שלום חברים יקרים וחודש טוב!
לפני עשרה חודשים, שיתפתי כאן בפורום בדברים שכתבתי לעצמי ברגעים של צער וקושי על נפילות לא פוסקות. שאלתי בכאב, כשאפילו איני מצפה לתשובה חיובית, האם יש לי סיכוי. בתוך תוכי ידעתי שהתשובה היא שלילית.
זו ההודעה שאז שיתפתי: gye.org.il/forum/7-%D7%9C%D7%A0%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D/118475-%D7%99%D7%A9-%D7%9C%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99#118536
***
מאז עברה תקופה, ובאתר לצערי לא המשכתי להיעזר. נעזרתי בו רק אז, פעם אחת, בעיקר כדי להעלות זעקה של פריקה ואולי כדי לקבל יד מושטת של הבנה ושותפות לכאב.
חודשים ארוכים המשכתי ליפול על בסיס קבוע, כשלרוב כבר לא באמת ניסיתי. כבר לא באמת האמנתי שאני מסוגל כאשר אני שקוע בפנים.
אבל עד כמה שהייתי שקוע בפנים ועד כמה שכבר לא באמת הייתה לי תקווה לשינוי אמיתי, הצלחתי לעשות שינוי.
החלטתי שאני בכל זאת מנסה, ושאני לא מוותר לעצמי.
***
התחלתי מלתלות לעצמי מדבקה של 'שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט' על המחשב כדי שברגעים קשים שאני לא זוכר את זה, זה יהיה לי מול העיניים.
החידוש הגדול מבחינתי היה, שבהתחלה זכרתי רק את תחילת הפסוק שאומר 'שויתי ה' לנגדי תמיד'. מבחינתי, בהקשר המדובר כוונת הפסוק הייתה שצריך לזכור את ה' כאילו שהוא עומד מולך ומשגיח שלא תעשה חלילה פשלה נוראית שתגרום לו לכעוס עליך. קראתי את המשך הפסוק והבנתי שצריך לזכור את ה' תמיד לא כי הוא פוקח עליך עין שלא תפשל, אלא כי הוא נמצא מימינך שלא תיפול. הוא יחד איתך במסע הזה ולכן אתה זוכר אותו!
לא בהכרח שהמדבקה תמיד עזרה לי, וכנראה שהרבה פעמים היא לא עזרה, אבל זו הייתה קריאת כיוון רצינית שראויה לציון.
***
אגיד לכם מה בעיקר עזר לי, וכולי תקווה שגם לכם זה יהיה לעזר.
החלטתי לפני כמה חודשים, בלי קשר ישיר בהכרח לעניין הנפילות (אם כי גם קשור), לכתוב בפנקס בכל יום את הנקודות הטובות שחוויתי ואת הדברים הטובים שעשיתי.
אנחנו נוטים לדון את עצמנו רבות לכף חובה, כך שאנחנו שוכחים את הדברים הטובים שאנחנו עושים ואת החיוב שהיה בכל יום. חשבתי לעצמי שאם אציין גם את הדברים הטובים שעברו, גם אם זה יהיה כאילו באופן מאולץ, בסופו של דבר אולי הטוב יוכל לגבור על הרע וכן החיובי על השלילי.
בנוסף, בסוף הפנקס הכנתי לעצמי רשימה של הימים הרצופים שהצלחתי לעבור בהצלחה ללא נפילה. כל יום בהצלחה עם סימון ווי. גם כאן אם שימו לב לעניין חשוב והוא שאני מקדים להגדיר את הימים האלו כימי הצלחה לפני שהם ימים ללא נפילה. החיוב מגיע לפני השלילה. אני לא נמנע ממשהו אלא מצליח משהו. את האמת שזה פשוט הצליח לי בצורה מדהימה. כן נפלתי עוד קצת, אבל יחסית מהר הצלחתי לצבור רצף שהלך וגבר.
כיום ברוך ה', אני עומד על רצף של ארבעה עשר שבועות שהם 98 ימים בהצלחה.
בחיים לא הייתה לי הצלחה שאפילו קרובה למספר הימים האלו, ואני ממש שמח על כך.
אני חושב שספירת הימים יכולה לעזור מ-3 בחינות עיקריות:
1. כשאתה צובר כמות מסוימת של ימים רצופים בהצלחה, אתה לא רוצה לוותר על הרצף שכבר צברת. האם רגע אחד שווה את זה? לא.
ברור שזה לא תמיד יעזור כשהיצר פועל ומשכנע לבחור אחרת, אבל לדעתי זו נקודה שיכולה לעזור.
2. אתה רואה שאתה באמת מסוגל. אם הצלחתי עד כה להתמיד כמה ימים, או כמה שבועות, קטן עליי להמשיך הלאה. נכון שזה קשה, אבל אני באמת מסוגל לזה.
3. ככל שהזמן עובר ואתה מתגבר, היצר כבר פחות דוחף אותך לזה (לפחות כך זה אצלי). ממש מרגיש בהקשר הזה את 'משביעו רעב, מרעיבו שבע'. נכון שזה קשה בהתחלה, ותמיד זה קשה, אבל לפחות אצלי ככל שהזמן עובר אני באמת פחות מרגיש צורך לזה. כמעט ולא.
***
כתבתי את הדברים בעיקר כדי לומר לאנשים שהם באמת מסוגלים.
אני לא חושב שזה בהכרח מה שיעודד מישהו שנמצא כרגע למטה ולא מצליח, כאשר הוא בטוח שבכל זאת הוא לא מסוגל. הוא מכיר את עצמו יותר טוב ממני וכל הפעמים שניסה נגמרו באכזבה ובמקרה שלו לא בטוח שזה אפשרי.
גם אני הייתי שם כל כך הרבה פעמים, ואני מבקש שתאמינו לי שזה בכל זאת אפשרי.
גם אם לא עכשיו, גם אם לא בתקופה הקרובה, אתם תגיעו לזה.
אני לא חושב חלילה שסיימתי עם ההתמודדות ושאני חסין. תמיד זה יכול לחזור. אבל כעת משתדל ככל יכולתי ומקווה שבעתיד אמשיך להשתדל ולהתקדם גם אם אפול.
גם אם אתם לא מצליחים כרגע, אתם באמת אהובים ובאמת רצויים, וה' נמצא לימינכם לבל תיפלו. וגם אם אתם נופלים, הוא שם איתכם.
מקווה שמשהו מהדברים שלי נותן מעט תקווה.
שנזכה לחודש של התקרבות אמיתית ותשובה שלמה באמת.
בהצלחה לכולם!
