ברוכים הבאים, אורח

גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון
(0 צופה) 

נושא: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון 11924 צפיות

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 4 חודשים #134666

חבר יקר,
איזה כיף לקרוא את הדברים שאתה כותב.
זה לא מובן מאליו לעשות ככה ויתורים, 
זה גם לא מובן מאליו שאחרי נפילה אפשר לקום עם כל כך הרבה כוחות.
מאחל לך לא ללמוד מטעויות אלא ללמוד מההצלחות.
אני יודע שמטעויות לומדים, אבל אפשר גם ללמוד מטעויות של אחרים.
מאחל לך לצאת לדרך חירותית בלי דברים שינהלו אותך, אלא אתה תיהיה המנהיג שמנהיג את הגוף.
אני היום ממש קצר בזמן, אבל נורא התרגשתי לקרוא את הדברים שלך והייתי קצת עסוק בעצמי אז לא התפנתי להגיב לך.
אבל עכשיו קיבלת את תוגבתי.
עשית לי את היום הזה מאושר יותר, ותודה לך על זה.
שתף אותנו בדרך, שתף אותנו בהצלחות. שתף אותנו גם בהתמודדויות.
איתך,
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 4 חודשים #134672

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 13 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 238

בס"ד

כל הכבוד שמח יקר!

ממש מחזק ומשמח לקרוא על התעודדות, קימה והתגברות. 
מאחל המון הצלחה, התרפאות והתחזקות.
שנצא מעבדות לחירות כפשוטו. 

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 4 חודשים #134679

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 308 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2095

אוהבים אותך שמח בחלקי
אתה מזכיר לי שבכל התקופה הזאת [למעלה מ4 חודשים] שאני נקי מפורנו, היה לי הרבה התמודדויות האם ללכת ולצפות, אבל עצם זה שגילתי מה השורש ואיך לעשות את הדברים שביכולתי לא להגיע למצב הזה...

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 3 חודשים #134864

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 711 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 496

צהריים טובים חברים יקרים!
ברוך ה' הולך ותופס תנופה חיוביות, יום 12 של נקיות מוחלטת מכל סוג של תאווה כולל מבטים ברחוב, אני עוד לא זוכר הרגשת נקיות מרוממות כל כך, זוכר שהכל מתנות שמיים, שום דבר לא מובן מאליו.

מאוד מתקשה מול זכרונות פורנוגרפיים, זוכר סרטונים, תחושות וכו'... לפעמים מרגיש שאני ממש רוצה לראות איזה כמה סרטונים. עכשיו שאני כותב את זה נהייתה לי בחילה לכתוב את זה, כנראה שזה לא הנשמה הטהורה שלי כתבה את זה אלא התאווה שבתוכי... לומד להכיר אותה.

ברוך ה' זוכר את הגלים ממסעות קודמים של ימים גבוהים בטבלה, יודע שזה הולך ונהיה קשה, 90 יום נראה לי רחוק, אבל אני כל כך רוצה.

שם לב שצריך משהו ממול, בלי משהו שיתן איזון לתאווה, למה שלא נחזור אליה?
אני מתמקד בבניית חיי, בהחלמה, ברצון להיטיב לעצמי, לחיי, לסביבתי, מי אמר שלא באנו לעולם כדי לעבוד על עצמנו? (לעבוד על עצמנו יכול להישמע גם "לשקר לעצמנו", שנים אמרתי שאני רוצה להפסיק, כנראה רק כדי להרגיש בנוח עם זה שאני ממשיך ליפול)

מתפלל כל יום מחדש ליום נקי ממבטים ברחוב, ממחשבות של תאווה, להתרכז באהבה בשמח בחלקי, באשתי, בשמחה שלנו.

תודה שאתם איתי במסע של החיים!

רק להמשיך ואף פעם לא לוותר, בסוף עולים על הגל.
אני כרגע במודעות החלמתית שלא הייתי בה לפני האתר הזה והשיחות עם החברים.

שיהיה חג שמח, מעבדות לחירות אמיתית,
שמח לראות את על הקהל בבית הכנסת סופר יחד איתי, הם סופרים ספירת העומר, אני סופר ימי נקיות,
כולנו יחד.

אוהב אתכם עד בלי די,
בריאות הנפש ובריאות הגוף,
חג שמח ושבת שלום.
שבת שלום

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 3 חודשים #134866

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 711 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 496

הימים עוברים והימים בטבלה גם הם עולים וזה כבר הזמן המוכר בו האש מתגברת, הגעגוע לתאווה...
לפעמים רק המחשבה ש90 יום אהיה בלי הדבר שאני הכי אוהב מצמררת אותי, ברוך השם שיש לי איזון בריא שמנמיך את אש המחשבה.

היום בחזור מבית הכנסת אחרי 3 שעות תפילה, הייתי עייף ורעב, כל כך רציתי רק לראות פוי', ידעתי לתפוס בזמן אמת שאני כרגע גם עייף וגם רעב ויש את מדד עכב"ר. עייפות, כעס, בדידות, רעב.

ברוך השם איפסתי מחשבה וחזרתי הביתה רענן.

במהלך היום נזכרתי בעוד כל מיני קטגוריות של סרטוני תאווה ופשוט הייתי חסר אונים מול זה,

אני זוכר ויודע שלהיות נקי זה הדבר הטוב ביותר לחיים שלי מכל בחינה שהיא.
הן בתחום האישי, האדם שאני ליד אחרים והן גם ביחס שלי כלפי עצמי, הן בתחום הנשואין, ייראת שמים, קשר עם הקב"ה, איפה שלא אשים אצבע, רצון ה' ממני זה שאשמור את העיניים וזה הטוב ביותר בשבילי.

הידיעה הזאת לא עזרה לי פעמים קודמות ברגע האמת, ברוך השם מאז הנפילה האחרונה חיזקתי את הסינון ואני גם לא יודע את הסיסמה, אני זוכר שאני לא רוצה ליפול וכמה זה כואב ומעצבן לאפס את הטבלה, כביכול הכל שווה מול כמה דקות של אותם רגעי עונג המשמשות כפלסטר על נפשי הפגועה.

מתי אלמד להתמודד עם החיים במבט לתוך העיניים, עם כל ה"חמץ" שבתוכי יחד עם הכוחות הטובים שבתוכי.

מזכיר לעצמי ששרפתי את המידות הרעות בשריפת חמץ וממשיך לשרוף אותן כל יום מחדש.

השבוע אני חזק ואוהב את עצמי ואת הסביבה.

שבוע טוב.

אוהב,
שמח בחלקי.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 3 חודשים #134879

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 711 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 496

יום 14.
יום 0.
נפלתי שוב, נטו צפייה פורנוגרפית ללא גמירה.
יום בעל פוטנציאל עצום שזרקתי לפח במו ידיי.
הכתובת היה בענק על הקיר ואני שיחקתי לידי היצר כמו ילד חסר דעת.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 3 חודשים #134882

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899

אוהבים אחי.. מחילה שלא הייתי זמין לך בטלפון היום.

ממליץ ליצור קשר טלפוני עם עוד חברים כך שברגעי משבר ייגדלו הסיכויים לתפוס מישהו

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 3 חודשים #134907

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 711 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 496

כן דרך הרשתות החברתיות... מחר בעזרת ה' אעשה נטפרי. כבר לא סומך על עצמי עם סינון שאפשר להתחכם איתו

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 3 חודשים #134908

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 711 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 496

מתרפא היקר התקשרתי אלייך אחרי השבר, שכבר הייתי בדרך לתפילה, רציתי להתעודד דרכך. בסוף דיברתי עם עשר שמעון שעזר לי מאוד בהרגשה

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 3 חודשים #134909

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 711 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 496

רוצה לעדכן שברוך השם  נפלתי קמתי.
לא ייאמן אבל צלחתי את הנפילה הזאת ואני שוב מרגיש טוב.

למה אני מרגיש טוב?
עם הסינון של רימון הנפילה הזאת הייתה באה במוקדם או במאוחר, טוב שבאה עכשיו ולא בימי נקיות מתקדמים יותר.
מחר בעזרת ה' אעשה סינון של נטפרי ושיחסום לי את כל הפרצות אליהן אני מצליח להגיע עם רימון.

אחרי הנפילה הלכתי להתפלל ערבית, הייתה תפילה פרווה, התפללתי וכו' לא עם כל הלב, משמיים הוליכו אותי לשבת מקדימה של בית הכנסת, שם הייתה מונחת גמרא יומא, כ' א' פתחתי סתם ככה איפה שיצא, ויצא רש"י "

לפתח חטאת רובץ - יצה"ר מחטיאו בעל כרחו:"

הבנתי שזה בשבילי.

אחרי התפילה נגשתי לארון הקודש שהשתפכתי עליו, מכל הלב.

אשתי כבר חזרה הביתה, לא היה לי פנים להסתכל לה בעיניים, הייתי שבור.

חסדי שמיים עלי באהבה גדולה, דיברתי עם עשר שמעון בטלפון שעזר לי מאוד להחזיר את הצבע לפנים,

אני יודע שזה צעד אחורה אבל על מנת לשניים קדימה.

חזרתי הביתה במצב רוח הנכון, יצאתי עם אשתי לגלידה וברוך השם התקדמתי.

חייב לשמור על ערנות ברגע האמת, לדעת לשמור על החומות שלי עם חומות טובות ולא כאלה שמאפשרות לי את ה"אופציה" לנפילה.

תודה על האתר הזה, תודה עליכם, תודה על התחברות, תודה על אהבה, תודה על חיים.

אוהב אתכם.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 3 חודשים #134950

שמח בחלקי היקר,
מצטער שאין לי זמן פנוי כדי לשבת ולכתוב לך בישוב הדעת. 
אני רוצה להבטיח שמחר אערוך את ההודעה הזאת ואכתוב בנחת אבל אני יודע שאני לא יכול להבטיח כלום.
אני רוצה להגיד לך שאני איתך ואל תישבר, שבועיים הם לא 0. אני לא מסכים עם האמירה של 
14 יום
0 יום....
אתה לא שם, נכון שאתה מסוגל ליותר אבל אל תשבר ואל תרסק את עצמך,
מצטער על הקיצור,
המתגבר 

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 3 חודשים #134989

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 711 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 496

שלום לכולם!
מסתבר שמתוך החושך בא האור,
מתוך כל נפילה מגיעה עוד התחזקות, עוד הבנה, עוד הכרה, עוד צעד שסוגר פרצה.
ברוך השם אחרי הנפילה האחרונה, עשיתי צעד שהייתי צריך לעשות כבר ממזמן, פשוט המשכתי לסמוך על עצמי שאולי אצליח לשמור על עצמי גם עם הגנת אינטרנט חלשה.
אחרי הנפילה, יצרתי קשר טלפוני עם חבר מהפורום וחידדנו את העניין של רק פעולות יביאו את השינוי, רצון זה לא מספיק.
אחרי כל נפילה ראיתי שהצעדים שלי מובילים אותי לכיוון הנכון של ההחלמה, 
של למידה לגבי אותה נפילה ספציפית והדרך שבה היא קרתה ומה הפרצה בגדר שדרכה היא קרתה.
כל נפילה קידמה אותי בפעולה נוספת בדרך להחלמה.
שנים שניסיתי להפסיק ולא הייתי מבין מה בדרך לא עובד לי, למה אני לא מצליח להפסיק מתוך כוח הרצון החזק שיש לי...
ברוך השם אני רואה שמסע ההחלמה הוא דרך ארוכה,
לא ביום וגם לא בשנה,
הידע והמצב התודעתי שלי כרגע זו לא אותה הבנה שהייתה לי גם לפני שנה או חצי שנה,
זה שלא וויתרתי והמשכתי לרצות להפסיק זה מה שהביא אותי לידע והנכונות לעשות צעדים שיש לי כיום,
אולי בעבר לא באמת הייתי מוכן לוותר על התאווה, רק היה לי נוח לספר לעצמי את הסיפור הזה.

ברוך השם בחסדי שמיים, הקב"ה עוזר לי וזיכה אותי לעשות בבית אינטרנט של נטפרי!
ברוך השם כל חסימה שהוא עושה לי אני משבח ומהלל את הבורא,
זה בדיוק מה שאני צריך,
אינטרנט חסום ונקי בלי התחכמויות של בערך.
מקווה מאוד להמשך דרך נקייה,
גם אם יש אפשות לאתגר את הנטפרי, מקווה לא לנסות את זה מלכתחילה.
מקבל את חיי במתנה, מעריך כל כך המקום שלי בתוך ההתמודדות,
יודע שהכל מתנות מאבא שבשמיים,
ברוך השם, חיים יפים דרך עיניים נקיות,
נושם אוויר נקי, בדרך לפסגה האישית שלי.

אין עליכם בעולם. איזה כיף להיות פה.

להתראות,
אוהב,
שמח.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 3 חודשים #135021

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 499

כל הכבוד חבר,
עשית מהלך נכון,
איתך בהמשך הדרך,
אוהבים.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 3 חודשים #135083

כל הכבוד חבר,
צעד ועוד צעד ועוד אחד, בסוף מוצאם את הנוסחא שנותנת לך את המרחב המוגן הגדול ביותר..
האם זה מספיק? לא יודע, אבל אתה את המאמץ עושה, וזה הדבר החשוב היחיד.
בהצלחה, תמשיך לשתף אותנו, ותספר לנו איפה אתה מתקשה וכו' וכמובן ננסה לעזור לך מהנסיון הקטן שלנו..
המתגבר

נקי רק להיום

מה עם מחר? נדבר על זה מחר...

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 שנים, 3 חודשים #135089

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 711 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 496

תודה רבה על כל התגובות!!! 
זה מדהים אותי, הפורום פה הוא מעין רשת חברתית בעלת המון חברים,
זה קצת מתסבך ההכרות הוירטואלית אנונימית אך זה עדיין אנושי ונוגע!
רמת שיתוף החברים הוא אמיץ יותר בזכות אותה אנונימיות,
קורה פה דבר מיוחד.

הבוקר התעוררתי בעצלתיים, בשונה מאשתי שקמה כמו נמר,
שמח בכך שכל השבוע קמתי מוקדם והתפללתי במניין של 7, מוכן לסלוח לעצמי שהיום הרשתי לעצמי אחרת,

אני רוצה לשתף שכשאני נגמל מהתאווה אני רואה פגמים נוספים בתפקוד שלי הקשור גם למשמעת עצמית כנראה,
אחד הדברים זה הלקום בבוקר לתפילה,
ימים שיש לי מוטיבציה ואני קם, ימים שממש לא באלי לקום לתפילה ומעדיף להתפלל בבית,
כביכול זה אתגר ליד אתגר התאווה, משהו אחר להתרכז בו.
מכירים את ההתמודדות הזו? מה הטיפ שלכם לשיפור בתחום?

בתחום התאווה, ברוך השם כשהאינטרנט חסום כל כך טוב גם המאחורה של המוח יודע שאין מה לנסות להגיע לתאווה מה גם שהחסימה רואה את הדברים שאני מחפש, ככה שזה גם מפחיד. בקיצור, ברוך השם נראה שמתפתח פה משהו חיובי.

כמובן שהחסימה לא עובדת על נשים ברחוב, שם זה רק השליטה שלי בעיניים שלי,
מפרגן לעצמי על הסתת מבט מנשים יפות שממש אני רוצה להסתכל, בטח אם הן הולכות לפני,
אני מוותר על המבטים, מסתכל על דברים אחרים, משנן משניות בעל פה, פרקי תהילים, משתדל גם לתפוס את הרגע לתפילה, הרי ידוע שמי שמתגבר במבטו זה רגע של עת רצון.

עשרה לאחת עשרה עכשיו, עוד לא התפללתי ולא תפילין, מתחיל עכשיו, מתבאס ממה שיכולתי להפסיק עד עכשיו, מצד שני הן היום עוד גדול.
בעזרת השם נעשה ונצליח.

זמן ליצירת דף: 0.78 שניות

Are you sure?

כן