שמואל ידידי,
אני מסכים בפה מלא שהמושג "מכורים זמניים" איננו קיים,
אך אינני מסכים כלל לכך שמכור זה לכל החיים.
עד כאן דבריי... ושוב אני נמנע מלפרט ולהוסיף מפאת כבוד החברים והצועדים בתכנית 12 הצעדים. חברים שבאמת יקרים לליבי.

משוש,

אני מכבד את אי הסכמתך לזה שמכורים זה לכל החיים.

אבל אם כך, אז עד מתי מכורים?
עד שנה, שנתיים, 5 או 10 שנים של נקיות?

זה מזכיר לי בחור בר מצווה שאחרי שלמד להניח תפילין אצל הרב שלו, יום אחרי הבר מצווה מניח אותם בארון במקום על הזרוע ועל הראש.
הוא היה צריך את זה ליום של הבר מצווה לעיני הקהל והמצלמות וזהו.
יום אחרי זה כבר היה מונח בארון.

שמואל ידידי,
השיטה שאני עובד בה, הוציאה אותי מתחושות והרגשות לא נעימות, תוך זמן מאד קצר,
אני לא אתיימר ואגיד שיצאתי מההתמכרות, כי זה לא המקום להגיד זאת, וגם לא השעה והעת.
אך לפי הדרך בה אני צועד, תוך זמן קצר, מרגישים כוחות אדירים שבעזרתם אפשר להתגבר על כל התמכרות שהיא.

כמובן, ימים יגידו...

שיהיה בהצלחה.

משוש,

אני ממש שמח לשמוע על הרגשות חדשות שאתה חש וזה מצויין.
אם זה באמת כך אז אתה צועד בכיוון הנכון.

אך חשוב לזכור שהעבודה על התוכנית היא לא קורס בחשבשבת או אפילו לא תואר בכלכלה.
התוכנית הזו היא דרך חיים והיישום שלה נמשך כל החיים !!!

שמואל ידידי, דבריך נכונים ואמיתיים, עבודה רוחנית בין ב12 הצעדים, בין עבודה רוחנית דורשת עבודה בלתי פוסקת כל החיים, השאלה איזו עבודה יותר עוצמתית ויותר בונה. ועל כך יש דעות רבות, חולקות וסותרות. שאני נמנע מהם בפורום.

משוש היקר,

אותי לא מעניינות דעות שונות או מחלוקות שונות.
הדבר היחיד שמעניין אותי שאני חולה ואיך להתרפאות ממחלתי.
כל מה שעובד ומרפא אותי אני לוקח ואת שאר הדברים - זורק !!!
תוכנית 12 הצעדים עובדת בשבילי ובשביל הרבה חברים הרבה יותר ותיקים אותה אני מאמץ בכל כוחי.
אני עובד אותה ולכן היא עובדת בשבילי !!!

בהצלחה לכולנו

עדכון היום:

היום לא היה לי כח לקום בבוקר. לא יודע מתי הייתי קם לולא התקשר אלי אחד החברים. (הוא חזר אלי אחרי שלא ענה לי אתמול בערב)
ציפיתי לעוד יום ריקני.

ב"ה היום היה דווקא די מלא.
התחיל בשיחה עם חבר שמאד חיזקה אותי. המשיך בלימוד בביהמ"ד (פעם ראשונה השבוע)
אח"כ אחי הזמין אותי לצאת אתו לטיול. אח"כ העברתי שיעור.אח"כ השתתפתי בשיעור. אח"כ קבוצה טלפונית של אסירות תודה.
אה, וגם באמצע האזנתי לקבוצה הטלפונית של הצהריים.
בקיצור, לא היה לי זמן להרגיש ריקנות, או משהו בסגנון.
(אני יודע שאין פה פתרון ולא ערובה לימים אחרים, אבל היום היה לי טוב)

בס"ד
שלום!!!
בטח שואלים איפה הייתי...
אז אספר לכם בצער, שממש לא היה לי זמן בתקופה האחרונה.
אימי נכנסה לבי"ח, והמצב לא כל כך טוב
בעז"ה ישלח רפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל ובכללם לאימי מורתי...
לצערי אי אפשר לומר שגם לא היה לי זמן לתאווה...
בחסדי ה' עדיין שומר ברית קודש! (מא' סיוון התשע"ב)
אבל הגלישות לחיפוש אחר התאווה ... :-\
ממש לא יודע מה לעשות איתן... :-\
כרגע לא מצליח להגיע לתכנית צעדים למרות שהיא בהחלט על הפרק... :-\

מיאני היקר,
קודם כל והכי חשוב, רפואה שלמה לאמך, שאלוקים ישלח לה רפואה שלמה בכל רמ"ח אבריה ושס"ה גידיה, ושתחזור לאיתנה הראשון במהרה.
על שאר הדברים, אתן לחברים אחרת להגיב...

מי אני היקר. אנחנו באותה סירה.
מאז ער"ח אלול (למיטב זכרוני) לא היו לי פגימות ממשיות אם כי היו גם היו נשיאת עיניים ברחובות לצערי הרב. וגם לרבות עינוגים אישיים שלא מביאים שום דבר טוב למרות שגם לא שום דבר גרוע. (ואולי עצם הדבר שנדמה לי שאפשר לעשות זאת ללא חשש מפגם זה עצמו גרוע? מלבד מה שביום מן הימים זה עלול להתפתח מעבר לכך ולהביא לספירה מחודשת?)
מפאת קדושת המקום אסתפק בזאת ולא אפרט מעבר לכך.

קודם כל, רפואה שלימה!
דבר שני, אני די שמרתי גם על העיינים, ומר“ח אלול לא הסתכלתי
בכוונה תחילה (אבל כשנתקלתי ברחוב, לפעמים לקח זמן לנתק
עיניים). לצערי היום הייתי עצבני ועייף, ובלי לשים לב,
ופתאום גלשתי קצת באינטרנט.. ב“ה ולמזלי תפסתי את עצמי יחסית
מהר, ומבלי להוז“ל.
מצד אחד אני מאוד שמח שהצלחתי להפסיק, ומצד שני מבואס
מכך שגלשתי אחרי שלושה שבועות.
איך מתעודדים?

בס"ד
משוש חיי היקר!
תודה רבה על המילים החמות
זה באמת מאוד מעודד! וכן למר ולכל מי שצריך...

לצדיק גמור ולרוצה להצליח ! שלום רב לכם...
באמת אנחנו באותה סירה... :-\
אבל רוצה לשתף אתכם בתחושה של "אסימון נופל"
הוא נפל לי (האסימון- מי שזוכר זה היה פעם דרך לטלפן...שמים אסימון בחור של הטלפון מהציבורי רואים דרך הזכוכית איך הוא עושה את המסלול ולבסוף...יש קו- קצת יותר איטי מהסמארטפונים של היום... )
בקיצור שנים שנלחמתי בחרוף נפש בשמירת הברית ואפילו הרבה הצלחות של שנים נקיות היו לי... אבל מה שלא הבנתי זה למה אין לי הצלחה מוחלטת...  ??? למה במשך שנים אמנם הפסקתי להוציא "שז"ל" אבל בשמירת העיניים לא הצלחתי להגיע אל מחוז השלמות...
אז זהו מה שהבנתי שגם בשמירת הברית לא הייתי שלם כי עדיין "פעלתי על התאווה"
אין שמירת ברית ללא שמירת העיניים

אז זה הדמיון שהיצר מנסה ליצר שכאילו המצב בסדר מה קרה שלוש פעמים בשנה ...פעם בכמה חודשים של כשלון בשמירת הברית...זה הרבה יותר טוב ממה שהיה פעם ...
וכאשר התחלתי לצעוד במסע אל ה90 יום וגם הבנתי שבשביל להיות נקי צריך לאפס גם על ראיות אסורות הבנתי ש"אני מכור" :-[  :'( כי בכל פעם שיש לי אפשרות שלא חסמתי אותה מראש לגלוש או לפרוץ אז כמעט באופן בלתי נשלט פתאום מוצא את עצמי שם באירוטי בפורנו ועוד כל מיני מרעין בישין שאין כאן מקום (או צורך) להאריך...

מי אני יקירי.
אולי אנחנו במקרה תאומים?
איך אנחנו חושבים אותו דבר? 
mi כתב on 10 ספט' 2012 05:32:

שנים? הלואי! אצלי מקסימום חודשים ספורים הפעולה על התאווה עובדת שעות נוספות
[quote=mi ani link=topic=1255.msg16375#msg16375 date=1347255169]
אז זה הדמיון שהיצר מנסה ליצר שכאילו המצב בסדר מה קרה שלוש פעמים בשנה ...פעם בכמה חודשים של כשלון בשמירת הברית...זה הרבה יותר טוב ממה שהיה פעם ...
וכאשר התחלתי לצעוד במסע אל ה90 יום וגם הבנתי שבשביל להיות נקי צריך לאפס גם על ראיות אסורות הבנתי ש"אני מכור" :-[  :'([/quote]דווקא אתמול חשבתי (אולי שלשום?) לאפס על מבטי רחוב ואז גיליתי שאם אעשה זאת לא אגיע ליותר מיומיים  > וגם זה יהיה נס

צדיק גמור היקר,
מה דעתך, לאפס את הספירה על כל פעם שאנחנו נמצאים במצב של קישוי האיבר? האם זה דבר שאפשר להחזיק בו מעמד?

בס"ד
חברים יקרים
שמח לעדכן אתכם על עוד יום נקי בחסדי ה'... ;D
לצדיק יקר!
מה שאמרתי "שנים" הכוונה לאחר עבודה מאומצת של למעלה מ10 שנים
עם הרבה מאמץ וכוחות של מלחמה על שמירת העיניים
הפסקתי לראות טלוויזיה (הוצאתי אותה מהבית...לאחר מאמץ זוגי לא פשוט...)
הפסקתי ללכת לקולנוע כי אפילו בסרטי מתח, עלילה, קומדיה, וכו' תמיד נכנס איך שהוא הסיפור המיני כאילו זה חייב להיות בכל סרט
ואפילו אם לא, בכל מקרה השחקניות בסרטים הם הכי יפות ומגרות בעולם, אפילו יותר ממה שהולך ברחוב...
גם ברחוב התאמצתי מאוד להוריד את העיניים וזה לא היה קל כי גרתי אז בעיר הגדולה "תל אביב " ממש בלב תל אביב בסביבות "שנקין"
בנוסף לזה צרפתי לימוד קבוע במסילת ישרים מתוך השתדלות ליישם את ההדרכות של הרמח"ל בספר...(חזרתי עליו הרבה פעמים...)
אחרי כל המאמצים האלה הצלחתי להגיע למעט יותר שפיות... אבל לא אוכל לומר שהגעתי לנקיות...
כרגע מחפש קבוצה של 12 צעדים להצטרפות מקווה להתחיל בקרות ובאמת לחיות חיים יותר רוחניים...

למשוש חיי היקר!



אפילו שלא שאלת אותי אך ארשה לעצמי לחוות דעה
לעניות דעתי נראה לי שבמצב כזה אין כל כך שאלה.
כלומר - אם הלכתי ברחוב והזנתי את עיני במראות אסורים
זה ממש לא בסדר אבל זה רק שלב א'
אם אחר כך המשכתי בהרהורים ומחשבות של תאווה זה כבר שלב ב'
אם הגעתי לקישוי זה כבר שלב הרבה יותר מתקדם ממש על סף תהום במושגים שלנו... :-\
לכן נראה לי שבמצב כזה חייבים לאפס ואולי אפילו לפני כן... :-\
ובקשר לשאלה האם זה דבר שאפשר להחזיק בו מעמד?
התשובה היא בוודאי שכן אחרת ה' לא היה דורש זאת מאיתנו
איך? ??? ??? ???
אנחנו עדיין מחפשים :-\