אח שלי היקר! אין פה שום שיפוטיות "הרגשתי כאילו די אנשים בטח חושבים שאני סתם פה... בוכה בפוסטים שקשה לי ועוד ועוד אבל עדיין משתמש בתאווה.."
הקול הזה הוא בתוכך, מלחמה לה' בעמלק.
מי פה לא היה בסרט הזה כל כך הרבה פעמים?
האם יש לך מטרה הראויה לשמה להילחם עבורה? האם אתה מספיק נחרץ בדעתך שלמען המטרה הזאת אתה לא תעשה עונג לעצמך כי זה יפגע במטרה שלך.
אסביר למה אני מתכוון - גם לי היום היה קריז משוגע לצפות בפוי', ממש! הרגשתי שזה חזק ממני, אבל הייתה לי החלטה נחרצת שלא יקרה! אני לא הוביל את עצמי לצפייה הזאת אפילו שאני מאוד רוצה, ההקלקות על המקלדת כדי להיכנס זה אני עושה, לנגוע בעצמי זה אני מבצע את הפעולות האלה והחלטתי חד משמעית שהיום לא. אי אפשר להתחייב על טווח ארוך. היום אני לא אצפה ויהי מה.
ההרגשה הזאת של אחרי הנפילה משאירה בנו תחושת כבדות ועצבות, שוב נפלנו, שוב לא הצלחנו במשהו שאנחנו רוצים והיינו כמו בובה על חוט בידי היצר.
עכשיו תקח נשימה ארוכה ותצא לדרך מחדש. כן, מחדש!
פעם הבאה שתרגיש שהנה באה הנפילה, תיכנס פה לשרשור הזה ותקרא מה כתבת, תיזכר בהרגשה, אל תתן לעצמך להרגיש ככה שוב.
כולנו איתך, אוהבים אותך.
תרים את הראש, אתה בן של מלך אהוב ומיוחד, כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן, שולח לך שקים של שמחה. תן חיוך. באהבה
