שלום חברים
דייב סקסוהוליסט
חסר אונים מול 2 שימושים אתמול בלילה.
הבאתי את עצמי למצב - שאני לא מוותר ומגיע לי להשתמש, ואם אני לא השתמש, אז אני יהיה חייב ללכת לשימוש חי (עיסוי ארוטי, מגע, פלירטוט, זנות), או לראות פורנו.
בכנות, אתמול הייתי כמה שעות עם פלאפון פרוץ בלי לראות פורנו, אבל זה לא משנה חיפשתי תאוה עם כיסויים ובגדים... אני לומד מכך שעצם הפעולה על התאוה - גם אם אני לא ראיתי פורנו – עצם שאני מתעסק איתה, ונמצא לידה אני נהיה חבר שלה, זה מביא אותי לשימוש....
אני לא מוכן לוותר על קריאה, מידע, נכון שזה יפה שאני מוותר כבר כאיזה 10 וחצי חודש על סרטוני פורנו - שזה עיקר הסבל שלי ומה שגרם לי להרגיש את החוסר אונים.
מאידך כל מה שקשור לנגיעה בעצמי ואוננות – אין שם את הסבל ואת החוסר אונים באותה רמה, ולכן קשה לי לעלות על דרך, ובאמת שרציתי להיות נקי – אז הייתי נקי איזה 120 יום, אבל ככה אין למה ולמה לא להנות מעוד רגע... למרות שאחרי שנגמר – אז זה לא פשוט וההרגשה זיפתית...
מתפלל לנכונות לעשות את הנכון עבורי בלי לחץ, ולעשות צעדים - כמו שצריך.
אני חסר אונים
מול התאוה (עצמי, בחורות יפות חשופות, מול סלביות חתיכות)
מול החיים (בריחה - מכל מצב, בכל מצב – כל הזמן, אי שימת גבולות, אי מיקוד, אי מימוש עצמי)
מול עבודה (לסיים פרויקט כמו שצריך, טיוח דברים, חוסר כח ומוטיבציה)
מול ההורים (ששואלים למה אתה נשמע בדיכאון, ומה קורה ואפוה אתה שבת, ואיך בישיבה)
מול חברים (כל מיני לשונות: "מה עם שידוכים, אתה באמת לא שומע"? למה אתה בדיכאון, מה קורה איתך"...)
פחדים
מזוגיות, מהתחייבות, מהתאווה, מהחיים, מהעבודה, מלקוח, מהשידוך, מהבריאות...
אסירות תודה
כסף, אוכל, בגדים טובים ואיכותיים, חולצות יפות ומעוצבות, על חברים, על נסיעה על קרייזלר נוחה וטובה...
מודה אני - משה זרצקי || Modeh Ani- Moshe Zaretsky