יוםשלישי 24 מאי 2022
הי חברים
השם שלי דייב ואני סקסוהוליסט
חסר אונים
מול התאוה, מול החיים, מול השקט שאחרי הסערה, מול השימוש שאחרי העבודה, מול הבריחה שאחרי הקושי, מול זה שאני לא מוכן לוותר ואני רוצה להרגיש את התאוה, שהיא תחבר ותלטף אותי. מול כסף, מול עבודה, מול חופש שאני לוקח לעצמי היום.
אסירות תודה
על אוכל ואת הכסף לקנות, בגדים, פיג'מה, מקלחת, מקוה, לחמניות קמח מלא, מים מינרלים, מאוורר, שינה טובה, שיחה טובה עם חברים.
הספונסר שאל אותי היום כמה שאלות [אני כותב חלק מהתשובות]
א'. האם אתה סיימת עם התאוה?ב'. האם אתה מוכן לוותר?
האמת שלא, לא מוכן לוותר או יותר נכון התרגלתי לא לוותר, הגוף רוצה אהבה, הגוף רוצה הנאה, רוך מגע ותשוקה, אני לא מוותר על הנגיעה בעצמי, על כל מה שקשור למגע, אתמול התקשרתי למעסה בבית-ים וכמעט נסעתי אליה, הרגשתי שאני צריך את הפורקן המיני כדי להשתחרר.
ולכן לא סיימתי אותה, אני מבין שזה מבאס אותי ואחרי זה אני מרגיש כואב, ריק, מרוקן, דפוק, דכאון ייאוש, מחשבות אובדן, אבל אני מוכן את כל זה בשביל מנת הרגעה, אני חולה, מכור.
ג'. למה אתה לא מוכן לוותר?
הכאב, הבדידות, זה שאין לי אפשרות לנתב את הצורך הטבעי שלי לתאווה, אין לי כלום, גורם לי לא לוותר לגמרי, תמיד נשאר לי איזה רצון ואיזה צורך בפורקן לא שפוי ונורמלי.
ד'. ומה אתה מוכן לעשות כדי לוותר?
אני מוכן לוותר חלק מהזמן אבל לא לגמרי, תגיד לי להיות שבועיים נקי מאוננות זה סבבה, אבל יותר מזה גדול עלי ומרגיש שמסרסים אותי. וגם גורם לי לרצות שימוש חי, עיסוי אירוטי וכדו'. שאני מוציא את הפורקן ביני לבין עצמי – אז ניחא.
הייתי נקי עם פעולות עד אתמול שבועיים – אבל רציתי תאוה פי אלף ממה שאני רוצה עכשיו, עכשיו אפילו אשה יפה ברחוב לא גורמת לי להמשיך להסתכל עליה, כי כביכול השתחרר.
האובססיות חזקות שאני נקי, מצד אחד, מצד שני עד שאני לא משתמש הרבה אני עדיין בלוף שלא האובססיה שלא נגמרת עד שאני פועל כבר יותר מדאי.
ה'. מה התאוה גורמת לי – כאב, סבל, רוחני גשמי?
אני יודע שהכל זה סיפורי סקס ותאווה, אני סובל בכל המישורים, הנשמה סובלת, ואני לא מוכן להיכנע, לא מוכן לוותר עד הסוף, למרות הסבל – הפיזי של האוננות המחורפנת הזאת, שאני צריך לאלץ את עצמי לגמור ולהגיע לפורקן. הסבל הוא נוראי. כמו שאי אפשר לתאר סבל של חולה אנוש. כף אי אפשר לתאר את הסבל, הריקנות, האשמה, הבושה, התסכול.
שאני משתמש אני פוגע בבת זוג שלי לעתיד, אני יודע את זה, אני ימשיך עם התאוה – אני יגיע לשימוש חי – שיכול להרוס ממש כל חיי זוגיות, אני יודע שכל פעולה על התאוה היום משפיעה על הזוגיות העתידה.
אני יודע שהיום אני לא רוצה להתחתן, (למרות שאתמול רציתי מאד), כי אני משומש לא בא לי אף אחד, לא אשה, לא ילדים, לא מחייבות, לא כלום, אני יודע שאני לא יכול להתחתן ככה, ואני באמת לא נפגש עם בחורות כבר יותר משנה (חוץ מאחת שלא התקדמנו לשום מקום – פגישה שעה וזהו).
אני רוצה להקים בית, אבל התאוה לא נותנת לי היא מסרסת לי את הרצון והאפשרות הזאת, היא מבלבלת אותי, היא גורמת לי לא להיות מחובר לעצמי ולסובבים אותי וכל שכן לאשה.
אני בתקופה מאד מבולבלת, האמת שאני מרגיש שכל אחד אכפת לו רק מהט'וחס שלו, מהקריירה שלו, מהכסף שלו, מההחלמה שלו, ואף אחד לא אכפת לו ממני, למרות שאני מושיט יד לעזרה, וחייב עזרה, אף אחד לא אכפת לו, אוהבים סוג 2 של רחמים עצמיים.
אני מתפלל להמשיך בדרך, להמשיך לקרוא ספרות שמאד עוזר לי לעשות פעולות, להיות בקשר עם חברים להמשיך לבוא, אני מרגיש אתמול הייתי מזכיר של קבוצה בלילה ומיד אחרי זה הלכתי להשתמש למה? למה אלוהים? לכל הרוחות!
הספונסר כתב לי במייל לקרוא – אני משתף גם אותכם:
קבלה (כניעה)
קבלה - היא התשובה לכל הבעיות שלי כיום. כשאני מוטרד, זה מכיוון שאני מוצא איזה שהוא אדם, מקום, דבר או מצב - איזה שהיא עובדה של חיי - שאינם מקובלים עלי, ואיני יכול למצוא שלווה עד שלא אקבל את האדם הזה, המקום הזה, הדבר או המצב כמשהו שצריך להיות בדיוק כך ברגע זה. שום דבר, באופן מוחלט שום דבר, אינו קורה בעולמו של אלוהים בטעות.
עד שלא קבלתי את הסקסוהוליזם שלי לא יכולתי להשאר מפוכח, לא אוכל להיות מאושר אלא אם כן אקבל את החיים בדיוק בתנאים שלהם. אני צריך להתרכז לא כל כך על מה שצריך להשתנות בעולם כמו על מה צריך להשתנות בי ובעמדות שלי.
