שלום
שמי דייב ואני סקסוהוליסט
סוגר שבוע לנקיות, מפוכחות וחיבור לאלוקים אוהב – אסירות תודה!
משתף, שאתמול חזרה אמא שלי מהנופש ומאז לא בדיוק טוב לי משום מה...
היום בבוקר - צעקות של טירוף, של חולי, של אובססיה, ה' יברך אותה וירפא אותה...
לא פשוט, אני חייב לעזוב את הבית, בעזרת השם שבוע הבא אני יוצא, ושבוע אחרי זה עוזב לגמרי את הבית...
אתמול לכאורה - היה לי טעות שביקשתי כסף בשביל לקנות בגדים...
אולי הייתי צריך לקנות מהכסף שלי...
זה ויתור - לא קל, אבל כנראה זה מוכרח [שאלה לספונסר!].
אני חייב להתחיל להיות עצמאי... לאט לאט, אבל זה חובה...
יש התקדמות בכל מיני תחומים, אבל עדיין מאד קשה, הבדידות, החיסרון, המחשבות, זיכרונות צפים, מחשבות עולים...
אני רוצה להפסיק להסתכל בצורה שלילית, וכל הזמן החיפוש אחר הכאב, להנאות מהסבל זה 'מזוכיזם' לשמה...
אני יעבור רגע לפן מקצועי, ולפני שאנתח את הדברים אצטט מתוך מאמר [בתוספת ביאור בין המילים]:
אבחנה מבדלת
תבניות מזוכיסטיות - משותפות לכל הפסיכופתולוגיות [תופעות נפשיות החורגות מהנורמה].
הכי קל לבלבל מזוכיזם עם פסיכולוגיות דיכאוניות או דיסוציאטיביות [היפרדות, ניתוק].
אישיות מזוכיסטית מול אישיות דיכאונית
שילוב של דינמיקות [תהליכים] מזוכיסטיות ודיכאוניות - נפוץ אצל אנשים רבים, ונהוג להתייחס לאנשים אלו כבעלי אישיות דיכאונית-מזוכיסטית.
עם זאת, אצל רובם יש איזון מסויים בין שני המרכיבים, כאשר לאחד מהם יש משקל כבר יותר. חשוב להבחין בין השניים מכיוון שאופי העבודה הטיפולית עבור כל סוג של אישיות שונה.
לאדם בדיכאון - חשוב ללמוד שהמטפל לא ישפוט, ידחה או ינטוש אותו, ובשונה מהאובייקט המופנם שמתחזק את הדיכאון, יהיה זמין כאשר המטופל סובל.
האדם המזוכיסט - צריך ללמוד שאסרטיביות, ולא סבל חסר אונים, יכולה לעורר קבלה וחמימות, ושהמטפל, שלא כמו ההורה שמגייס תשומת לב כשמתרחש אסון, לא מעוניין מדי בפרטי הסבל הנוכחי.
אם מתייחסים לאדם עם דיכאון כאדם מזוכיסטי - עלולים להגביר את הדיכאון, ואפילו להוביל לאובדנות - מאחר והמטופל מרגיש מואשם וננטש. אם מתייחסים לאדם מזוכיסטי כאדם עם דיכאון, זה עלול לתגמל את ההרס העצמי.
אישיות מזוכיסטית מול אישיות דיסוציאטיבית
בחלק ממצבי הדיסוציאציה, למשל כאלה בהם האישיות מתחלפת לכזו שחוזרת אל התוקפים, באה לידי ביטוי דינמיקה מזוכיסטית. אך אם המטפל מחמיץ את העובדה שהפגיעה העצמית בוצעה כאשר האדם לא היה בשליטה על הגוף והמודעות שלו, פרשנויות באוריינטציה מזוכיסטית יהיו חסרות תועלת.
סיכום: מזוכיזם איננו הנאה מכאב, לכן לרוב הרווחים המשניים הם העניין המרכזי. קיימת פרה-דיספוזיציה מגדרית למזוכיזם נשי וסדיזם גברי, יחד עם ארגון אישיות מזוכיסטי בשני המינים. מרכיבים רגשיים של מזוכיזם כוללים את הרגשות המרכזיים האופייניים לדיכאון (עצב ורגשות אשם), בתוספת של כעס וטינה. מנגנוני הגנה מרכזיים משותפים למזוכיזם ודיכאון (הפנמה, הפנייה נגד העצמי, ואידיאליזציה) בתוספת אקטינג אאוט [ביטוי בפעולה], הכחשה ועיסוק בצידוקים מוסריים. יחסי האובייקט במבנה אישיות זה מקבילים לחוויות ראשוניות עם אובייקטים - אשר גידלו את הילד באופן מזניח ולעיתים מתעלל, ומידי פעם הפגינו חום במצבים בהם הילד סבל.
הייצוג העצמי דומה לזה של האדם בדיכאון (לא ראוי, אשם, דחוי), עם תוספת של רגולציה בהערכה העצמית לפי היכולת לשאת בגבורה מצבי סבל.
ביחסי ההעברה של מזוכיסטים משתקף הרצון להיות מוערכים ו'מוצלים', בעוד שבהעברה הנגדית עולה הצורך להציל (קאונטר-מזוכיזם) המתחלף גם בתחושות סדיסטיות.
כעת אני רוצה לעבור למצב הדיכאוני שאני חווה מהטראומה של ה'אהבה נכזבת' – ועם שלל התופעות לוואי שלה, קודם נאבחן את המצב, ונגדיר אותו, ולאחר מכן נראה מה אנחנו עושים עם זה...
מהי תגובת דיכאון?
האדם המגיב בתגובת דיכאון לאחר טראומה נפשית - הינו שקט יתר על המידה. לעיתים הוא עצוב ומצב רוחו ירוד, אך פעמים רבות - הוא פשוט מרגיש פחות הנאה. פעילויות שעשה בעבר ואשר הסבו לו הנאה - הופכות להיות פעילויות חסרות טעם וצבע, אשר אינן גורמות סיפוק.
עוד יכולים להופיע: ירידה בתיאבון וחוסר חשק לאכול או עליה בתיאבון עם ירידה במשקל, קשיי שינה, כמו קשיי הרדמות או יקיצה מוקדמת, ירידה באנרגיה ועייפות, ירידה בריכוז. התפקוד - יכול גם הוא להיפגע, כלומר יש פגיעה ביכולת לתפקד בעבודה ובמשפחה.
[אגב, חשוב להתאים את הטיפול לבעיה הספציפית ולמטופל הספציפי, לכן קיימת חשיבות גבוהה לאבחון טוב ולטיפול במקום בו קיימות כל האפשרויות הטיפוליות].
תגובת דכאון שאחרי טראומה, אצלי מתבטאת בסטטוס של; רגישות יתר, מצב רוח ירוד, חוסר תאבון, עייפות, חוסר ריכוז, חוסר סיפוק, בריחה, חיפוש
לקינוח, רעיון מעניין שראיתי:
"ההיפך ממוות - אינו חיים, אלא 'לידה'.
לידה ומוות - הם חלק מהחיים.
החיים - מכילים גם התחלות וגם סיומים, ואת כל מה שביניהם".