומך

על אוכל טוב ושתייה טובה

על קבוצה טוב אתמול בערב

על חברים שאתם הלכתי למסעדה בערב

על כסף שיש לי למה שאני צריך

על שתיקן לי הטכנאי את המחשב

על זה שאני רווק

על התוכנית

על כתיבות בוקר

על שאני בפורום שמור עיניך

אני מפחד

מלקוח אחד שמשגע אותי שאני אגמור פרויקט עד מחר, אבל אין לו רחמים הוא מעביד אותי בחומר ולבנים...

מלקוח אחר שכל הזמן תלונות, הוא לא רוצה לגמור אף פעם פרויקט רק לחרבן את המוח.

מעוד לקוחה שגם היא משגעת אותי וטרחתי לעשות מה שהיא רוצה מעל ומעבר ויש לה עדיין תלונות, ובהתחלה היא ביקשה הנחה שהיא לא מרוויחה מזה ונתתי לה בחצי מחיר, אבל היא מנצלת אותי יותר מדאי וכו'..

בס"ד

שלום שמי דייב

ואני סקסוהוליסט

היום העשירי לנקיות

לא פשוט עוד יום ככה

שאני מרגיש בודד

עוד יום שאין מי שיכיל אותי, שיבין אותי

אני מגלה שההורים שלי פשוט חולים

אין להם שליטה על האובססיה עלי

כל רגע לבדוק מה קורה איתי

בצורה כזאת חולנית

פשוט מסכנים

אני אוהב אותם והם אותם

אבל כל אחד לא יודע לבטות את האהבה

וההסבר לכך; כאשר חולים – אז כושר הביטוי הוא גרוע...

אני לא סותר את זה שהם רוצים בטובתי אבל הם מזיקים.

אתמול ישבתי לדבר עם אבא שלי בצורה ברורה ולהסביר לו שזה לא עסק האובססיה הזאת כל רגע לשלוח לי פתק עם הדרכות ועצות ורעיונות דתיים, זה אולי חשוב אבל אני בתקופת השהייה אני לא יכול הכל בבת אחת... אני יודע שאני לא במקום הכי טוב מכל הבחינות... והאמת שאני לא רוצה להישאר במצב הזה... אבל הדרך שאתם פונים אלי אתה ואמא זה פשוט לא יעבוד...

הוא הבין ואמר לי אני מקבל, זה לא בדיוק עבד, כי קבלתי פתק גם הלילה הקודם...

אסירות תודה

על עשרה ימים בלי להשפריץ

שלא ראיתי פורנו יותר מ7 חודשים

על מסך למחשב אינצ' 27 חדש

על אוכל טוב

על התקדמות בקורס אנגלית

על חברים לדרך

אני מפחד

ממה יהיה

מהלקוחות

ממי תרצה אותי

חסר אונים

מול החיים

מול התאוה

מול אובססיה

מול זה שאתמול הלכתי לקנות איזה כבל למחשב בחנות והמוכרת שם היא ממש ס' וקורצת ומדברת אלי [דווקא, אחרי זה בא משיהו אחר והיא לא דיברה ככה בכלל] בשפה כזאת מחרמנת, אסירות תודה ששיתפתי ושחררתי ופתחתי מעגל לא לחזור לשם...

רוצה להבין שיש כח גדול שיכול לשחרר אותי ולהחזיר אותי לשפיות משוחררת

אוהבים אותי

מצרף את השיר עבדים

[לי אין גישה לזה כי זה לא עובר בנטפרי, שלח לי חבר את השיר בקובץ] 

מילים ולחן: ברי סחרוף

על נהר אספירין ישבנו

במקומות המוכרים

לא שומעים לא רואים

כאילו אנחנו אוויר

עוד מעט יגמר הסרט

בקרוב המציאות

התמונה מטושטשת

והצליל לא ברור

כי כולנו עבדים אפילו

שיש לנו כזה כאילו

פותחים פה גדול

ומחכים לעונג הבא

כולנו מכורים של מישהו

שמבקש עכשיו תרגישו

פותחים פה גדול

ומחכים למנה הבאה

חלונות ראווה יפים פה

זה הכל למכירה

גם אנחנו תלויים

עם פתקי החלפה

אז מה נעשה עם הכעס הזה

מה יהיה עם הקנאה

כולם רוצים להיות חופשיים

אבל ממה אלוהים ממה

כי כולנו עבדים אפילו

שיש לנו כזה כאילו

פותחים פה גדול

ומחכים לעונג הבא

כולנו מכורים של מישהו

שמבקש עכשיו תרגישו

פותחים פה גדול

ומחכים למנה הבאה

שלום חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מעדכן על נפילה כפולה אתמול בלילה

אחת במקלחת ואחת במיטה

זה מכניס אותי לאשמה לדיכאון

אני חסר אונים מול הרגשות, מול הכאב, מול הנפילה, מול הריחוק מאלוהים...

התאוה מספרת לי סיפורים שאני לא מכור וזה לגיטימי שאני רוצה, ואסור לדכות את היצר המיני אחרי זה - זה יתנקם בי..

חסר אונים מול לקחת אחריות לסיים דברים

חסר אונים מול לגעת בעצמי

אסירות תודה

שאני נקי מקריאה מחומר לא בריא...

אני פותח מעגל עד שבת לא לפתוח שום תוכן... [זה אומר שאם אני בא לפתוח אני צריך לעדכן]

אסף הרוש - בסוף יהיה טוב

סתם כך, לא לעשות עניין

מכל איזה זבוב קטן

בסוף יהיה לנו כאן עדר של פילים

גם אם קמת מעונן

חלקית, בתחזית

אמרו רואים עכשיו סופה שמתקרבת

תן לה להירגע בסוף אתה תראה

הכל יהיה בסדר

השמש כבר עולה, לבנתיים

רק תחזיק עם איזו מטריה או סוודר

כי בסוף יהיה טוב כמו שמספרים

ממש בקרוב, לא סתם כולם אומרים

שבסוף יהיה טוב, למה למהר

יש לנו אבא טוב, בשמיים שומר...שבסוף יהיה טוב

סתם כך, לא לדחוק ת'זמן

נכון לכל עניין

אז אל תקפוץ אם הרכבת עוד נוסעת

גם אם לא נשאר חמצן

אין לך לאן, הראש כואב

ונאבדת כבר הדעת

תן לה להירגע, בסוף אתה תראה

הכל יהיה בסדר

השמש כבר עולה, לבנתיים

רק תחזיק עם איזו מטריה או סוודר

כי בסוף יהיה טוב כמו שמספרים

ממש בקרוב לא סתם כולם אומרים

שבסוף יהיה טוב, למה למהר

יש לנו אבא טוב, בשמיים שומר...שבסוף יהיה טוב

בסוף יהיה טוב.
אל תתייאש זה הכי חשוב. 
שבת שלום