מצטרף להנ"ל,
לא נראה לי שאתה היחיד,
יש הרבה יותר ממה שנראה,
דיברתי עם יועץ שעוסק בתחום,
והכמויות שמגיעים ליעוץ הם אדירות,
(ועל כל אחד שמתייעץ יש כמה וכמה שנשארים בבדידותם),
קראתי מה שכתבת,
והזדהיתי עם הרצון לומר זהו זה לא אני,
זה מאחורי,
אבל זה חלק מתעתועי התאווה,
אדרבה,
תבין שהתאווה היא נורמלית והיא חלק מאיתנו,
היא לא תעלם,
צריך רק ללמוד לנהל אותה,
שלא תנהל אותנו.
עצם ההרגשה וואי התאווה הזאתי תוקפת אותי אני לא נורמלי,
גורמת להדחיק את התאווה,
וההדחקה גורמת לתאווה לפרוץ יותר חזק,
תמשיך לשתף חבר,
אוהבים. 

לב טהור היקר!
קודם ריגשת אותי. שמח לשמוע שחיזקתי אותך.
אתה מחזק אותי מאוד.
הלוואי עלי להיות ככה כנה ומשתף מההתחלה שנרשמתי לפורום

לגבי מה שאמרת שאתה כנראה היחיד - תרשה לי לשתף מנסיוני הדל.
לאחרונה ענין הבושה בשיתוף הולך ופוחת אצלי ומצאתי את עצמי משתף
על ההתמודדות פנים מול פנים כמה חברים קרובים.
ולא הופתעתי שהם מיד הודו שגם הם עמוק שם...
לא אומר חלילה שכל העולם מקולקל. אני באמת מאמין שיש אנשים ישרים רבים
ואגב בעיני זה שייך מאוד איפה גדלת ואיך. החינוך הוא גורם מכריע.
אולי בהזדמנות אשתף את הסיפור שלי ואיך אני רואה את זה
ועדין מאמין ורואה שהיום רבים שקועים בזה ויש לזה סיבות רבות שלא כאן המקום לפרטן (וכנראה שאת רובן אני גם לא יודע)

ולענייננו, מסכים עם יהודי מתוק, מצא לך כמה חברים קבועים בפורום שאתה בקשר איתם
לא חייב בטלפון זה באמת מאוד קשה בהתחלה. אבל בצ'אט פה או בהנגאאוטס - עבורי זה היה
ממש קפיצת מדרגה כשבניתי קשר קבוע לכמה חברים ומתחזקים יחד.
אשמח מאוד לדבר איתך אם תרצה, מוזמן תמיד
תמשיך אחי בדרכך אתה נלחם בחירוף נפש על חירותך - זה דבר עצום!
"כנגד כל הסיכויים" (במרכאות כי זה לא באמת נכון, הסיכוים לטובתנו - יש ד' במציאות)
כנגד העצבות כנגד התאווה שכבר בנתה לה משכן קבע בלבבנו - זה ממש מלחמה שהיא מעל הטבע!
אבל זה כוחנו ואמריתנו למציאות כעם ד'. יש נשמה לעולם. איננו תלוים וכבולים לתאוות ללא מפלט ויכולת להלחם. אם נרצה נלחם ונתפלל - אפשר לקרוע את הים! ואולי לא רק 'אפשר' אלא זה ממש חייב לקרות! כי כאמור יש נשמה לעולם - העולם במהותו, בנשמתו, טוב - ברור שהים יקרע לעם ישראל...

ואם כבר כל כך הארכתי אז אמשיך עוד קצת לגבי מה שרשמת שבוע שעבר על שלושה ימים וכו' 
מסכים שיש להביט על עצמנו ביחס לעצמנו ושלושה ימים זה עצום לעומת נפילה כל יום.
אבל אני רוצה לומר יותר מיזה - זאת לא הצלחה רק כשהלכתי והארכתי מפעם לפעם את ימי הנקיות 
יותר מיזה - כל רגע נקי בפני עצמו הוא נצחון! התוצאות לד'. ההשתדלות היא לנו.
בע"ה תפילות שזה גם יביא לתקופת נקיות ארוכה... אבל זה לא העיקר שצריך לדבר עליו
אלא על המאבק והשמחה בו.

מצטער שאני ככה מאריך, זה בוער בי. אני ממש חב את כל זה לפורום ולחברים שעזרו לי כשאני הייתי בעצבות ויאוש והרימו אותי משאול תחתיה. כמובן עצת ד' פה סיבבה הכל.

אוהב המון אחי
בשמחה גדולה, בהצלחה!

לב טהור!
אתה כזה לב טהור! וה' יזכה אותך להיות טהור לקדש מי חטאת במהרה בימינו!

כפי שוודאי הבנת מחברים, אחת הדרכים הטובות להמנע מנפילות היא ליצור קשרים אישיים, אבל אני אומר - קח את הזמן. תגיע לבשלות בשביל זה.
נכון לעכשיו אתה עושה פעולות מדהימות. לבוא לשתף אחרי כל נפילה. לצאת לריצה אחרי הנפילה (גם את זה ב-3 בבוקר). כל עוד אתה מקפיד על שני הדברים האלה, אתה יכול להרשות לעצמך קצת לדחות את יצירת הקשרים האישיים, כי יש לך איזשהו עוגן.
עם הזמן, מציע לך ללמוד גם לשתף לפני הנפילה (גם אם אתה מתכנן ליפול אחרי כן. עדיין, זה הרגל פיקחות טוב), או לצאת לריצה לפני הנפילה, (או לתת 10 אגורות לצדקה, או להתקשר לחבר או לסבא להגיד חג שמח, או לשטוף כפית מהכיור...) או לפחות אחרי.
כיף לקרוא מה שאתה כותב! איזו כנות! 
אוהב אותך מאוד!
צורצור

לב טהור היקר!
מה שלומך??
התגעגענו...

מחכה לשמוע ממך אחי היקר

וואו, חזרתי אחרי המון זמן, בה אני נקי עדיין... השהות בישיבה עושה לי טוב. השבת אני בבית, מקווה שיהיה טוב, יש עוד תאווה, אבל אני מאמין בעצמי. לשמחתי בישיבה אני כולי שוקע בתורה, אז אני עם פחות פנאי ליצר, ולצערי גם לפורום. אולי אני צריך לפנות זמן פעם בכמה ימים... תודה על ההתעניינות, מרגש!

אשרך מאד מזדהה הפוך לי זה תקופה שבבית קל לי ובישיבה קשה לי...

כואב לי הלב. ושוב אותו מקום, אותה טומאה. למה? למה עשית את זה לעצמך אחי? היה לך שלשים יום ביד, לך תאפס. מהתחלה.
אני אלך לרוץ ולהתנקות, בזה אכתוב תובנות ומחשבות יותר מפורטות אחרי כן

אמנם לא רצתי, אבל התנקיתי.

תודה לך ה'. תודה על 32 ימים נקיים, ימים של שפיות. השבוע הראשון היה קשה, אבל בלי ספק אחד השבועות הטובים שהיו לי. הרגשת הסיפוק שבאה לאחר התגברות על היצר. הי לי פשוט נפלא- תודה לך ה'.
לא תמיד היה לי הכי פשוט- הרבה פעמים שעמדתי להתייאש- אך הכניסה לפורום כל פעם לפני שנפלתי הצילה אותי כל פפעם מחדש.
היה לי חודש נורמלי לחלוטין. התמודדויות במישור קצת שונה, ולדעתי קצת פחות חמור- קימה לתפילה בזמן, להיות בשמחה, להיות יותר עניו וצנוע, להיות טוב עבור אחרים, להיות עם עין טטובה נורמליות. זה היה החלום שלי- לחזור להתמודדויות האלו בשביל לאפשר לעצמי צמיחה בתחום המידות.
לא הכל היה ורוד- התפילות שלי היו הרבה פחות טובות. עבודת ה' שלי היתה מאוד חלשה ביחס ללפני כן. אני מרגיש שאולי הנפילה היום באה לתקן את זה- אני לפחות אשתדל למנף את זה. הייתי הרבה פחות בפורום באופן טבעי, דבר שהוא טעות עצומה, גם עבורי וגם מפני שאני יכול לחזק אנשים גם כן, גם אם אני "מצליח". האמת שהתגעגעתי. תודה לך ה'. תודה.

השבת נתקלתי ביצר חזק ועיקש, הייתי על סף שבירה, אבל בה המלחתי לדחות את הקץ. חשבתי שעברתי כבר מה שצריך, ולכשיצאה שבת נפלתי. אין לי פה להשיב ולא מצח להרים ראש.

למחר, אני נוסע חזרה לישיבה, בעז"ה לעוד תקופה נקייה. אני מתפלל שאצליח להתפלל, להיות דבק בה', ובעיקר להצליח לשמור על הנקיות בישיבה, לבלות ולקשור קשרים עם חברים- להצליח להביע את האהבה שלי אליהם בצורה נכונה וטובה.

אוהב את כולכם כל כך.
אבינו מלכנו, החל עלינו הימים הבאים לקראתנו חשוכים מכל חטא ומנוקים מכל עוון ומדובקים ביראתך

לב טהור ברא לי אלוקים, צר לי על הנפילה שלך אחרי 32 יום. תרשה לי להגיד מספר דברים:


הראשון - אף אחד לא יכול לקחת לך את ה32 ימים של הניקיות שלך..


השני - שאני נפלתי אחרי סבב נקיות של חודש - חודש וחצי בערך נכנסתי לתוך לופ של נפילות שהיה לי קשה לצאת ממנו (אינני יודע אם זה המצב שלך אבל זה מה שקרה לי וממה שסיפרו לי זה קרה גם לחברים אחרים בתכנית). מה שמשפיע עלינו יותר מהנפילה עצמה זה הרגשות אשמה/נחיתות/קיום שני אנשים שונים וכו'.. 

השלישי - מומלץ להוסיף עוד משהו שיעזור מנפילה לנפילה כדי לנסות להגיע הפעם לתוצאה שונה.

הרביעי - רשמת בפוסט למעלה שאתה בטח היחידי שזה קורה לו בישיבה, רק רוצה לציין שהתמודדות/התמכרות לדברים האלה יותר גדולה מזה (ראיתי שאחרי זה רשמת שדיברת על זה עם חברים והם גם הודו בכך אבל עדיין הייתי חייב לרשום את זה)...

אשמח להיות אתך בקשר בהודעות באתר אם אתה רוצה..



בהצלחה!!

בה נקי עדיין.
כרגע בשגרה של ישיבה, עם עליות ומורדות.
היום ברגע של חולשה, של קקושי אחר שהייתי בו היה הניסיון הגדול ביותר שלי אי פעם בישיבה מאז שהתחלתי לחטוא, לגעת.
בה, בחסד ה' עלי, לא משום כוחות שלי, זה לא התחיל.
כרגע עסוק בלבנות את עצמי בתוך הישיבה, למרות שיש עלי לחץ על כל מיני החלטות שעלי לקבל שישפיעו עלי להמשך החיים, והתאווה היא שיקול...
שיהיה שבת שלום לכולם

לב טהור ישר כוח על המלחמה ועל המבט הישר שלך
תמשיך לשתף
אוהבים

ממש תודה רבה המשתוקק וקיפ על החיזוקים.
שוב בישיבה אחרי אירועי יום ירושלים, והתחושות לא פשוטות. אני כועס על המחבלים האלה ימח שמם. כל זה מעורב בשמחה כמובן, תחושות הודיה לה' על שזיכה אותנו בעוד שלב בדרך לגאולה השלימה בקרוב.
בה עדיין נקי, לא הייתה התמודדות משמעותית מהפעם האחרונה. מודה אני לפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי שלא הבאתני לידי ניסיון.
אני משתדל להתחזק באמונה, ממש לחוש את ה' בכל רגע ורגע, ולהתחזק בעין טובה. לברך ברכת המזון בצורה מלאת אמונה, לקרוא ק"ש בכוונות, תוך כדי קבלת עול מלכות שמיים ועול מצוות ממש. אני מקווה שזה גם כן יבוא לידי ביטוי בהתמודדויות- שהאמונה תנצח, שאני צריך לנצח עבור ה'- לעשות לםניו נחת רוח.
מאחל לכולם שיהיו לנו ימים שקטים, ממלחמה עם היצר, וממלחמה עם הזדים.

בה
היה יום מתיש. חוץ מנסיעות ארוכות שנאלצתי לעשות היום, ותחושה כללית של בזבוז זמן, הייתי בכמה אזעקות במהלך הנסיעה- זה פשוט מתיש רגשית, כל פעם התחושה הזו שאולי גם אני אפצע, ולראות את כל הטילים האלה באוויר.
בה גם היום לא הייתה לי ככ התמודדות, ושוב לא בזכותי.

בהחלט מצבים קשים.
שה' יתן לנו כוחות להתמודד עם הכל.
אוהבים!!!

תודה יהודי מתוק...
היום התעורר לו עמוק בתוכי היצר באשמת הרגלים רעים שיש לי. שוב פעם כל דיבור בסוגיה על נושאים שהם יותר מיניים גורמים לי לבלוע רוק. אבל לא מיד. שלא ישימו לב. זה אולי לא היצר עצמו, כיוון שלא תאווה היא שנוצרה לי, אלא משהו הפוך. הפחד מהתאווה.
אני כל כך פוחד מהתאווה- כל דיבור על זה או עעל משהו קרוב לזה, גורם לי לאי נוחות. אולי זה מנגנון הגנה שפיתחתי? זה בטוח לא בריא. האמת זה קצת מפחיד אותי... מה יהיה כשאני אחפש מישהי?