שלום לכולם,
אני 'מתמודד' עם התאווה רוב חיי, אני כבן 35 עם אישה וילדים מקסימים.
מתנהל באורח חיים חרדי אדוק ובהקפדה יתירה על ענייני הלכה, וכמו כל הנופלים בעניין הזה, עד עתה עם רקורד של מאות נסיונות לצאת שלא צלחו.. (בהמשך הפוסט ארחיב)
תשאלו אותי, אתה בסדר? עם מאות נסיונות לא מוצלחים וזה השם שבחרת לנושא?.. אתה נשארת נאיבי? נדפק לך הראש? אתה תיפול שוב.. ברור.
אז אתחיל מהסיפא ('אתה תיפול שוב'), ייתכן, אבל כפי שאני מכיר את עצמי, הצלחתי באתגרים שהצבתי לעצמי בחיים (ובהם עמדתי בגבורה) תלויה לא מעט בפרסום הדבר לאחרים ומתוך ידיעה שהאחרים עוקבים אחרי, לראות מה ילד יום.. זה מאתגר ונותן לי סיפתח טוב, תתפלאו, אבל דווקא הלגלוג מצד האחרים נותן לי רוח גבית להצליח באתגר.
וכעת אמשיך לרישא ('עם מאות נסיונות וכו') זהו שלא סתם ניסיתי ונפלתי בראש אטום, הייתי במעקב על עצמי ממה אני נופל, כמה, מתי ומה היו התמודדותי בעבר, תראו, כמובן שאני לא יכול לומר שלא אפול אבל אחר וראיתי את קצב הצפיות והוצאת הז"ל בחצי שנה האחרונה וראיתי שאני יכול להימנע לתקופה ארוכה, הבנתי שזה אפשרי עם קצת תמיכה מבחוץ.
בחצי שנה האחרונה הוצאתי פעם אחת ז"ל מדעת תו"כ צפיה ועוד פעמיים תו"כ שינה, צפיתי בפועל עוד כ-20 פעם בתוכן האסור או בדומיו, אך באופן מכוון נמנעתי מלהגיע לשלב הוצאת ז"ל, אחר וקראתי על חומרת העניין, הפנמתי ובחרתי להימנע מכך.
זה סיפתח מקדים מצויין להפסקה קבועה אחר שבעבר הייתי נשאב לכך בזמנים כסדרם פעם או פעמיים בשבוע ואף יותר, אך עשיתי הרבה הפסקות קטנות שתרמו לי להתחסנות ולהכרה עצמית, אם כי שבזמני דאון ותאווה מתגברת עדיין לא הצלחתי ממש תמיד לחלץ את עצמי ופה אני צריך את עזרתכם בליווי מתמיד,
אני רוצה להתחיל שנה חדשה בלי מחשבות אסורות, כמובן בלי צפיות, ועוד יותר כמובן - בלי הוצאת שז"ל כלל, אני רוצה להיות נקי, קדוש וטהור לנצח.
שוב, אני לא נאיבי וטמבל וגם לא נדפק לי הראש (האמת: בעצם כן, לכן אני כאן:expressionless:), ואני מודע לנפילות שמתרחשות אחר שההתלהבות יורדת, לכן אני צריך אתכם איתי!! אני צריך כמה שיותר סיוע חיצוני, צריך את העצות, את הליווי ואת כל מה שיש לכם להציע, אודה לכם מאוד.
קצת רקע בענייני:
התאווה מלווה אותי מהגן, מגיל 3-4 הייתי מפנטז מינית על נשים בהתאם למוחו של ילד, כך היית עוסק בסיפוק עצמי, בגיל 9-10 נחשפתי לתמונות עירום מחברים שלי שלאחר מכן 'דאגו' להשאיל לי גם סרטים בדיסקים, אחר הסלידה הראשונית דווקא נמשכתי אחריהם מטבעי, התמכרתי אט אט לכך, הייתי צופה בקלטות ווידאו עם סרטי פעולה וקומדיה של אחי הגדול ומתכוונן לקטעי עריות שם, כנ"ל בטלוויזיה, ממש מסרתי נפש להתגנב אל חדרו בלאט (כשלא היה) בלילות כדי לתור אחר פיסות תאווה בצפיה, כנ"ל מתוך גזרי עיתון וירחונים שהביאו אחיותי לבית, בקיצור, כל פיסת תאווה אפשרית נוצלה על ידי, בד בבד נכנסתי לישיבות והייתי מדלג בין הבית "החם" בו הייתי מוצא פורקן ויזואלי לבין הישיבה שגם בה הייתי 'דואג' לספק עצמי בכל הזדמנות מסיפוק הדמיון ומעשה הידיים, חיים של רדיפה ללא לאות, לעיתים אף כשחזרתי מהישיבה נסעתי לת"א, ובבושת פנים קניתי דיסקים פורנוגרפיים ומחביאם בביתי שיספקוני בעת חזקתי הביתה מהפנימיה, בהיותי בגיל 19 אבי הכניס אינטרנט לבית וחסם אותו עם k9, אבל ידעתי לעקוף ולצפות בתמונות רבות ולהוציא זרעי לריק, שמתי עצמי כצופה בשיעורי תורה או משחק במחשב וכשלא ראו נכנסתי לאן שרק יכולתי, הייתי יושב על כך לילות רבים, הורי ידעו על תאוותי ומידי פעם מצאו פיסות שיריים שהשארתי אחרי במחשב וכדו', אך לא ידעו ולא יודעים עד כמה אני בפנים, הם מאמינים שזה חלף לי עם הגיל...
בקיצור, חשבתי תמיד שכשאעבור שלב בחיים אוכל להפסיק, לכשאעלה לישיבה גדולה, לכשאתחתן, לכשייוולד ילד ראשון, אולי כשיבוא השני וכו' וכו' גורנישט! זה נשאר ואף התחזק, בחיים נחשפתי לאינטרנט מכורח עיסוקי לפרנסתי ומשם נשאבתי עוד ועוד לזבל הזה.
אמנם הפחתתי ולמדתי יותר על תרגילי התחמקות ואף ברחוב בד"כ ואיני מסתכל כבר בנשים אך כשנופלים - נופלים.
והנה אני היום אב ל-5 ילדים ועדיין שוחה בתאווה לסירוגין, יש לי חסימה בטלפון (כשגם אותה אני יודע לעקוף חלקית (לתמונות נשים, לא פורנו) ובמחשב הסרתי החסימה, אני חושב שאני צריך לדעת להתמודד כשזה אצלי ופתוח, כי הקשיים בהשגת התאווה לא מרתיעים אותי וכשאני מתאמץ אני מתמודד עם זה.
ואת הרגעים הקשים הללו עלי לעבור ואני יודע שיש בכוחי, אני פשוט נופל, זו שריטה עמוקה שניתנת לריפוי וחייבים לשים לזה סוף, מהר!!!! כי כבר קצתי בחיי! (לא אשים להם סוף בידיים אך אולי אתפלל לה' שיקח אותי מהר באם יסתמן שאני לא בכיוון לתקן זאת)
תודה מראש
שימי דן
