הי אחינו היקר:)
לדבר הראשון ששיתפת, אספר מה שאני עושה עם עצמי - זאת שיטה של cbt ככה שזה גם יעיל;) וכמובן אני לא מטפל או משהו, אבל לי זה עוזר אז אשתף.
כשאני רואה מושא תאווה אני לא מנסה להעיף אותו, אני פשוט נותן לו לעבור. זה על אותו עיקרון להגיד לך לא לחשוב על פיל כחול(להילחם במחשבה - לא אפשרי), אלא יותר נכון להגיד לך מה כן(להמשיך הלאה מהפיל)..הצד השני.
אותו דבר אני עושה גם כאן: רואה מושא תאווה, נותן לו לעבור ומיד מתחיל לחשוב על משהו אחר. לא נתקע שם מאחורה.
השיטות שהcbt מציע זה לדמיין לעצמנו את המחשבות/הרהורים שבאים אחרי כמו עלים שזורמים בנהר, ואתה נמצא מעל הנהר הזה. אותם עלים חולפים מתחתיך ככה ללא יכולת לעצור אותם, וככה כל מחשבה הולכת לה ואתה לא נלחם בה. אוקיי, ראית לא טוב. מיד תחשוב על משהו אחר - סוגיה שלמדת, מבחן מבאס (חח בדרך כלל עובד). לא להיתקע ולהגיד וואי איך הסתכלתי - ממש עוזר לי. (מסייג שכמובן לץתשובה על מראות לא טובים צריך לעשות, הכוונה על המראה).
דבר שני אנשים משתפים פה באתר שישנם ימים בהחלמה שהם קשים, כי זה להפסיק הרגל אחינו. הגוף לא רגיל שאתה מונע את זה ממנו. וממה שאני זוכר יש דיבור על השבוע השלישי שהוא קשה, וגם באזור ה60..אבל את זה אני פחות מדוייק.
בקיצור אחי, זו דרך לא קלה, דורשת המון מאמץ אבל אפשרית ובעוד איך אפשרית. אני כרגע גם מנסה להילחם בתאווה, ובנס מחזיק, אבל אין ביטוח ואני משקש ליפול...אבל יהיה בסדר בע"ה;)
המון הצלחה אחי, מקווה שעזר:)