שלום חברים.
היום יום 4 לניקיון נוכחי. שהם ס"ה 88 ימי ניקיון כוללים.
ב"ה אתמול היה יום ממש עמוס, הספקתי הרבה דברים שרציתי, גם לקחת את הילדים לטיול, וגם לשבת עם הפסיכולוג שלי. בערב הייתי עייף, אבל לא העייפות הידועה לשמצה שמובילה לנפילה. אלא בגדר "מתוקה שנת העובד". עייפות רצויה, שמעורבת בתחושת סיפוק.
אני קורא כאן הרבה פוסטים של אחרים, ויש תופעה שחוזרת על עצמה. יש אנשים שהגיעו למס' ימי ניקיון גבוהים, (כמה עשרות ימי ניקיון) ממש בקלות. ופתאום מגיעה להם נפילה כזו, שהם מגיעים למחוזות שהם לא היו שם לפני כן מעולם, אפשר לומר שזה אפי' לא נפילה, אלא פשוט התרסקות.
ואני קורא את זה וזה מעלה בי חשש, כן זה קצת מפחיד אותי. מפחיד אותי לעשות צעדים מדי גדולים, כמו לשים חסימה הרמטית של נטפרי, למשל. אני מפחד שבפתח הראשון שיהיה לי. ברגע הראשון שאני יחשף למחשב פתוח, הנפילה שם תהיה ודאית וקשה, אפי' התרסקות ממש.
אני מפחד סתם לספור ימי ניקיון, אני מפחד להגיע למחוזות רחוקים, שלא הייתי בהם.