איך אוהב את עצמי באמת? איך אתן לי המקום לא להיות מושלם ומוצא חן בעיני כולם, איך לא אהיה תלוי באהבה שאני מקבל מבחוץ, איך לא אתלבט לפעמים לגבי תגובות שלי...?
לכאורה הבעיות האלה נראות לי כרחוקות ממני, אני בעל ביטחון עצמי, אני חברותי, שמח ועוד'...
אז מאיפה בכל זאת באו השאלות לעיל?
איפה אותה נקודה חסרת ביטחון בתוכי שמסתתרת תחת הרבה ביטחון ועוצמה של כל יכול?
איפה אותה נקודה שמסתתרת?
איפה הילד הפגיע, זה שחסר בחום ואהבה ולמד להתגבר על זה?
ברור לי שהפורנו שימש עבורי כפלסטר על מוגלה, במקום לטפל בפצע שלא יעזור פלסטר אלא צריך להתייחס אליו.
ברור לי שהבנות שבפורנו עזרו לי בחוסר ביטחון שלי וכביכול בפורנו אני הייתי המרכז וכלללל הבנות האלה עשו כל מה שארצה עבורי. איזה גבר.
מודה שאני אפרוח חלש מול התאווה, מודה שאני בנאדם שאינו מושלם ומפחד מלהיות פגיע.
מודה שאני תמיד שואף לחשבון נפש להכיר ולתקן.
כמה עמוק אפשר להגיע ולנקות?
רוצה להיות ענו, רוצה לא להיות מתנשא, רוצה להיות בגובה העיניים, רוצה את השפיות, רוצה להיות הגרסה הטובה ביותר החיובית שבתוכי.
רוצה לשמוח באמת, רוצה לחייך לעולם בלב נקי,
הקב"ה אני מוסר את חיי אל ידייך, תנהיג אותי. תמיד הראת לי שאין לי מה להחזיק את ההגה.
תן בי את הדעת להיות מסור בידיך, תעזור לי להבין ולקבל את הדרך הטובה עבורי.
הקב"ה, אני אוהב אותך וכולי שלך.
בבקשה, שמור עלי לאורך המסע ששלחת אותי אליו בעולם שלך.
אני ממשיך את היום אחרי פריקה שאני לא יודע אפילו מאיפה היא יצאה.
תודה רבה לאתר הזה
להתראות
אוהב
שמח