‏יוםשלישי 21 דצמבר 2021

דייב סקסוהוליסט

חסר אונים

מול התאוה, מול המחשב החדש שיש בו גישה לאינטרנט פרוץ, מול זה שהייתי באובססיה אחר תכני מין בעקיפין (לא פורנו מפורש), מול מידע מיני ברשת, מול מספרי טלפונים של בחורות מעסות - משאז', הגעתי לחציית גבול שהרבה שנים לא היה לי – להתקשר [אחרי זה אמרו לי שצריך להתקשר בערך 70 פעם].

אני חולה ומכור מהראש. אסירות תודה שעשיתי פעולה והתקשרתי לחבר ודיברתי עמו עד שהלכתי לחבר אחר, אין מנוס מלעשות פעולה – כשיש אובססיה.

היום בבוקר, לצערי, נכשלתי במבחן תאוריה - זה הפעם השנייה שאני מפשל, ואני חסר אונים מול זה, מרגיש דפוק, ערבי מאנייק...

מיד אחרי זה - שהיה לי גישה לאינטרנט פרוץ - התחלתי להיכנס ולחפש תאוה,

אסירות תודה

שלא נפלתי לפורנו, על אוכל, על הקצת מאד שעשיתי היום. מה לעשות הפישול במבחן גרם לי לדיכאון... בתוספת התאוה וכו' והמצב של הסופת כרמל מוסיף לדיכאון החורף.

על אוכל טעים ומזין, על שעות עבודה, על חברים לדרך, על תוכנית, על פעולות, על התקדמות, על צחוקים.

פחדים

מהתאווה = מנפילה, משימוש חי, מעיסוי, מקשר עם בחורות, מכישלון נוסף בתאוריה, מזה שאני לא רציני ומה יצא ממני... מזה שאני לא לומד ולא מתקדם... 

‏רביעי 22 דצמבר 2021

דייב סקסוהוליסט

בחסד אלוהים - לא מובן מאליו, אני נקי ממוצ"ש.

אחרי שבת נפלאה והכל טוב – רוחני, נפשי, גשמי, כל הסחרור הזה מהתאווה – שהעיפה אותי והביאה נפילה - הרסה לי כל חלקה טובה בתחילת השבוע. יום ראשון של דכאון עמוק, חוסר אונים, טיפול פסיכולוגי - כואב ומרפא ביחד.

אני יכול לומר שהפעולות ושירות – זה מה שמשאיר אותי נקי, האובססיה חזקה מאד, הכאב הוא נורא וגם הסבל הוא לא פשוט, אבל מה לעשות - התוכנית עובדת.

אסירות תודה:

על אוכל, על כסף, על טוסט חם וטעים, על מים מינרלים, על קבוצה טובה, על חבר שלקח אותי והחזיר אותי, על וופל בלגי חם ומלא מתוק.

על עבודה, על זה שכן הספקתי קצת, להסתכל על הקצת שכן עשיתי ולהגיד תודה, כי זה לא מובן מאליו.

פחדים:

מהתאווה – משימוש חי, מאוננות, מפורנו, משוטטות באינטרנט וברחוב, ממבטים, מלגימות ברחוב, בבית ובקהילה, מפנטזיות.   

פחד כלכלי – שאני לא יביא את הסך שעות של העבודה, התאווה - עשתה אותי דיכאוני ושאני לא יכול לעבוד ולהספיק מה שאני תמיד עושה.

פחד מלהיות שקוף – לא להסתיר כלום, החשאיות הזאת היא לא טובה לא לי, ולא לדרך שלי, כמובן שאני לא צריך לספר הכל, אבל יש דברים שאני לא מספר ממקום של ריכוז עצמי, אנכיות, פחד, וכו' וזה חבל.

משתף שיר חדש של...

איציק וינגרטן בסינגל קליפ: אתה תשיר

מילים:

דע כי כל מה שהיה מזמן

לא משנה ליום שכאן

והאמת בסוף תפציע

דע בתוך הלב בוערת אש

וזה גורם עוד לבקש את כל האור שברקיע

למה נפלת? לא משנה - כי קמת, התחלת מחדש

אתה תשיר אתה תשיר

הנשמה שלך רוצה לשיר

היא נכספת אל האור כמו מנגינת כינור שתפציע

אתה תצעק אתה תצעק

כי הלב עוד מחובר חזק

אל האבא הטוב שרק אותך ישמור ויושיע

גם אם לא תמיד הכל מובן

תיקח איתך ניגון ישן

וזה יאיר לך  בדרך

יום יבוא וכבר תוכל לראות

שיתגשמו כל התקוות

ושוב תזרח לך השמש

דייב היקר!
כחבר חדש כאן בפורם, בסך הכל שבוע + אני רוצה להחזיק לך אצבעות, על תהליך כזה ארוך, עם עליות ומורדות, ועדיין לא התייאשת סופית? 
זה אומר שאתה חי, אתה לוחם, יש בך רצון, יש בך כנות.

תחשוב, אולי אתה בהתנגדות למצב שלך?
אולי קשה לך עם אלף אכזבות שלא נגמרות?
אולי אתה צריך להרפות מלנתח את המצב שלך?
קח את הכמה ימים הנקיים שלך, תביט עליהם ממבט של ילד. תייקר אותם, כי זה באמת יקר. בורא עולם מתגאה בך.

זה מה שאני עושה בימים אלה עם עצמי מאז שאני כאן.
מייקר את הימים הנקיים שלי.
נכנסתי לתדר של הכנעה ושפלות, עד כדי בכי לפעמים.
מקבל את החיים בענווה, כי שום דבר לא מובן מאליו, ואף אחד לא חייב לי כלום.
לא לרבוץ תחת הנפילה... לא לשקוע... להתקדם.. גם אם נפלתי לא לעצור את המרוץ.
אני בקשר רציף עם אחד החברים כאן שמאד עוזר לי לא לאבד את ה'צורת אדם' שלי.
מבקש עזרה כל הזמן מבורא עולם, שאם אינו יעזור לי לא אוכל ליצרי.
אני משתדל להיות מחובר כל יום לגמרא והלכה, ולהאמין שהמאור שבה יחזיר אותי למוטב.
לא להתנשא בשום אופן על תחושת עונג של מספר ימים נקיים, כאן מתחיל החורבן. מניסיון.

הסיפור של כולנו נמצא בפרשת השבוע.
ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, שהעבידו אותם בפרך... וימררו את חייהם... כדי שבסופו של דבר יצעקו... ותעלה שוועתם אל האלוקים, כדי שבסופו של דבר יזכו לצאת ממצריים.
זה מה שקרה איתנו כשנפלנו לתוך המצרים האישי שלנו, מצרים שמסמלת את אבי אבות התאווה, אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם, הם אלו שמשעבדים אותנו וממררים את חיינו, ואם נצעק ואם נזעק ונילחם על כל טיפת דם שלנו... נזכה להיגאל. שהרי הובטחנו: אנכי ארד עמך מצריימה ואנכי אעלך גם עלה.
ממשיך ללמוד ולהפנים תובנות מכל התגובות של החברים. אשריכם!!!
באהבה ותקווה גדולה
מתבוסס

‏מוצאי שבת 26 דצמבר 2021

כבר הרבה חצות

למה אני ער? כי אני עדיין לא השלמתי את שעות העבודה, ולמה? כי יש לי אינטרנט פתוח וגם אם אני לא צורך תאוה זה מבזבז זמן, ועל אחת כמה וכמה שאני צורך מידע של תאוה, לצערי, כן אני מחזיק בקבוק ומריח ומפזר מעט על הריצפה וכו' – זה כמובן משפיע, ויש לי פחד עצום מליפול ולהשתמש בפרט בפורנו – שזה ישבור לי גם רצף ניקיון... חוסר שפיות עם אובססיה חולנית.

במקום לעשות פעולות לצעד 3 אני בורח, אוהבים...

משום מה - אני מעדיף לא להתחתן ודוחה הצעות של שידוכים, ואני מעדיף את הבריחה לתאווה, את הרצון להשתמש, לטעום מהתאווה ולא לאכול... ולא ליפול, למעוד ולא לסיים את הסוף – אולי זה חלק מהצעד הראשון, סוג של שימוש וחוסר רצון להפסיק, אני רוצה את המידע להחכים להיות יותר בקיא ורגיל בכל ענייני...

אסירות תודה:

על שבת נקייה, מפוכחת, שמחה, על חברים שהייתי אתם, על שיש לי קהילה ואני מרגיש שייך למרות שאני לא חבר של כולם... ויש כאלה שאפילו אני לא כל כך מסמפת... אוכל טוב, על עבודה, על התקדמות.

פחדים:

מנפילה, משימוש בכל צד שהוא, שלא יהיה לי מספיק כסף, שיקרה משהו לספרייה שלי, שהמוח שלי נדפק כי אני חסר אונים מול התאוה, מול נשים מול וכו'...

מחר אני חייב לעשות סדר עם הספונסר

כניעה, כנות, קבלה, וכו'. פשוט לעשות תוכנית מהתחלה.

צעדים, קבוצות, שיתופים וכו'.

אוהב אותך אח יקר! תודה רבה על השיתוף וכל כך מכיר את ההרגשה..

‏יום רביעי 29 דצמבר 2021

דייב סקסוהוליסט

אחרי שנה וכמעט חודש - שלא ראיתי פורנו - נפלתי לצערי...

הכל התחיל לפני שבועיים שקניתי מחשב חדש וכן ראוטר עם אינטרנט פרוץ, וחשבתי שאני יכול... בשבועיים האלה הייתי מציץ אחד לכמה ימים, ולא ממש מסתכל בתוך הסרטון של הפורנו, והנה זה קרה היום - נפלתי בפורנו מפורש, ואם לפני שעה רק ראיתי ואחרי זה הלכתי להתרחץ, ואוננתי פעמיים, אחרי זה ראיתי שוב ואוננתי תוך כדי... ממש חוסר אונים, הכל נפל לטמיון, הנקיות מפורנו, הנקיות מאוננות, והחרא צפה בראש...

ועוד על מה נפלתי על אלימות, ועל רוע שגרם לי כמעט להקיא ולהבחיל הכל... הנה ממש מתוסכל מעצמי, היום היה לי יום מוצלח, למדתי כמה תוכנות חדשות של עריכת סרטונים וכתוביות ועוד, ובמקום להתקדם ולהרוויח קצת כסף – אני נופל לחרא הזה.

היום גם השקעתי הרבה בשביל ההחלמה, ברגע שהיה לי אובססיה התקשרתי לחבר וישבתי ללמוד אתו את צעד 3, ישבנו וקראנו והיה חיבור מדהים... אחרי זה הלכתי לקבוצה והיה מיוחד ואפילו לקחתי שירות במצפון וכו'. 3 שעות של החלמה של תוכנית והנה עכשיו נפלתי בשלוש פעמים אוננות ופורנו – מה אני יכול לומר...

התאוה לא פשוטה בכלל, אני חסר אונים מולה, מול ההשלכות, מול הכל, האמת שהתחלתי לזייף בכל מיני פעולות – כי כבר נמאס לי הדיכאון והבדידות, החוסר ערך, היחס עם ההורים, עם הרב שלי, עם כל הדברים שלי – זה קשה לי, המחלה הורסת אותי מבית ומחוץ.

אני מתרץ את עצמי בכל מיני תירוצים, קשה לי לוותר, איך אפשר בלי תאוה, בלי מין, עם כל הסובב אותי, מילא פעם, מילא שכך וכך, אני יודע שהכל שקר, אבל מה לעשות ההכחשה גוברת עלי, חוסר הנכונות עם כבידות – זה מה שמביא אותי ביחד עם דכאון חורף.

המסקנות

אני לא יכול עם אינטרנט פרוץ, גם אם אני יכול כמה דקות זה לא מחזיק...

האובססיה נמצא בי, אם לא עושים את התוכנית בשלימות – אפילו חצי זה לא פועל...

חוסר הודאה בחוסר אונים זה תחילת ההרס...

חוסר כנות, כניעה, נכונות – זה תבלינים טובים למחלה...

עכשיו לא יעזור רק לאסוף את השברים ולהתקדם הלאה, אני חולה מכור מהתחת (סליחה על הביטוי – קשה לי לכתוב את זה)... אני לא יכול להאשים אף אחד, אוהבים אותי, אני בן אדם טוב, אבל אני חייב לעשות משהו עם עצמי אם לא זה יכאב יותר...

אוהב אותך מאוד מאוד מאוד מאוד ! 

אתה לא לבד! 

מרגיש ומזדהה עם כל אות שכתבת עם כל אנחה שירדה על המקלדת. 

התחושה המייאשת של אחרי שימוש היא אכן ח*א ..  אבל היא תהפוך לזהב! 
כי דווקא הכאב הזה ישמור אותנו נקיים ביום שיחליט אלוקים! 

אשמח לחזור לדבר בטלפון כמו שדיברנו פעם, לא אשכח את הלילה ההוא כשהייתי לבד באוטו בנסיעה בין עירונית לבד לבד עם התאווה והמחשבות המייאשות,
דיברנו בטלפון, המילים שלך החזירו אותי לחיים ולעולם לא אשכח את זה! 

אנחנו לא יכולים לבד אבל ביחד זה יעבוד כמו שעבד למאות אלפי מכורים מאז שביל דיבר עם בוב באקרון.. 

אוהב אותך מאוד! 

שבוע טוב וחודש טוב חברים אהובים

השם שלי דייב ואני סקסוהוליסט

לאחר הסופ"ש הקשה, וכן שבת ומוצאי... לא פשוטים בכלל, אני יושב כעת לכתוב מעט על היום הנפלא שהיה לי, קמתי כמו טווס בערך ב10, הלכתי למקוה כמו ברבור, ואכלתי פיצה לארוחת בוקר, ונסעתי לירושלים, נפגשתי עם חבר תוכנית בבית קפה – אסירות תודה היה מדהים ומחבר מאד, דברנו על החווית והשראות בעקבות האירועים שאנחנו עוברים, החבר הזה נקי יותר משלוש שנים ועושה דרך מדהימה, ואני מקבל את זה שאני עוד מתבוסס בדמי...

לאחר מכן הלכתי לטיפול פסיכולוגי, היה מדהים סיפרתי לו הכל באיזה סוג פורנו הסתכלתי, ועוד, דיברנו על מה שהיה לי בשבת ובמוצ"ש.

אסירות תודה

על אוכל טעים, על עוגיות, על תה, על גשם שלא הרטיב אותי, על נקיות, על כסף, על חברים, על תוכנית.

‏יוםשני 03 ינואר 2022

הי חברים לילה טוב

יום בשורה

בחסד אבא אוהב עשיתי סינון של 'רימון - רמה בינונית' בלי יכולת לשנות ולהסיר את התוכנה, לא מובן מאליו, היה על זה מניעות, אבל בסוף זה אירע.

אני יכול לשתף שעברתי שבועיים של חוסר ישוב הדעת בגלל שהיה לי אינטרנט פתוח בלי קשר לנפילות, כעת שיש לי חסימה – זה כבר נס, כמובן שענין התאוה היא בראש ותמיד יהיה לי את האפשרות לגלוש בפנטזיה...

אסירות תודה היום הספונסר אמר לי להתחיל צעד 4 – קודם כל קריאה בספרות.

הייתי בקבוצה היום, קבוצה דלה וקטנה, אבל אסירות תודה היה נחמד ומחבר.

אני רוצה לזכור ששום דבר לא שווה שימוש.

אסירות תודה

על אוכל, על סינון, על עזרה מחברים, על קשר עם חברים, על קבוצה, על הספר לצעוד לתוך היום שרכשתי, על שאר הספרות שיש לי, על אהבה וחום שיש לי מהרב שלי.

פחדים

מהעבודה, שלא יהיו מרוצים, שאני זלזלתי בעבודה כי הייתי באובססיה. מתפלל להספיק את הפרויקט ולהגיש אותו בזמן – עד סוף השבוע.

‏יוםשלישי 04 ינואר 2022

בוקר טוב חברים

השם שלי דייב ואני סקסוהוליסט

חסר אונים מול התאוה

מול הרצון להתאוות ושיתאוו אלי

פחדים

עבודה = שאני לא יקבל מה שמגיע לי... כלכלה – שאני מבזבז את רוב הכסף שלי, אהבה – שאני לא יודע לאהוב, חברים – שלא אוהבים אותי ואני לא יודע לאהוב מישהו בלי קשר למה שיוצא לי ממנו.

אסירות תודה

על כסף, על אוכל, על הורים, שיש לי מי שמכבס ומגהץ לי את הבגדים, על סוודרים, על שישנתי חזק, על שסיימתי אתמול בלילה את הפרויקט השבועי. על הסינון במחשב, על חברים שדואגים.

ביני לנדאו - קדם

חדש ימינו כקדם...

מרגיש שלא מדובר בגעגוע לעבר או בציפייה לעתיד,

קדם מלשון עתיק ומתקדם

כל רגע מחדש

כאן ועכשיו

אמן

מילים ולחן: ביני לנדאו

עיבוד והפקה מוזיקלית- אלדד ציטרין 

ככל שעוברים הימים

ככל שארוכים הלילות

זוכר לך חסד נעורים

זוכר לך אהבת כלולות

איך הלכת אחריי מדבריות

וכשהגיעו זמנים שהיו לנו מרים

ולא יכולנו להרוות צמאוננו

ביקשנו עצות לחיים טובים

להמתיק איתן כל הבנותנו

והאמונה שהאירה דרכנו עודנה נושבת

ועד עולם תמשיך גם אם לעיתים נרגיש שהנה היא עוד רגע  נעלמת

והיא תוסיף להשיב נפשנו אל גן העדן

ולחדש אותנו באמת

ככל שדוהרות השנים

ככל שנשחקות התפילות

לא אשכח המילים

שלחשת אי שם בחולות

כשנשבעתי לך כל השבועות

כשנפרצו החומות ונסתתרו הפנים

ולא הצלחנו להשקיט ליבנו

נאחזנו בעצות של החיים הטובים

להביא מזור לכאבינו

והאמונה שהאירה  דרכנו עודנה נושבת

ועד עולם תמשיך גם אם לעיתים נרגיש שהנה היא עוד רגע  נעלמת

והיא תוסיף להשיב נפשנו אל גן העדן

ולחדש אותנו באמת

כקדם

לאן שימשיכו החיים

לאן שיזרמו הנהרות

נמצא קרבת אלוהים

ונשוב אל האוצרות

טלגרם לא עובד - שם עיקר הטריגר
מקווה שאני לא אמצא משהו אחר.

יוםרביעי 05 ינואר 2022

הי חברים - צהרים טובים

השם שלי דייב ואני סקסוהוליסט

קודם כל אני חייב להקדים שאני טרוד בעבודה

אתמול הייתי חייב לקחת לי כמה שעות של מנוחה, והלכתי עם כמה חברים לספא והיה ממש כיף ומשחרר, אין מילים, ממש מיוחד. אגב, להגיד אסירויות תודה בסאונה יבשה – יש לזה טעם מיוחד...

אסירות תודה

על שהיה לי חבר שלקח אותי אתמול הלוך חזור, על עבודה, על כסף, על זה שקניתי לאחי ארוחת צהריים, על ארוחת בוקר, על שינה חזקה ועמוקה, על כח ובריאות. על בגדים מכובסים ונקיים.

פחדים

משאני לא יקבל משכורת, שאני ימות, לא יודע אתמול חשבתי שאני לא יקום בבוקר, שאני לא יצליח למצוא אשה שתתאים לי מבחינה פנימית, נפשית, חיצונית ומנטלית.

מתפלל לשחרור למסור הכל לאלוהים.

לשמחתי אני לא נכנס לשם, ואם אצטרך אפתח מעגל
אגב, אני לא ידעתי שיש אפשרות שם... חבל שאתה מספר לי...
כאן זה לא 144 לתאווה... מיסטר משתוקק...

‏יוםחמישי 06 ינואר 2022

דייב סקסוהוליסט

הילולות, בבא סאלי, חנגות, על האש, מוזיקה, ובקיצור 'שמח', אבל לא יודע למה אני מרגיש ריק, חסר ערך, בודד, יצאתי להתחבר עם טלפון לחבר תוכנית.

אמרתי לחבר: אם הבבא סאלי היה יודע כמה בשר אוכלים בגללו הוא כנראה היה נפטר פעמיים – הוא אהב שיהודים אוכלים.

בסופו של יום, מכור כמוני איפוה שהוא יהיה - הוא חושב על השימוש, על התאוה, על המחלה הקשה.

אסירות תודה

על ארוחת לפני הצהריים עם חבר תוכנית בזיסלק, על ארוחת ערב טעימה, על סעודת הילולה - על האש טעים.

פחדים

מתאוה, משימוש, מנפילה, מכאב נפשי רגשי שאני לא יוכל לעמוד בו, מההורים שלי, מלהיות לבד ובודד, מבזבוז החיים והזמן...