132 יום!
לא ייאמן כי יסופר...
כשהתחלתי את דרכי פה באתר, תפסתי רצף של 11 יום ואחרי זה נפלתי, אוי כמה שזה היה כואב...
כל כך הייתי גאה ב11 יום האלה, הם ממש היו נדירים ומיוחדים, הייתי כמו על ענן...
והנה היום, 132 יום, יום ועוד יום בא והולך לו...
אולי זה כבר פחות מרגש? אולי כבר התרגלתי... אז מה עם עבר עוד יום נקי, אני כבר רגיל...
אך האמת היא שעכשיו הוא הריחוף על הענן האמיתי.
אחרי צפייה בפורנו, הייתי מרגיש מרוחק מעצמי, בסיטואציות חברתיות הרגשתי שאם הייתי נקי היה לי יותר מה לתרום, הייתה לי זרימה חופשית ונעימה יותר. הפורנו חסם אותי. סתם את הצינורות.
היום בנקיות כזאת, יש לי ביטחון במי שאני, איך שאני, אני יודע שהפעולות שלי הן לא מתוך לכלוך פורנוגרפי, אולי יש דברים נוספים שמשפיעים עלי, אבל הפורנו, הוא שם מאחור מלפני 132 יום.
תמיד היה לי חלום להיות במצב ש"הנה הפורנו במרחק עשרות שנים מאחורי" לא ידעתי איך זה יקרה, כל הזמן סחבתי אותו עלי על הגב מחדש, כל הזמן החזרתי את הפורנו להווה.
אם הייתי מפסיק ממתי שבאמת רציתי להפסיק, הייתי נקי המון זמן, אך תמיד החזרתי אותו להיות רלוונטי. והוא היה בשבילי בבדידות, בקושי, בניסיונות, בחוסר רצון להתמודד עם החיים ופשוט רצון לקבל ולחוות את הסם הזה זורם בי.
ה' יעזור לי הלאה, לבד אני לא יכול! אני עדיין עובר ניסיונות, עדיין חווה מדי פעם געגועים להיכנס לראות איזה סרטונים חדשים יש, רק להתפרק לתוך המוכר הישן... כל יום נס.
ברחוב קשה לי ואני ממשיך לצעוד לעוד יום נקי.
רק להיום מאוד עוזר לי,
קשר טלפוני עם חברים, פשוט חובה.
אשמח להיות זמין לכל אחד שירצה.
אוהב אתכם